עשור ל"כיפת ברזל": כך שינתה הטכנולוגיה את חיי הישראלים

הפרויקט שאי אפשר לתאר בלעדיו את הביטחון הלאומי, חוגג עשר שנים. מהסקפטיות של ההתחלה, להבנה הברורה שהמערכת מצילה חיים ואפשרית ליישום - מה הפלא שהדור הבא כבר בפיתוח?

זמן צפייה: 08:26

זה קרה השבוע לפני עשר שנים, מדינת ישראל נכנסה לעידן חדש, עידן "כיפת ברזל". סבב הסלמה חדש בין ישראל לחמאס בעזה, חיל האוויר מציב בפעם הראשונה את סוללה א' של "כיפת ברזל", סוללת 'עידו' באזור אשקלון. מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 ויותר מ-4,000 רקטות חזבאללה שנפלו על הצפון חידדו את הצורך. שר הביטחון דאז עמיר פרץ, ה"אאוטסיידר", האזרח, זה שאמרו עליו שהוא לא מבין כלום, הכתיב שתמיד מעדיף התקפה על הגנה, ובניגוד לרצונו, שפרויקט "כיפת ברזל" יהיה בעדיפות עליונה בתוכנית חירום. 

במערכת הביטחון, ד"ר דני גולד מוגדר כאבא, אימא, הדוד והדודה של הפרויקט האדיר שכיום אי אפשר לתאר בלעדיו את הביטחון הלאומי הישראלי. כאשר מבקרים עם דני בסוללה באזור אשדוד, הוא בהחלט מתנהג כמו אבא גאה. גולד התקדם והתקדם במערכת הביטחון, והוא הלך לפעמים עם הראש בקיר, אבל לפעמים גם הקיר נשבר - פרויקט "כיפת ברזל" קרם עור וגידים כנגד כל הסיכויים. "אחרי שיש לך את כל הידע מה קורה במדינה, מה העוצמה באמת של הטכנולוגיה שלה, ואתה רואה את הבעיה, אתה אומר, אין מצב שלא פותרים את הבעיה", אמר גולד.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

חתן התנ"ך העולמי – גלעד אברהמוף מישיבת בני עקיבא נתניה

כחול לבן על בניינים, גשרים – ומזרקות: בעולם חוגגים עם ישראל

העימות בין המעצמות: ביידן הודיע על גירוש דיפלומטים רוסים

ניסוי בסוללת כיפת ברזל | צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

סגן-אלוף מאור גבריאל, ממערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, נכנס להיסטוריה כמיירט הראשון של עידן "כיפת ברזל". לדבריו, "רמת הידע, המיומנות וצבירת הניסיון המבצעי השתפרה משמעותית בשנים שעברו מאז". שנה אחת אחרי היירוט ההיסטורי ב-2011 ובמבצע "עמוד ענן" ב-2012 "כיפת ברזל" מיירטת בפעם הראשונה רקטות שנורו על תל אביב, על גוש דן, על נתב"ג. בקיץ 2014, במבצע "צוק איתן" הכיפה מוכיחה את עצמה עם כמעט 90% יירוט מול יותר מ-4,500 רקטות מעזה. כיפת ברזל יירטה בעשור האחרון אלפי רקטות, מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום, בירושלים, בגוש דן, בשפלה, בשרון וכמובן בערי הדרום ובעוטף עזה. 

"כיפת ברזל" הוכיחה בניגוד לכל הסקפטיים שלא האמינו בה, כי ניתן ליירט רקטות קצרות טווח ובכמויות גדולות. מבחינת הדרום ועוטף עזה, יש הרי את החיים עשר שנים עד כיפת ברזל, לרבות השנים שצה"ל ישב בתוך רצועת עזה לפני ההתנתקות ב-2005 ויש את עשר השנים שאחרי כיפת ברזל, יחד איתה. מי יודע כמה מלחמות וסבבים שנמנעו בעזה כאשר הדרג המדיני כבר לא מאולץ לצאת לעוד סבב הסלמה מיותר ברצועה בעקבות רקטה שתיפול על בית או גן ילדים.

במקביל להרחבת השימוש ב"כיפת ברזל", במערכת הביטחון כבר עובדים על הדור הבא, יירוט בלייזר. גולד התייחס לתכנון העתידי ואמר: "הכיפה תחליט אם זה יהיה טיל "כיפת ברזל" או לייזר לפי כל מיני פרמטרים. אתה מצביע על נקודה מסוימת בטיל או ברקטה וחודר אותה ומפוצץ אותה". לבסוף, כאשר חוגגים עשור ל"כיפת ברזל", מבינים שזה סיפור על תעוזה, מחשבה, מצוינות, ועל חדשנות. הלוואי שהפוליטיקאים והמדינאים שלנו היו נוהגים באותה חדשנות, באותה נועזות מול בעיות כמו עזה כי הרי בסוף "כיפת ברזל" היא בסוף-בסוף רק הפלסטר, לא התרופה כולה.