בימים בהם הביקורות על אורח חייו הלא-צנוע של ראש הממשלה ומשפחתו הן נחלת הכלל, טוב להיזכר שפעם המצב היה קצת שונה. ארכיון המדינה מפרסם היום שלושה מכתבים המדגישים את צניעותה והיצמדותה לחוק של של גולדה מאיר, ראשת הממשלה היחידה בתולדות המדינה, לרגל 35 שנה ליום מותה (8 בדצמבר 1978).

במכתב הראשון, אל גובה המכס בחיפה, מבקש מנהל לשכתה של מאיר בעת ששימשה כשרת החוץ להודיע כי על סיפון האנייה "ציון" שהגיעה מארצות הברית, הגיעו אל גולדה שלוש חבילות מאשה בשם רחל סיגל. "למיטב ידיעתה של הגב' מאיר, נארזו בחבילות אלו חפצים אישיים וספרים אשר השרה השאירה בארצות הברית בזמן שהותה שם בכינוס העצרת הכללית של האו"ם". לצד הבקשה לשחרור החפצים ולהעברתם לבית המכס, מבקש גזית: "אם יימצאו חפצים החייבים מכס בתוך חבילות אלו, הרי תצהיר עליהם שרת החוץ בהקדם".

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1568869823/ntr_137177.jpg' name='גולדה מאיר' desc='גולדה מאיר' credit='לע"מ' ratio='0.81']

חלפו ששה ימים, ומזכירתה של השרה, רוחמה ספיר, מצאה כי אכן היה למאיר על מה להצהיר. "בין חפציה האישיים בשלוש החבילות נמצאו גם שני הפריטים הבאים, עליהם היא מבקשת להצהיר - מצלמה קטנה לילדים בשווי 5-6 דולר, ו-10 קרטונים של סיגריות, עם 200 סיגריות בכל קרטון".

עוד שנה עברה, ובספטמבר 1958 שבה מאיר מלונדון והביאה עמה פטיפון ללא ארגז בשווי 14 לירות שטרלינג שרכשה באנגליה. מזכירת השרה דאז, ל' שרון, כתבה להנהלת המכס בירושלים: "הפטיפון הועבר עם שאר חפציה האישיים של הגברת מאיר ולא עבר את ביקורת פקיד המכס. אודה לכם מאוד אם תואילו להודיעני מהו שיעור המכס שמוטל על הגברת מאיר לשלם".

מאיר הלכה לעולמה בגיל 80, ובשמה נקשר בעיקר הכישלון של מלחמת יום הכיפורים. "עקרונות היושר האישי שימשו נר לרגליה", כותבים בארכיון המדינה, "ראוי שמידע זה יעמוד לנגד מי שמבקשים להעריך את אישיותה".