את רוב הכותרות בעצרת השמאל שנערכה אמש בכיכר רבין בתל אביב תפס נאומו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן - אבל גם האמן יאיר גרבוז סיפק בנאומו, שהגיע בשלב מאוחר יותר, אמירות מעוררות מחלוקת.

"אמרו לנו ורצו שנאמין שהמתועב שרצח את ראש הממשלה בא מתוך קומץ אנשים הזויים, ושהוא שייך לשוליים המטורפים", פתח גרבוז, "אמרו לנו שצהובי החולצות ושחורי הסמל, אנשי 'כהנא צדק' וצורחי מוות לערבים, הם קומץ. הם רק קומץ. שאנשי תג מחיר הם קומץ. ממש קמצוץ. האלימות היא רק תופעה שולית.

"אמרו וחזרו ושיננו לנו שהגזענים והמקללים אינם מייצגים כלל את החברה הישראלית, הם רק קומץ. ואמרו שהגנבים לוקחי השוחד רק קומץ, והמושחתים הנהנתנים החזירים לא יותר מקומץ. ומחריבי הדמוקרטיה קומץ, והחושבים שדמוקרטיה פירושה עריצות של הרוב - קומץ. מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשטתחים על קברי קדושים, רק קומץ. אפילו המטרידים המיניים והאנסים, קומץ. והשוטרים שסרחו והשקרנים ששיקרו אינם מעידים על הכלל.

"אז איך זה שהקומץ שולט בנו? איך זה שבאין מרגיש, באין מפריע, הוא הקומץ נעשה לרוב? איך קרה שלהיות קומץ הרסני זה מדבק כל כך? איך זה שהקומץ חופר מתחתינו את המסוכנת שבמנהרות, מנהרת הבורות? איך זה שלידה מתפתלת מתחתינו מנהרת השנאה?".

"אמרו לנו שהשאיפה לשלום זו הזיה מסוכנת, מבקשים מאיתנו שנהיה מבוהלים כל הזמן, נכנסים לבונקר בערב ולרגע אחד לא מאחלים לנו ולא מייחלים לנו ואפילו לא מאפשרים לנו חיים של יצירה, פרנסה ראויה ודיור הולם, חיי אנשים ששואפים לצדק חברתי", המשיך גרבוז. "להסתרת פשעי הקומץ, לחטאי הנהנתנות החזירית, הם מציבים בפנינו רק אסונות מתקרבים ומניפולציות וולגריות. מאימת העבר הרסו לנו את העתיד. צריך טיפול חירום לגופנו המדמם ולמקומנו המתרחק מאיתנו. צריך לקשור לגוף הזה חוסם שחיתות ולעשות לו חסם בורות, צריך שנמשוך את עצמנו בציציות ראשנו ונינצל מאסון. חייבים להחליף את השלטון... צריך להקים על הקמת מדינת אזרחיה ולא מדינת שליטיה".

זו לא דעה פוליטית כזו או אחרת, זו רק שאלת הצלתנו. הקושי הוא בזה שאנחנו צריכים להציל את עצמנו מעצמנו, מהמקום האיום שהסכמנו להידרדר אליו. צריך שהערבים אויבי ישראל לא יהפכו לאויבים בארצם, שהאויבים יהפכו לשכנים, שאפשר יהיה לבנות מחדש את מערכת החינוך, לעצור את קריסת מערכת ההשכלה הגבוהה, להציל את מערכת המשפט, הכנסת, המשטרה. בכל פינה פשה הנגע, בכל מקום מכרסמים נזקי הכיבוש, הכפייה והאטימות. בכל יום ושעה מציגה בפנינו המציאות את מגבלות הכוח, אבל אנחנו עוצמים עיניים וממשיכים להאמין בכוח ובו בלבד - על כל אלה צריך להחליף את השלטון", סיכם גרבוז.