ממשלת בריטניה מסרבת לפרסם מסמכים שעשויים לשפוך אור על גורלם של שלושת החיילים הישראלים הנעדרים מאז שנת 1982 מחשש שמידע רגיש זה יפגע ביחסיה עם סוריה. כך מדווח העיתון "ג'ואיש כרוניקל". שלושת החיילים הם זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן, שנעדרו ב-11 ביוני 1982 לאחר הקרב עם הסורים והפלסטינים ליד הכפר הלבנוני סולטן יעקב.

על פי הדיווח, ביום הקרב, שהתנהל בשלהי מלחמת לבנון, העביר שגריר בריטניה בסוריה דאז, איוור לוקאס, דוח ללונדון שייתכן וכלל עדות על שביית החיילים בידי הכוחות הסוריים.

אמו של הנעדר באומל, מרים, פנתה יחד עם צוות משפטי לממשלת בריטניה בבקשה לפרסם את המסמכים, אך במשרד החוץ הבריטי הגיבו כי פרסומם עלול להוביל לפגיעה ביחסים בין בריטניה לסוריה. אינטרס ציבורי עשוי עם זאת להביא לפרסום המסמכים בעתיד.

"אני רק רוצה שהציבור יידע שמדובר בעניין הומניטרי", טוענת מרים באומל. "אנחנו כל הזמן מקבלים מידע לפיו הנערים הללו והבן שלי נראו בדמשק ושהיו עדים לכך. אני מרגישה שיש סיכוי טוב שהוא עדיין בחיים וקוראת לממשלת בריטניה לפעול בהומניטריות ולשחרר את המסמך".

תזכורת: 10 ביוני, 1982 - קרב סולטן יעקב

הטרגדיה של המשפחות באומל, כץ ופלדמן החלה בקרב קשה שבו השתתפו כוחות שריון של צה"ל מדרום לכפר סולטן יעקב, במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בקרב ספג צה"ל 10 הרוגים ו-31 פצועים, שני חיילים נלקחו בשבי, ושלושה חיילים נעדרים עד היום: זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן. אחד השבויים מהקרב, חזי שי, הוחזר ארצה במסגרת עסקת ג'יבריל, והשבוי השני, אריה ליברמו, הוחזר בעסקת חילופי שבויים עם סוריה.

זמן קצר לפני הקרב, כתב באומל גלויה להוריו המודאגים. "אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב". הוא לא ידע עד כמה הוא צדק. לאורך השנים, מאז שבנם נעדר, נסעו בני משפחת באומל ברחבי העולם בניסיון לדלות כל בדל של מידע שיוכל לחתום את הפרשה. אבל כשבוע בלבד לפני יום השנה ה-27 להיעדרות בנו, הלך לעולמו יונה באומל, כשסימני השאלה עדיין נותרו פתוחים.