סיפור תפיסתו של אדולף אייכמן נשמע שוב, הפעם בפגישתם של המעורבים בתפיסה. הודעתו של בן גוריון בשנת 1960 על לכידתו סימנה את אחד ההישגים הגדולים של המוסד הישראלי, והמשפט פתח דיון ציבורי בנושא ואף אפשר לניצולים לספר על זכרונותיהם מתקופת השואה.

יעקב מידד, למשל, מספר כיצד היה עליו לארגן כלי רכב, אבל הארגנטינאי שהיה אמור להשכיר לו אותו לא ממש הסכים, וביקש 5,000 דולרים פיקדון כדי להיפטר ממנו. אולם לא 5,000 דולרים יעמדו בדרכו של סוכן, ומידד קיבל את הכסף הישר מגזבר המוסד כשהוא פרוט לשטרות של 20.

השותפים למבצע נזכרים כיצד היה עליהם להכניס את אייכמן למכונית, וכמה פעמים תרגלו זאת. הם מספרים כי גם לאחר שכבר נתפס והיה צורך להעבירו במטוס לישראל, צוות המטוס לא ידע על מטרת הטיסה כמעט עד לרגע האחרון.

אגב, מידד החליט לא להשאיר את הפיקדון שנתן מאחור, שכן מדובר בכספי המדינה. כל השאר – חקוק בספרי ההיסטוריה.

(2:10)