הכרעה, מצור, הסדרה או מריחה: האופציות של ישראל מול החמאס

במצב הנוצר מול חמאס בעזה, ההחלטה מי מתחיל ומי מסיים את הירי היא רק בידי ארגון הטרור. למדינת ישראל קיימות ארבע אפשרויות הנבחנות בימים אלה לניהול המערכה: הכרעה, מצור, הסדרה או מריחה. ההכרעה מחייבת תוכנית מלאה ומפורטת של כניסה קרקעית וכיבוש הרצועה שהמטרה היא ריסוק שלטון חמאס ברצועה. מחיר כיבוש הרצועה הוא מאות חיילים הרוגים, אלפי פלסטינים הרוגים, 10 מיליארד שקלים, חשש להסכמי השלום עם מצרים וירדן וחרם בין-לאומי.

הבעיה העיקרית היא שגם כאשר ישראל תיקח את השליטה ברצועה עליה, אין לה למי להעביר את האחריות לאחר מכן. עוד אופציה שנשקלת היא מצור. הטלת מצור ועצירה של אספקת מים, חשמל, תרופות וכסף. המחיר האנושי יהיה נורא אך המסר הוא שהמשך העימות יביא לקריסת הרצועה. המחיר שייגבה הוא לחץ בין-לאומי חסר תקדים, כולל מצד ארצות הברית וחברים חדשים של ישראל במזרח התיכון.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

הערכה: מבצע שומר החומות יימשך לתוך השבוע הבא

מוחמד דף: בכיר חמאס שישראל לא מצליחה לחסל • פרופיל

צה"ל ממשיך לתקוף: סיכל חוליות נ"ט ומשגרי רקטות לפני ירי

הסדרה היא הנוסחה שבה ישראל מכירה באופן רשמי בחמאס ככתובת. הפסקת אש שהיא למעשה "הסכם שכנות טובה". ישראל תימנע מללכת בכיוון זה באופן טוטלי בשל שיקולים פוליטיים ועקרוניים. גם חמאס חושש לגורלו בזירה הפלסטינית. האפשרות הנראית לעין היא אופציית המריחה. מעין הסדרה, מעין הסכם לא כתוב בלי התחייבות. מדובר בשקט, הכלה של אירועים נקודתיים, תמורת כסף מזומן שיועבר.

צוק איתן, העימות שנמשך 55 ימים וגבה את חייהם של 70 קורבנות ישראלים אל מול 2,400 פלסטינים, השיג שקט לכמעט שלוש שנים. ישראל נמנעת מקבלת החלטה. היא לא מובילה, היא נגררת, ויותר מכך ועצוב מכול - אין מי שיחליט.