אלימות, גזענות ושירותי רפואה לקויים: דוח נציב קבילות החיילים

במהלך 2018 הוגשו לנציב כ-7,000 תלונות. כרבע מהן עסקו ביחס המפקדים כלפי פקודיהם, וכללו בין היתר פגיעה בזכויות, אלימות פיזית וכשל במתן מענה לצרכיהם • 22% מהפניות נעשו על ידי מלש"בים

חיילים (אילוסטרציה)
חיילים (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס

מ"מ נציב קבילות החיילים, תא"ל (מיל') איתן דהן, הגיש היום (שלישי) לראש הממשלה וליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדוח השנתי המסכם את שנת 2018.

במהלך 2018 הוגשו לנציב 6,749 קבילות, מתוכן 61% נמצאו מוצדקות. מחצית ממגישי הקבילות היו חיילים בשירות חובה, 22% - מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) ו-12% אנשי קבע. כ-26% מהפניות עסקו ביחסי מפקד-פקוד, 16% עסקו בסוגיות של מלש"בים, ו-14% נוספים – בשירותי הרפואה.

מהדוח עולה כי בשנת 2018 נרשמו קבילות רבות אודות אלימות מילולית, שיח פיקודי לא ראוי וכשלים בקבלת שירותי רפואה, וכן עלייה בקבילות של חיילים המשתייכים לאוכלוסיות מיוחדות – חרדים, חיילים בודדים, מתנדבים ועתודאים. מנגד, נרשמה ירידה בקבילות שעניינן שיח פוגעני, והן אלימות פיזית.

V Oiuq
התפלגות הקבילות ב-2018

אלימות מילולית ושיח פיקודי בלתי ראוי

במהלך 2018 עסקה הנציבות בקבילות רבות שעניינן אלימות מילולית ושיח פיקודי בלתי ראוי כלפי חיילים. זאת, לצד ירידה שנרשמה בקבילות על אלימות פיזית, לעומת השנה הקודמת. במהלך השנה הוגשו 94 קבילות בגין יחס אלים, 82 קבילות בגין התנכלות לחייל, 81 קבילות בגין יחס מפלה ו-530 בגין נוקשות יתרה.

מהדוח עולה כי פעמים רבות מתנהל שיח פוגעני של המפקדים עם הפקודים, שאף חשוף במקרים רבים לעיני חיילים ומפקדים אחרים באמצעות הרשתות החברתיות.

אחת הקבילות בעניין זה הוגשה על ידי חייל שהתלונן כי מפקדו הישיר ומפקד נוסף הפרו את זכותו לסודיות רפואית, והתבטאו באופן מזלזל במסגרת קבוצת ווטסאפ שבה היו חברים גורמים פיקודיים נוספים ביחידה. מבירור המקרה עלה כי החייל שלח למפקדו האישי מסמך רפואי, והאחרון שיתף אותו עם קבוצת המפקדים – תוך כדי ניהול שיח בלתי הולם אודות החייל.

במקרה אחר, חייל ממוצא אתיופי קבל על כך שמפקד הכיתה התבטא באופן גזעני כלפיו וכלפי יתר החיילים בני העדה האתיופית ("כל האתיופים תחייכו כדי שייראו אתכם בחושך").

במקרה נוסף, חיילת התלוננה על תגובה בוטה של קצינה כלפיה, במהלך אירוע שהתרחש באוטובוס. לטענת החיילת, לאחר שהתיישבה באוטובוס שנסע לכיוון הבסיס, שמרה את המושב לצדה עבור חברתה. לדבריה, הקצינה התיישבה במושב האמור, ולאחר שהתבקשה לפנותו - ענתה בשלילה, התבטאה באופן לא ראוי ואף סטרה לה.

חיילי צה''ל באימון הנח''ל
חיילי צה''ל באימון הנח''ל | צילום: חדשות 13

טיפול לקוי של מפקדים בזכויות חיילים

מהדוח עולה כי מפקדים רבים פוגעים בזכויות החיילים המגיעות להם על פי חוק. בחלק מהמקרים דווח על פגיעה בחיילים הזכאים לתנאי שירות מיוחדים, ובאחרים – פגיעה בזכויות הרווחה של החיילים, ואף מניעת זכויות רפואיות. 595 עתירות הוגשו בגין אי מתן מענה או טיפול לקוי בפניית חייל.

נוסף לפגיעה בזכויות, הדוח מצביע על ריבוי מקרים שבהם גורמי הפיקוד התעלמו ממצוקות ומנסיבות אישיות של פקודיהם, ולא סיפקו מענה הולם לקשיים שעלו. מבדיקת הנציבות עלה כי מפקדים רבים אינם מתמצאים בפקודות צה"ל, ובזכויות החיילים הקבועות בהן.

אחת הקבילות שהוגשו, למשל, נגעה לבקשת חייל להיפגש עם קצין בריאות נפש. מבירור המקרה עלה כי מפקד המחלקה שבה הוא משרת עיכב את אישור הבקשה, וגם לאחר שתואמה הפגישה – החייל שוחרר בשעה מאוחרת מדי, שגרמה לביטולה.

חיילים
חיילים | צילום: רויטרס

במקרה אחר, חייל קבל על כך שנדרש ממנו להישאר בבסיס לצורך תורנות במהלך חג השבועות ובמהלך סוף השבוע הסמוך לחג, באופן שאינו תואם את ההקלות בתנאי השירות שאושרו לו.

בנוסף, לאורך השנה התקבלו בנציבות מספר קבילות של מאבטחי מתקנים, שהתלוננו על כך ששירותם לא קוצר בהתאם לזכאותם, משום שלא נשלחו לקורס המסמיך אותם למקצועם. המדיניות קובעת כי מאבטחי המתקנים יוכשרו לתפקידם במשך שישה חודשים, ויהיו זכאים לקיצור משך השירות ל-24 חודשים. מבירור הקבילות עלה כי בשל הקושי להכשיר את המאבטחים למקצועם, לאור מספר מצומצם של הכשרות, נמנע קיצור השירות מחיילים רבים.

סוגייה נוספת שבה טיפלה הנציבות במשך השנה הייתה מימוש זכותם של החיילים, ושל לוחמים בפרט, לנצל את זכאותם לימי חופשה. במהלך השנה התקבלו קבילות רבות של חיילים שהתלוננו כי לא התאפשר להם לנצל את מלוא ימי החופשה המגיעים להם.

חיילי צה"ל
חיילי צה"ל | צילום: רויטרס

הבטחות מפקדים שניתנו ללא סמכות - ולא קוימו

במהלך 2018 התקבלו קבילות שעניינן הבטחות מצד גורמי פיקוד או גורמי צבאיים מקצועיים, בעיקר גורמי משאבי אנוש, שבסופו של דבר לא קוימו.

באחת הקבילות התלוננה קצינה כי מפקדה הבטיח לה שתזכה בדירוג צבאי ייחודי בגין לימודיה, על אף שעל פי המדיניות בנושא זה היא כלל לא הייתה זכאית לכך. דוגמה נוספת ניתן לראות בקבילה של קצין, שמפקד יחידתו הודיע לו לפני שהתחייב להארכת שירותו בקבע כי יזוכה בתוספת שכר הניתנת לקצינים בתפקידי לחימה – על אף שלא היה זכאי לכך.

במקרה אחר, התלונן נגד על כך שקצין בכיר הבטיח לו שאם יעבור לתפקיד אחר, יזכה בתמריץ מימון רכב. הנגד, שהסתמך על הבטחה זו, הסכים לעבור לתפקיד האמור. לדבריו, לאחר שהבטחה זו לא מומשה, ובשל הקשיים הכלכליים כתוצאה מהירידה בשכר בשל התפקיד החדש, ביקש לפרוש מצה"ל - אך רשויות הצבא סירבו.

חיילים (אילוסטרציה)
חיילים (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס

טיפול לקוי של מפקדים בנושאי רפואה

במספר קבילות שבוררו השנה בנציבות הוצגו מקרים שבהם מפקדים התערבו בהליכים רפואיים או קיבלו החלטות בעניינים רפואיים, מבלי שנועצו בגורמי הרפואה המוסמכים לכך. לעיתים התערבות המפקדים אף עיכבה את איכות המענה הרפואי שקיבלו חייליהם, או פגעה בה. עוד עלה כי פעמים רבות מפקדים התייחסו בקלות ראש לטענות רפואיות של חיילים. 230 קבילות הוגשו בגין אי התחשבות בנתון רפואי על ידי מפקד, 88 קבילות בגין אי כיבוד המלצות רופא/חובש, ו-133 קבילות – בשל מניעה ועיכוב גישה לרופא.

אחת הקבילות בעניין זה הוגשה על ידי חייל שנפצע בידיו וברגליו במהלך זחילה בשבוע שדאות, ופונה לחובש. מבירור המקרה עלה כי היות שהחייל ניגש כמה פעמים לחובש ללא אישור המפקד, האחרון הורה לו להוריד את תחבושותיו, ודרש ממנו לשוב לפעילות הזחילות.

במקרה אחר, חיילת התלוננה על מפקד שהנחה אותה לצאת למשימת אבטחת יישובים על אף שהיה ברשותה באותה העת פטור רפואי, שלפיו היא מנועה מלצאת למשימה זו עד לפגישה עם גורמי בריאות נפש. מבירור הקבילה עלה כי החיילת יצאה למשימה לפני פגישתה עם הקב"ן, בהוראת מפקדה, שקבע את מועד הפגישה ליום האחרון של המשימה.

חיילים בחיל האוויר
חיילים בחיל האוויר (ארכיון) | צילום: חדשות 13

כשלים בשירותי הרפואה

מהדוח עולה כי אמנם חלה התקדמות בכמה היבטים בתחום שירותי הרפואה המוענקים בצה"ל, אך לצד זאת בעיות מרכזיות נוספות טרם טופלו – בין היתר, מעמד החובשים בצה"ל ומערך הרפואה השלישונית. במהלך 2018 בוררו בנציבות כאלף קבילות שעסקו בהיבטים שונים של איכות שירותי הרפואה בצה"ל. קבילות רבות עסקו בעיכוב במענה הרפואי שחיילים נדרשו לו.

במהלך בירור הקבילות התגלו, בין היתר, כשלים בתפקוד החובשים. בקבילות רבות שנבדקו בנציבות התגלה פער מהותי בתיעוד הרפואי שביצעו החובשים. בחלק מהמקרים הם לא תיעדו את כל המפגשים עם המטופל, ובמקרים אחרים לקה התיעוד בחסר. מבירור הקבילות עלה כי בחלק מהמקרים נבע הפער בתיעוד ממחסור באמצעים טכניים למימושו, אך בחלק אחר של המקרים הכשלים נבעו מהבנה לקויה של החובשים את חובתם.

פער נוסף שעלה בהקשר לפעילות החובשים הוא היעדר בקרה מספקת אחר תפקוד החובשים, והיעדר תמיכה מקצועית רצופה. מחלק מהקבילות עלה פער במיצוב מעמד החובש מול גורמי הפיקוד - קבילות רבות העידו על כך שפעמים רבות מפקדים מקבלים החלטות רפואיות בניגוד להמלצות החובשים.

מערך הרפואה השלישונית, המספק שירותים לחיילים מאושפזים ולבני משפחותיהם, עבר בשנים האחרונות שינוים בתפיסת ההפעלה שלו, ובמקביל צומצמו באופן משמעותי מספר הגורמים המטפלים בו. פערים אלה פגעו ביכולת המערך לממש את ייעודו, והדבר בא לידי ביטוי במספר הקבילות שהתקבלו בשנתיים האחרונות בנוגע להתנהלות גורמי הרפואה במערך - מספר הקבילות הוכפל בהשוואה לשנים קודמות.

בקו"ם
בקו"ם | צילום: חדשות עשר

טיפול באוכלוסיות מיוחדות: מלש"בים, עתודאים ומערך המילואים

מהדוח עולה כי נרשמה עלייה בקבילות העוסקות בקשיים שבהם נתקלים חיילים מאוכלוסיות מיוחדות – חרדים, חיילים בודדים, מתנדבים לשירות ביטחון ועתודאים. חיילים ומלש"בים הנמנים על אוכלוסיות אלה מצביעים לעיתים על קושי בתקשורת עם גורמי הצבא, טיפול בירוקרטי בלתי יעיל ותחושת תסכול קשה מחוסר המענה ומשירות שאינו מיטבי.

חרף השיפור שחל בכל הנוגע לקשר עם מיועדים לשירות ביטחון, מגמת העלייה במספר הקבילות של אוכלוסייה זו נמשכה גם ב-2018. מהקבילות עולה כי מלש"בים רבים מתלוננים על מענה לקוי ובלתי מקצועי לפניותיהם. קושי נוסף נוגע למענה בתחום בריאות הנפש בלשכות הגיוס, הגורם לעיכוב בהשלמת נתוני היסוד של המתגייסים ולפגיעה הן בהליכי גיוסם והן בסיכויי התמודדותם על תפקידים משמעותיים.

מסלול העתודה האקדמית נועד לאפשר לאוכלוסייה בעלת נתונים אישיים גבוהים לצאת ללימודים אקדמיים טרם גיוסם. במהלך 2018 התקבלו עשרות קבילות מצד מלש"בים שביקשו להתמיין למסלול העתודה ועתודאים במהלך שירותם הצבאי. מרבית הקבילות עסקו בהיעדר מענה מצד גורמי העתודה האקדמית במשך תקופה ארוכה.

בשנת 2018 נמשכה מגמת העלייה במספר הקבילות שהוגשו לנציבות מקרב מערך המילואים. תלונות רבות עסקו בסוגיות הקשורות לאופן הטיפול של גורמי משאבי האנוש בעניינים שונים - בהם זימון לקוי לשירות מילואים פעיל, רישום שגוי או חסר של ימי שירות מילואים פעיל, אי קבלת החזרי הוצאות נסיעה, תקלות בעדכון פרטים אישיים, אי קידום בדרגות במילואים ואי קבלת הטבות המגיעות למערך המילואים.

בסיס גדנ"ע - ארכיון
בסיס צבאי (אילוסטרציה) | צילום: חדשות 13

תנאי השירות

במספר קבילות שטופלו בנציבות התלוננו חיילים על טיפול לקוי בעניינם מצד גורמי הת"ש ביחידותיהם. חלק מהחיילים הללו נזקק לסיוע מגורמי הצבא בשל מצב כלכלי רעוע או בשל נסיבות אישיות או משפחתיות קשות, ופעמים רבות לא קיבלו את המענה הנדרש.

כך למשל, חיילת התלוננה על טיפול בלתי הולם ויחס לא ראוי מצד גורמי הת"ש בעניינה, באופן שהוביל לעיכוב בטיפול בבקשתה לסיוע כלכלי ולתשלומי משפחה. חייל אחר התלונן על עיכוב בבקשתו להכיר בו כחייל בודד, ובמקרה נוסף – חייל נשוי ואב לתינוק התלונן על טיפול לקוי בבקשתו לקבלת סיוע כלכלי.

תראו''ג עזה
תראו''ג עזה | צילום: דובר צה''ל

תגובת צה"ל לדוח נציב קבילות החיילים: "צה"ל מברך על דוח נציב קבילות החיילים ורואה בו כלי חשוב ללמידה והיכרות עם נושאים הדורשים בחינה וטיפול, ואמצעי לשפר את המענה הניתן למשרתים בצה"ל".

בצה"ל חילקו את התגובה למספר נושאים. בנושא כבוד האדם וצנעת הפרט נמסר: "צה"ל הוא צבא העם. ייעודו המרכזי הוא הגנה על ביטחון מדינת ישראל. אחדות שורות הצבא מודגשת בכל סוגי הפעילויות, ללא הבדל דת, גזע, מין והעדפה מינית. צה"ל פועל למגר מתוכו תופעות המנוגדות לערכיו ופועל ביד קשה כלפי הפועלים באופן שאינו מתיישב עם ערכים אלו".

בנושא שירותי הרפואה בצה"ל: "חיל הרפואה פועל לילות כימים למתן שירותי רפואה איכותיים וזמינים לכלל משרתי צה"ל. כמצוין בדוח, בשנתיים האחרונות חלו שיפורים רבים בשירות, בין השאר בעקבות הכנסת פתרונות טכנולוגיים כגון פורטל 'מקול הלב' באתר צה״ל, שירות זימון תורים במסרונים ועוד, אשר הביאו לשיפור בזמינות התורים ובמענה לחייל"."כתוצאה ממאמצים ומשאבים רבים שהושקעו בעניין זה, איוש הרופאים בצה״ל עלה בשנים האחרונות ועומד על למעלה מ- 85%. בתוך כך, עומד איוש הרופאים ביחידות הקצה המבצעי על 100%.  כמו כן, נוספו בשנה האחרונה מספר רב של מטפלים ברפואה הראשונית, במגוון של סוגי העסקה (עובדי צה"ל, יועצים ועוד). בנוסף, יצא לפועל פרויקט 'מיקור פנים', במסגרתו הוצבו רופאים במרפאות הראשוניות במסגרת הסכמים עם זכיין. צה"ל ימשיך לפעול על מנת לספק למשרתיו שירות רפואי זמין, מהיר ואיכותי, בין השאר באמצעות המשך איוש כוח אדם איכותי במגוון דרכי תעסוקה וצמצום הליכים בירוקרטיים".

בנושא רפואת החירום נמסר כי "חיל הרפואה הכפיל את מספר המטפלים (רופאים ומפרמדיקים) ביחידות הקדמיות בשעת חירום ולאחרונה החל תהליך הכנסת אחיות ליחידות הקצה".

בנושא חובשים בצה"ל נמסר: "הטענות בעניין זה מוכרות לגורמים הרלוונטיים ונעשים מאמצים להגברת המודעות לחשיבות התיעוד הרפואי בקרב החובשים. במסגרת הכשרת החובשים, מועברים תכנים בנוגע לחשיבות תיעוד המפגשים הרפואיים והטיפול הרפואי שניתן, במערכת הממוחשבת. התכנים המקצועיים הרלוונטיים מועברים בדרכים מגוונות, דוגמת סרטון ייעודי שהופק בנושא. כמו כן, שיפורים במערכת הממוחשבת צפויים לתת מענה נוסף לנושא זה".

בנושא חיילי מג"ב נמסר מצה"ל כי "אנו אחראיים לספר לשוטרים המשרתים בשירות חובה במג"ב שירותי רפואה, לרבות רפואת מומחים. שירותים אלו ניתנים להם באופן זהה לשירותים הניתנים לחיילי צה״ל. באשר לטענות בנוגע לפערים תקשוביים במתן מענה רפואי לחיילי מג״ב, יובהר כי הענקת שירותי רפואה ראשונית (רפואת משפחה) היא באחריות משמר הגבול. בהתאם לנוהל הקיים, חיילי מג"ב המבקשים להיבדק ע"י רופא מומחה בבתי החולים נדרשים להציג אסמכתא רפואית צבאית. לצורך כך, ניתנה לחלק מרופאי מג"ב גישה למערכת המחשובית הרלוונטית. יצוין כי מרבית חיילי מג"ב מופנים לרופאים מומחים במסגרת מרפאות המומחים של צה"ל ועל כן הם מקבלים ממילא אסמכתא רפואית צבאית".

בנושא ת"ש ותשלומים: "פקודות צה"ל קובעות כי חיילי חובה זכאים ל-15 ימי חופשה בשנה קלנדרית. בשנת 2016, בהתאם להחלטת ראש אכ"א, הוגדל מספר ימי החופשה להם זכאים חיילי חובה, כך שהם זכאים כיום ל-18 ימי חופשה שנתית ול-5 ימי מפקד. האחריות למימוש ימי החופשה מוטלת על המפקדים. סגלי משאבי האנוש (להלן: משא"ן) בכלל הדרגים מחויבים לבצע בקרה ומעקב חודשיים על מימוש ימי החופשה לכלל חיילי החובה, לרבות הלוחמים. בנוסף, ענף תנאי שירות באגף כוח האדם מבצע בקרה רבעונית אודות מימוש החופשה השנתית ומביא זאת לידיעת המפקדים הבכירים וקציני המשא"ן הפיקודיים. יצוין כי שנים האחרונות ניכרת עלייה באחוז ניצול ימי החופשה בקרב כלל חיילי החובה ובפרט בקרב הלוחמים".

"מספר ימי החופשה של אנשי הקבע נקבע בהתאם למאפייני השירות. מימוש ימי החופשה שלהם נמצא באחריותם האישית ובאחריות מפקדיהם. על מנת לנצל את ימי החופשה במלואם, בכל שנה נקבעות ארבע חופשות מרוכזות (חופשות מטכ"ליות). מדיניות צה"ל היא לעודד מימוש חופשות. לקראת סופה של כל שנה קלנדרית, נשלח מנהלן רענון בדבר מדיניות מימוש ימי החופשה ואודות האפשרות לצבור אותם".

בנושא מיועדים לשירות הביטחון: "יחידת מיטב פועלת ללא לאות לשיפור תהליך הגיוס לצה"ל לטובת המועמדים לשירות ביטחון. כחלק מכך, בוצעו מספר הליכים לשיפור הקשר בין המלש"בים למיטב, החל מקידום שקיפות תהליך המיון ועד למגוון ערוצי פניות מהירים המותאמים להם. בתחום בריאות הנפש, רח״ט תומכ״א קיבל את הדו״ח ועתיד לבררו במסגרת עבודת מטה".

על מערך חיילי המילואים בצה"ל נמסר: "צה"ל רואה במערך המילואים חשיבות עליונה ופועל רבות להוקרת המערך על העשייה והשותפות המלאה לדרך. בשנים האחרונות, שודרגו המערכות הטכנולוגיות, באופן אשר מנגיש את המידע למשרתי המילואים, על מנת להיטיב את השירות שניתן להם. בעקבות זאת, משרתי המילואים מכירים טוב יותר את זכויותיהם וזוכים לפלטפורמה זמינה ליצירת קשר עם הגורמים הרלוונטיים. כל פנייה נבחנת בקפידה ומקבלת מענה מתאים. צה"ל ימשיך לטפל בכל פניה במקצועיות ובשקידה הנדרשת".

בנושא שירות משותף נמסר: "פקודת השירות המשותף מושתתת על תפיסת צבא העם, לפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות, ותרומתם של כולם, גברים כנשים, חיונית להצלחתו של הצבא במילוי משימותיו. מדיניות השירות המשותף קמה מתוך תפיסה ממלכתית, שוויונית וסובלנית, המתבטאת בערכי כבוד האדם ו'רוח צה"ל', והיא נאכפת בקפידה".

על תחום העתודה האקדמית נמסר: "צה"ל רואה בבוגרי מסלולי העתודה והאקדמיזציה את מובילי הדרך הטכנולוגית והמקצועית של צה"ל ומערכת הביטחון. בהתאם לכך, בוצעו השנה שינויים ארגוניים בתחום, נוסף כוח אדם ייעודי במוקד השירות ומוכנו ערוצי הקשר, כפי שגם עולה בדוח. המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי ימשיך בתהליכי שיפור והמיכון בתחומי העתודה ופניות העתודאים".

על שירות החרדים בצבא נמסר: "צה"ל רואה חשיבות רבה בסיוע ומתן מענה לחיילים החרדים המשרתים בצה"ל, מנהלת החרדים הצבאית שמה לנגד עיניה כמטרת על את הטיפול בחיילים אלו והיא פועלת רבות בנושא. במהלך החודשים האחרונים, תיקפה המנהלת את תוכנית העבודה שלה על מנת לייעל ולחזק את המענה לצרכי החייל החרדי בצה"ל. במסגרת התוכנית, הוקם תא פניות ייעודי לחיילים החרדים המספק מענה רלוונטי לנושאים הנדרשים בתחום. בנוסף, מקיים ראש מנהלת החרדים הצבאית קבלת קהל שבועית למעוניינים".

"בנושא המענה הפיקודי לחייל החרדי בצה"ל, אנשי המנהלת מקיימים הכנות סגל למפקדים הרלוונטיים. במסגרת הכנות הסגל, מועברים למפקדים תכנים ודגשים הרלוונטיים לפיקוד על חיילים מקרב אוכלוסייה זו. מלבד זאת, מנהלת החרדים הצבאית מקיימת ימי עיון ושיחות הסברה בנושא החברה החרדית למפקדים ביחידות בהן משרתים חיילים חרדים. מנהלת החרדים הצבאית תמשיך לפעול למען החייל החרדי בצה"ל בכל עת, על מנת שיוכל לשרת שירות משמעותי ותורם לביטחון מדינת ישראל, לצד קבלת הזכויות המגיעות לו".

על שירות אוכלוסיות מיעוטים בצה"ל נמסר: "בצה"ל, כצבא העם, מגוון רב של חיילים מכלל החברה הישראלית, הפועלים זה לצד זה. לכידות משרתי צה"ל היא אחת ממקורות עוצמתו וביטוי מובהק להיות צה"ל צבא העם. צה"ל רואה חשיבות רבה בשילוב אוכלוסיות המיעוטים – דרוזים, צ'רקסים, בדואים, מוסלמים ונוצרים בשורותיו. על כן, צה"ל פועל רבות על מנת להבטיח שילוב מוצלח ושירות איכותי של כלל המתגייסים מאוכלוסיות אלו. צה"ל מלווה את חיילי אוכלוסיות המיעוטים בצורה מקיפה, משלבי טרום הגיוס (בעזרת נציגים ממנהל אוכלוסיות בלשכות הגיוס), ואף לאחר שהחיילים סיימו את שירותם הסדיר. כמו כן, צה"ל משתף פעולה עם מכינות בנושא. מנהל האוכלוסיות, האמון על גיוס ושילוב בני מיעוטים, פועל במספר רבדים בכדי לאפשר טיפול הולם וראוי לאוכלוסיות המיעוטים, כך בין היתר, ניתן מענה לצרכי האוכלוסייה באמצעות הנגשת מידע לציבור, ליווי מטעם צה"ל, מסלולי גיוס מותאמים וקורסי עברית. כמו כן, מדי שבוע מתקיימת במנהל האוכלוסיות קבלת קהל המאפשרת שיח אישי בדלתיים סגורות".

"אשר למענה הפיקודי לחיילים מאוכלוסיות המיעוטים, אנשי מנהל האוכלוסיות מקיימים הכנות לסגלי הפיקוד הרלוונטיים. כמו כן, ראש מנהל האוכלוסיות מעביר הרצאות בנושא שילוב מיעוטים בקורסים ייעודיים לסגלי הפיקוד הבכיר".

בנושא מערך הנגדים בצה"ל נמסר: "צה"ל מוקיר את פועלם של כלל משרתי הקבע. עבודת המטה אשר הוזכרה בדוח נערכה בשנת 2012 והיא הסדירה תפקידי נגדים בכירים למול קריטריונים ברורים. הטענות המוזכרות בדו"ח נלמדו והמסקנות בעניינן מוטמעות כיום באגף כוח אדם".