יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, פנה לפני כשבוע ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בחשד לזיופים בקלפיות בבחירות לכנסת ה-21 – כך נחשף היום (ראשון). זאת, בעקבות פנייתו של חבר הכנסת דוד ביטן (הליכוד) בדבר שיבושים בקלפי בכפר כסרא-סמיע ובעפולה. כמו כן, מלצר ביקש להודיע על הממצאים תוך שלושה חודשים.

במכתב של מלצר נכתב כי הפנייה של ביטן "מגוללת שורה של מעשים, שחלקם מגיע לכאורה, על פי הטענות הכלולות בפנייה לכדי עבירות פליליות של ממש, כעולה מהדיווחים של חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם רשימת הליכוד בקלפיות שהיו מוצבות בישובים הנזכרים בדיווחים". "רוב ההתרחשויות המתוארות מצדיקות, לכאורה, פתיחה של חקירות פליליות, ואני מבקש כי תורו לעשות כן לאלתר".

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1555498074/%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%A8-%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F_lmlxxj.png" name="הנשיא רובי ריבלין ויו''ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר" desc="הנשיא רובי ריבלין ויו''ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר" credit="החדשות 13 " ratio="1.14"]

על פי הטענה של ח"כ ביטן, כפי שצוין בפנייתו של מלצר, ברישומים בפרוטוקול בקלפי במועצה מקומית כרסא-סמיע בצפון הארץ, נראה כי הצביעו למעלה מ-97% מהבוחרים, וכל תוצאות ההצבעה היו במספרים "עגולים". לרשימת ישראל ביתנו, למשל, הצביעו בקלפי זו בדיוק 50 בוחרים, לליכוד הצביעו 350, למרצ 20, לרשימת הימין החדש 30, לכחול לבן 100 ולש"ס 50 בוחרים – 600 בוחרים מתוך 614 בעלי זכות הצבעה. "שיעור הצבעה חריג זה בצירוף המספרים ה"עגולים" וה"מדוייקים", מעורר תמיהות ומחייב חקירה", כתב מלצר.

בקלפי בעפולה, שנבחנה על ידי הוועדה במסגרת מבצע "טוהר הבחירות", הרישום בפרוטוקול לא תאם, באופן מהותי, את הרישום בגיליון ספירת הקולות ואף את פתקי ההצבעה – כך שלכאורה הוחסרו קולות מרשימות מסוימות והתווספו קולות לרשימות אחרות, שלהם היו נציגים בוועדת הקלפי.

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1554798992/%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D_ysqgrq.jpg" name="נתניהו ושרה מצביעים" desc="נתניהו ושרה מצביעים" credit="חדשות 13" ratio="1.66"]

יו"ר הוועדה התייחס לסערה סביב המצלמות הנסתרות שהוצבו על ידי הליכוד בקלפיות ביישובים הערביים, אותן הורה מלצר להסיר, וכתב כי "נוכח החלטתי מיום הבחירות, בגדרה הוריתי על הפסקת השימוש במצלמות סמויות במקומות הקלפי וגם קבעתי סייגים ותנאים לשימוש בתוצרי המצלמות – ראוי כי המשטרה תרכז עתה את כל החומרים הנוגעים בדבר, ובהנחיית גורמי הפרקליטות, תבחן אם יש מקום לעיון תוצרים אלה".

בתוך כך, התנועה לטוהר המידות ועו"ד שחר בן מאיר הגישו הבוקר עתירה לבג"ץ, בבקשה להוציא צו על תנאי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, מפלגת הליכוד והכנסת. זאת, בטענה כי הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו איננה חוקתית ו"פוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינת ישראל".

העותרים מבקשים מבית המשפט להורות למשיבים להסביר מדוע אין לבטל את החלטת נשיא המדינה ריבלין להטיל את התפקיד על נתניהו, ומדוע לא יצהיר בית המשפט כי הטלת המלאכה על רה"מ איננה חוקתית. עוד מבקשים העותרים הסבר מדוע בג"ץ לא ינחה את נתניהו שלא לקבל על עצמו את התפקיד, ודורשים לקיים דיון בעניין.

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1555520635/456_qgp80m.png" name="נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו במשכן הנשיא" desc="נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו במשכן הנשיא" credit="החדשות 13" ratio="1.78"]

עוד נכתב בעתירה כי נגד נתניהו עומד "כתב חשדות חמור" בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכי על אף שעומדת לו חזקת החפות, בהחלטה קודמת של בג"ץ נקבע כי חשוד או נאשם אינו רשאי להתמנות למשרה שלטונית בכירה "הנמצאת בזיקה ישירה לחשדות נגדו". לפי העותרים, היענות לבקשתם לא תוגדר כהתערבות של בית המשפט ברצון הבוחר, היות שהבחירות הן בין רשימות מועמדים לכנסת, ולא אישיות לראשות הממשלה. עוד טענו העותרים כי "מונחת לפתחו של בית המשפט הכרעה חוקתית, שיש בה כדי להשפיע על אופייה החוקתי של המדינה".