עשרה ימים לתוך הפסקת האש עם חמאס, מתנהלת ממשלת ישראל כבת יענה שטומנת ראשה בחול. היום כבר ברור שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מתכוון להוביל תהליך מדיני משמעותי מול הפלסטינים כדי למנף את "ההזדמנויות המדיניות מרחיקות הלכת", עליהם דיבר בתום הלחימה.

האמירה הזאת עליה חזר שוב ושוב כשנפלו לכולנו טילים על הראש נשארה תלויה באוויר, ריקה מכל תוכן ממשי. עכשיו, בונים אצלנו, כרגיל יש לומר, על ההרתעה שהשגנו מול חמאס. ואת זה, הלא, בכלל לא ברור עדיין שהשגנו.

מבצע "צוק איתן" חידד באופן מכאיב, את אחת המחלות הישנות של הפוליטיקה והמדינאות הישראלית. אין תכנון ארוך טווח, אין אסטרטגיה ברורה הנוגעת לקיומנו במרחב, ויש בעיקר אילתורים. תפיסת הביטחון שלנו, רלוונטית לשנות ה-50, ומאז שניסה אותה דוד בן גוריון כמעט ולא חל בה כל שינוי.

העולם השתנה לחלוטין, העולם הערבי השתנה לחלוטין, אבל ישראל בעולם משלה. תפיסת הביטחון כאן עדיין נשענת על מציאות שהיתה רלוונטית לפני 60 שנה ואף יותר, ואנחנו עדיין מתפלאים למה צה"ל, הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, לא מסוגל לפתור את כל האיומים במרחב אך ורק בכוח הזרוע.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1568554704/ntr_71546.jpg' name='הכרזת המדינה' desc='הכרזת המדינה' credit='לע"מ' ratio='1.33']

תפיסת הביטחון של ישראל גובשה למעשה על ידי בן גוריון בשנות ה-50. הוא יצא לחופשה, ביקר במחנות צה"ל, דיבר עם המפקדים והגיש איזשהו מסמך לממשלת ישראל. המסמך הזה אושר ומאז התפתחה תפיסה שמבוססת על מה שאנחנו קוראים השילוש הקדוש - הרתעה, התרעה, והכרעה", מספר פרופ' אלכס מינץ.

"לפני הקמת המדינה הייתה ישיבה באולם נחמני בתל אביב שבה הוא (בן גוריון) נפגש עם ראשי אגפים (המטכ"ל דאז) ושאל אותם 'מה התכניות שלכם?'. אז הם הסבירו לו שהם חוששים שתהיה התקפה על ידי כנופיות של ערבי ארץ ישראל על היישוב העברי, והוא אמר להם 'אתם חיים בטעות' - תהיה פה מלחמה ויתקפו אותנו כל מדינות ערב כי הן לא יוכלו לבלוע את קיומה של מדינה יהודית בקרבן", כך סיפר מיכאל בר זוהר, הביוגרף של דוד בן גוריון.

"לפני הקמת המדינה הייתה ישיבה באולם נחמני בתל אביב שבה הוא (בן גוריון) נפגש עם ראשי אגפים (המטכ"ל דאז) ושאל אותם 'מה התכניות שלכם?'. אז הם הסבירו לו שהם חוששים שתהיה התקפה על ידי כנופיות של ערבי ארץ ישראל על היישוב העברי, והוא אמר להם 'אתם חיים בטעות' - תהיה פה מלחמה ויתקפו אותנו כל מדינות ערב כי הן לא יוכלו לבלוע את קיומה של מדינה יהודית בקרבן", כך סיפר מיכאל בר זוהר, הביוגרף של דוד בן גוריון.

בן גוריון כאמור צדק, ויום אחרי הכרזת המדינה, כמעט חצי מזרח תיכון יצא להילחם במדינה היהודית. צבאות סוריה, ירדן, מצרים, עיראק, לבנון, ואפילו ערב הסעודית הסתערו עלינו ונחלו כישלון חרוץ. האיש שלא ירה מעולם כדור אחד בחייו, התברר כמצביא מוכשר.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1568554706/ntr_99736.jpg' name='מבנה הקריה' desc='מבנה הקריה' credit='בוצ׳צ׳ו' ratio='1.50']

"מה שקורה לנגד עיניינו זו התמוטטות שיטה של סדר עולמי", אומר דן מרידור, שר המודיעין וחבר הקבינט לשעבר. "זה לא מי חזק יותר. יש מלחמות שאתה יכול להכריע אותן לחלוטין בנוסח כניעה ללא תנאי ויש מלחמות שאי אפשר", הוא אומר.

מרידור היה למעשה היחידי שניסה להתמודד עם העובדה שישראל אין תפיסת ביטחון מוגדרת כבר מאז שנות ה-50. בשנת 2004 הוא עמד בראש ועדה שישבה יותר משנתיים עם ראשי כל מערכת הביטחון וניסחה מחדש את הצרכים והדרישות של שדה הקרב העתידי.

המסקנות נפרסו על פני 250 עמודים. רובם חסויים עד היום, אבל זה לא משנה הרבה כי הדוח עצמו מעולם לא אומץ על ידי ממשלה כלשהי למעט חלק אחד - תפיסת ההגנה.

עמיר פרץ קיבל את כל האשראי על "כיפת ברזל", מרידור היה זה שהבהיר למערכת כולה שהגיע הזמן לחשוב על זה. "שרביט קסמים", "מעיל רוח", המהפכה בפיקוד העורף - הכל נולד שם. כל שאר הדוח נגנזו כאמור וישראל המשיכה לעשות את אותן טעויות פעם אחר פעם, בלי חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, בלי הכנה מערכתית כוללת.

האלוף במילואים אייל בן ראובן אמר כי מדינות מתוקנות דוגמת ארה"ב, כל נשיא כאשר נבחר מחויב בעדכון תפיסת הביטחון הלאומית, חתימה עליה וכך נקבעת תפיסת הביטחון העכשווית של ארה"ב המקובלת על כולם. "אין היום למפקד המכללה לביטחון לאומי אפילו ספר מעודכן שחתום על ידי הדרג המדיני כי תפיסת ביטחון היא לא תפיסת מלחמה. תפיסת ביטחון היא גם לקדם את האינטרסים שלך", אמר בן ראובן.

בישראל יש גוף שאמון בדיוק על זה, יצירת תפיסה ביטחונית מוגדרת ומעודכנת שתתן מענה למספר השינויים הבלתי נתפס פה. קוראים לו המל"ל, המטה לביטחון לאומי. "המערכת הפוליטית בעידן המודרני יצרה פער די גדול בין התכונות שצריך בשביל להיבחר לתפקיד לבין התכונות שצריך בשביל לכהן בתפקיד אחר כך ועל הפער הזה צריך לגשר", אומר מרידור, שר המודיעין לשעבר.

בחודש אוגוסט 1953 הודיע דוד בן גוריון שהוא עוצר את כל מה שהוא עושה ויוצא למסע לימודי בתוככי צה"ל.

במשך שבעה שבועות הוא נגרר מבסיס לבסיס, נפגש עם חיילים פשוטים, נגדים, מפקדים וראשי הפיקוד. לאחר מכן הסתגר בביתו וחיבר מסמך שפירט את המשבר שפרד אז את הצבא והציע אסטרטגיה שהפכה את ישראל בתוך זמן קצר לאחד הכוחות המשמעותיים ביותר במזרח התיכון. אז אולי הגיע הזמן לעצור עכשיו ולהחליט סוף סוף - איך ממשיכים מכאן.