גנץ: "דרישת התובעת בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל - פוליטית"
יו"ר כחול לבן גינה את ההכרזה לפיה יש עילה לחקירה, ואמר: "במאבק על הלגיטימציה של ישראל להגן על עצמה - אין קואליציה ואופוזיציה" • אחת מהסיבות להחלטת התובעת - הצהרות הסיפוח של נתניהו
החלטת התובעת בהאג: יו"ר כחול לבן, בני גנץ, גינה הערב (שבת) את הודעת פאטו בנסודה, כי יש בסיס לפתיחה בחקירה נגד ישראל בסוגייה הפלסטינית, ואמר: "אין בסיס לדרישה לפתוח בחקירה. זוהי החלטה פוליטית ולא משפטית".
עוד ציין גנץ כי המאבק בנושא הלגיטימציה הבין-לאומית של ישראל אינו קשור לפוליטיקה הפנימית במדינה, ואמר: "במאבק זה אין קואליציה ואופוזיציה, כולנו נירתם למאבק למען הצדק וזכותנו הבסיסית להגן על מדינת ישראל ואזרחיה".
לכתבות נוספות בחדשות 13:
חקירה בהאג תביא לרעידת אדמה מדינית ומשפטית בישראל • פרשנות
תגובות סוערות להחלטת התובעת בהאג: "אמירה פוליטית וצבועה"
התובעת בהאג: יש בסיס לחקירה נגד ישראל – מבקשת חוות דעת נוספת
הרמטכ"ל לשעבר הוסיף: "אני קובע באופן חד משמעי כי צה"ל הוא מהצבאות המוסריים ביותר בעולם. חיילי צה"ל נושאים בכיסם את פנקס רוח צה"ל שהיא רוח של שמירה על טוהר הנשק וכבוד האדם. צה"ל ומדינת ישראל אינם מבצעים פשעי מלחמה".
בתוך כך, בנסודה ציינה בהחלטתה את הצהרות הסיפוח של נתניהו לפני הבחירות כאחד הנימוקים לכך שיש עילה לפתיחה בחקירה נגד ישראל. בסעיף 177 בהחלטת התובעת נכתב: "למרות קריאות חוזרות ונשנות לישראל להפסיק את פעולותיה שמנוגדות לחוק הבין-לאומי בשטחים הפלסטינים הכבושים – אין כל אינדיקציה שכך יקרה. להיפך – יש אינדיקציות שהיא רוצה לספח את השטחים הללו. דיווחים רבים מעלים חשש לסיפוח רשמי. באוגוסט וספטמבר נתניהו התחייב לספח חלקים גדולים מהגדה המערבית אם ייבחר מחדש".
טורקיה בירכה מוקדם יותר על ההודעה. שר החוץ של המדינה, האמי אקסוי, אמר: "אנו מברכים על החלטת התובעת, וקוראים לפתוח בחקירה. יש לדרוש מישראל לתת דין וחשבון על הפשעים שהיא מבצעת נגד הפלסטינים. אחרת, היא תמשיך לבצע אותם, הודות לחסינות שמעניקות לה כמה מדינות".
The decision of the International Criminal Court's Prosecutor to investigate Israeli actions in Gaza and the West Bank proves yet again that the ICC is lawless and unaccountable. U.S. sovereignty is at stake here as well as Israel's.
— John Bolton (@AmbJohnBolton) 21 בדצמבר 2019
ג'ון בולטון, לשעבר היועץ לביטחון לאומי בארצות הברית, התייחס לדברים גם כן, ואמר: "ההחלטה מוכיחה שוב שבית הדין בהאג לא נשען על החוק, ולא נושא באחריות של מעשיו. הריבונות האמריקנית נמצאת בסיכון כאן, לא רק זו של ישראל".
כזכור, אתמול הודיעה כי יש בסיס לפתיחה בחקירה: "יש בסיס להאמין כי בוצעו או עדיין מבוצעים פשעי מלחמה בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה". עם זאת, היא ביקשה לקבל תוך 120 יום חוות דעת נוספת של השופטים לגבי השאלה מהו היקף הסמכות של בית הדין לעסוק בנושא. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה: "זהו יום שחור לאמת ולצדק".
בהחלטה שפרסמה, בנסודה אמרה כי היא "סבורה שיש בסיס לפתוח בחקירה לגבי המצב בפלסטין", והדגישה כי ישנם מספר מקרים פוטנציאליים ספציפיים שאותם יש לחקור. התובעת הדגישה עוד כי היא סבורה שלבית הדין הפלילי הבין-לאומי יש סמכות בכל השטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967 - בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים, ושמוגדרים על ידי "הקו הירוק".
בהחלטתה ציינה בנסודה ארבעה אירועים שאותם היא מעוניינת לחקור. הראשון הוא שלוש תקריות שבהן צה"ל ביצע "התקפות לא מידתיות" בעזה במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014. התובעת ציינה כי היא עדיין בוחנת אם ההליכים המשפטיים שבוצעו ע"י ישראל לגבי המקרים האלה מייתרים את הצורך בחקירה. האירוע השני הוא "ירי מכוון על אזרחים מצד חמאס וארגונים פלסטינים אחרים, ושימוש באזרחים כמגן אנושי במהלך המלחמה בעזה ב-2014". העילה השלישית היא הבנייה בהתנחלויות, שאותה הגדירה התובעת כ"פשעי מלחמה שבוצעו ע"י גורמים ישראלים שהיו מעורבים בהעברת אזרחים ישראלים לגדה המערבית החל מיוני 2014". העילה הרביעית היא פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי חיילי צה"ל שהיו מעורבים בירי לעבר פלסטינים שהשתתפו בהפגנות בגבול בעזה מאז מארס 2018.