15 שנה אחרי: חזרה להתנתקות עם הרמטכ"ל שפיקד על הפינוי

השבוע לפני 15 שנה נשלח צה"ל לאחת המשימות המורכבות ביותר שלו. היא הושלמה בתוך 8 ימים ללא נפגעים בגוף - אך עם צלקות בנפש. "באבחת חרב, לחרב מפעל התיישבותי" • "קללת עזה", חלק א'

זמן צפייה: 17:32

השבוע לפני חמש עשרה שנים, נשלח צה"ל לאחת המשימות המורכבות ביותר שלו: פינוי של אלפי אזרחים ישראלים מבתיהם בגוש קטיף ובצפון השומרון. משימת ההתנתקות הושלמה בתוך שמונה ימים, בלי פגיעות משמעותיות בגוף, אבל עם הרבה צלקות בנפש. חמש עשרה שנים אחרי, עזה עדיין מעסיקה אותנו ורקטות חמאס כבר מאיימות על תל אביב ומעבר לה. האם ההתנתקות היתה אסון ביטחוני או שיפרה את מצבנו? מי שהתחיל את הדבר הזה היא דווקא ממשלת גולדה מאיר שחידשה את ההתיישבות היהודית ברצועת עזה. בהתחלה כפר דרום ונצרים, שתי התנחלויות מבודדות, אחריה הקימה ממשלת בגין את יישובי גוש קטיף. בשיאו מנה הגוש 18 יישובים, רובם חקלאיים, קצת פחות מ-8,000 תושבים, כשהגדול שבהם הוא נווה דקלים. גרעין של המפונים נקלט במושב "בני דקלים" שהוקם בחבל לכיש.

אבל היו צרות בגן העדן. באינתיפאדה הראשונה החלו האבנים ובקבוקי התבערה וישראלים הפסיקו לבקר בעזה. בהסכמי אוסלו העבירה ישראל את השליטה בערים לערפאת ואז החלו פיגועי תופת וירי בכבישים, וכשפרצה האינתיפאדה השנייה, זה כבר הפך למלחמה. פיגוע רדף פיגוע בעזה ומחיר הדמים היה כבד. בתוך יומיים הושמדו שני נגמ"שים של צה"ל על יושביהם, 13 לוחמים נפלו. שנה אחרי ששלח את צה"ל ל"חומת מגן", אריאל שרון, אבי ההתיישבות בשטחים, מדהים את ישראל ואת העולם ומכריז על ההתנתקות. צה"ל, המוסד הקונצנזואלי ביותר שלנו, נשלח לאחת המשימות הקשות ביותר והשנויות במחלוקת, לפנות אזרחים, אחים, מבתיהם.

הפינוי בכפר דרום במהלך ההתנתקות
הפינוי בכפר דרום במהלך ההתנתקות | צילום: רויטרס

דן חלוץ, שהיה רמטכ"ל ההתנתקות, סיפר על התחושות הקשות: "אירוע ההינתקות לא היה לי קל, פנימה. היה לי קשה מאוד כי זו הפעם הראשונה שנדרשנו לאירוע בסדר הגודל הזה של לקחת אזרחי ישראל, תושבי ישראל, ובאבחת חרב, לחרב מפעל התיישבותי מאוד יפה וגם מצליח, במובנים של ההתיישבות". אלעזר שטרן, שהיה ראש אכ"א בהתנתקות, ציין: "בתפיסת העולם שלי, ההתיישבות, לא הייתה לה תוחלת. ב-30 שנה הצליחו להביא לשם כמו ליישוב אחד ביהודה ושומרון". גרשון הכהן, מפקד כוחות הפינוי בגוש קטיף בהתנתקות: "אני גאה בזה שעשיתי את זה. מה שהיו רוצים חלק גדול מהאנשים שגורשו וכועסים עליי, אני הבנתי שאם אני לא שם, תהיה קטסטרופה. אני גאה בזה שקודם כול כקצין הייתי נאמן במקום שהוא בקצה לאירוע שאני מטיל בו ספק מהתחלה".

התנתקות
התנתקות | צילום: רויטרס

ישראל זיו, ראש אגף מבצעים בהתנתקות, סיפר: "הבינו שעדיף שנעשה את זה נכון מאשר שנעשה את זה בצורה הלא נכונה ואז זה יהיה לדיראון עולם, אם חלילה יישפך דם. הכותרת של הרעיון המבצעי הזה הייתה 'ברגישות ונחישות'. עלתה השאלה האם הולכים עם מקלות אפילו. אני אמרתי בשום פנים ואופן. לא יהיה שם אפילו לא זנב של מקל". הייתה אלימות בפינוי, ולא מעט, אבל לא מקרב תושבי הגוש, אלא מהנוער שהגיע ממקומות אחרים והתבצר. תושבי הגוש סירבו להתפנות בעצמם, אבל לא הרימו יד על חייל. צבי הנדל, לשעבר ראש מועצת גוש קטיף, סיפר: "ברגע האמת החליטו שהמאבק שלנו יהיה תחת הכותרת 'באהבה ננצח'. הואיל וזאת המדינה שלנו, ואנחנו לא נרים יד על חייל כי החיילים זה אנחנו". זיו הוסיף כי "חלק מהם ביקשו מאיתנו שאנחנו ניקח אותם החוצה, שזה לא ייראה כאילו הם הסכימו, שממש אנחנו נוביל אותם החוצה. זה לא היה בכוח, אבל האקט הסמלי הזה היה מאוד-מאוד חשוב להם".

המשימה בוצעה ובשידור חי, לעיני המצלמות. בתוך שמונה ימים פינה צה"ל רבבת ישראלים מבתיהם שבעזה ובצפון השומרון. ב-15 שנות ההיסטוריה מאז נרשמו כבר שלושה מבצעים גדולים בעזה, רקטות חמאס מאיימות על תל אביב ומעבר לה. "אני לא חושב שהשלמנו את המהלך", ציין חלוץ. "בעיני רוחי, לתת להם פתח לים, לתת להם שדה תעופה. אי אפשר להחזיק אותם במכלאה הזאת. הם רוצים לצאת לעולם, הם רוצים לבקר, הם רוצים ללמוד, הם רוצים להשתבח. תנו להם. עמים שבעים הם פחות תוקפניים. עמים רעבים הם הרבה יותר תוקפניים. כשאין לך מה להפסיד, אתה מוכן להפסיד את הכול".