במשך יותר מ-40 שנה הם שמעו גרסה אחת מהצבא: "הבנים שלכם שלחמו במלחמת יום הכיפורים אבדו ומקום קבורתם לא נודע". אלא שברגע אחד לפני כמה חודשים, הכל התהפך כשבצה"ל בישרו להם את הבשורה שטלטלה את עולמם והציפה הכל מחדש.

זו הייתה תעלומה שנמשכה שנים. מה קרה לאנשי צוות אלתגר, הצוות שהטנק שלו היה היחיד שנמצא שלם לגמרי, אך ארבעת אנשי הצוות שלו נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה. "כל החיים הייתה בעצם תעלומה של מה בעצם קרה, מה הסיפור. מצאו טנק שלם, ארבעה אנשי צוות נעלמו", מספרת רוזי גופר, אחותו של רב"ט חיים מוצפי ז"ל.

"אף אחד לא אומר לך כלום, ואין כלום. פתאום זה נעלם, יש סיפור שברגע נגמר. מישהו עשה קאט ולא יודעים מה קרה אחר כך", אומר דוד גילת, אחיו של רב"ט דן גילת ז"ל.

ב-6 באוקטובר 73' פרצה מלחמת יום הכיפורים. בצה"ל ניתנה פקודת "שובך יונים" וכוחות סדיר ומילואים מגוייסים למערכה. גדוד 9 התחיל לנוע בין המוצבים השונים לעבר תעלת סואץ - מרחק של 70 ק"מ. טנק אלתגר נע עם הגור שלו, הטנק שנע מאחוריו.

בשלב מסוים הטנק העוקב נתקל במארב מצרי. שניים מאנשי הצוות נהרגים ושניים נוספים נלקחים בשבי. טנק אלתגר המשיך להתקדם בתוואי עד שבשלב כלשהו ניתק עמו הקשר. מה שקרה לאנשי הצוות שלו בשש השעות שבין שתיים בצהריים לשמונה בערב? איש לא יודע.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569372434/ntr_245757.jpg' name='תעלומת מלחמת יום הכיפורים' desc='תעלומת מלחמת יום הכיפורים' credit='צילום מסך -' ratio='1.78']

תא"ל המילואים, יום-טוב תמיר, היה האחרון שראה את הטנק. הוא הגיע אליו בזמן הפסקת האש ונדהם ממה שראה בשטח. "ראיתי טנק ששרוף בזחל, לא שרוף. אני מכיר טנקים, כולל זה שלי. הטנק שראיתי לא בער, לא היה שרוף ולא היה עליו שום דבר חוץ מפגיעה בזחל בצד ימין קדימה. אני חושב שהם קפצו מהטנק ובאיזשהו מקום ירו בהם ואנחנו פשוט לא יודעים איפה קברו אותם", הוא אומר.

המלחמה הסתיימה ואלפי משפחות בישראל קיבלו את הבשורה על מות יקיריהן ועל עשרות חיילים שנשבו. גם לבתי המשפחות של צוות אלתגר מגיע צוות רשמי של הצבא. השבויים שבו לישראל מספר שבועות אחרי הפסקת אש, ללא ארבעת אנשי הצוות. לאחר המלחמה יצאה למצרים משלחות לאיתור נעדרים ולמרות שטנק אלתגר עוד עמד בשטח 4 שנים לאחר המלחמה, מעולם לא נעשה סביבו סריקה מקיפה. כל השנים מחכות המשפחות לפיסת מידע שתפתור את התעלומה ועדיין מחכות לבנים.

ב-1977 החליטו המצרים לבצע עבודות הרחבה של תעלת סואץ, במהלכן נתקלו בגופות של חיילי צה"ל שנקברו שם בזמן הלחימה. משלחת צה"ל יצאה למצרים וחזרה עם 19 ארונות קבורה ובהם שרידי החיילים, אלא שאיש לא טורח לעדכן את משפחות צוות הטנק כי שרידי יקיריהן נמצאים בסבירות גבוהה בתוך הארונות והן ממשיכות לחשוב שהם נעדרים.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569372435/ntr_140418.jpg' name='הרמטכ"ל דוד אלעזר עם האלוף אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים' desc='הרמטכ"ל דוד אלעזר עם האלוף אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים' credit='דוד רובינגר, לע"מ' ratio='1.50']

"ישבנו בסלון וראינו פתאום בטלוויזיה את העברת הארונות לישראל. בצורה ממלכתית, כשכל הארונות מכוסים בדגלי ישראל ואנחנו מחכים שיבואו ויגידו מה היה בארונות".

צה"ל מבחינתו, עדכן את המשפחות כי הוא ממשיך לחקור את התעלומה ואף מינה צוות חקירה חדש. בני המשפחות, שכבר התייאשו מלחכות, החליטו לצאת בעצמם למצרים במהלך 2006 כדי לחפש רמזים. רק לאחר הנסיעה הזו התחילה התמונה להתבהר באופן חלקי. לאט לאט הם התחילו להבין מה בדיוק קרה בדקות האחרונות בחיי יקיריהם.

"הם נקלעו למארב, הם נלחמו כמה שהם יכלו להילחם עד שהם הבינו שהם לא יכולים יותר ונשלפו מהטנק. אז הרגו אותם במקום. בגלל זה המצרים לא רצו לספר את הסיפור כי הם היו בטוחים שאולי נתבע אותם לאחר המלחמה", מספרת גילה ניב, אחותו של יעקב קלר.

אלא ששאלה אחת מרכזית מוסיפה להדהד בכל השנים האלה, פוצעת ומחריבה את חיי המשפחות: היכן קבורים הבנים? בחודש מאי האחרון, יותר מ-40 שנה לאחר סיום המלחמה, מגיע צוות של היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל ומוסר למשפחות את התשובה לכך, תשובה שמשאירה אותן כועסות והמומות.

יקיריהם, כך התברר מדוח החקירה, קבורים ככל הנראה - בהר הרצל. צה"ל פשוט לא טרח לספר להם על כך כל השנים.

המשפחות, שכבר מזמן איבדו כל אמון במערכת, דורשות עכשיו לפתוח את קבר האחים ולעשות בדיקות שיאפשרו זיהוי ודאי. "זה לא מתקבל על הדעת וללא בדיקות זה לא יתקבל על הדעת", אומרת רוזי. אחרי 42 שנה פרשת צוות טנק אלתגר היא אולי עוד תזכורת כואבת למחדלים שאפיינו את המלחמה ההיא ומוסיפים להדהד עד היום.