ראשי מערכת המודיעין של ישראל בתחילת שנות ה-90, מתחו היום (ראשון) ביקורת על התהליך שהוביל לחתימת הסכם אוסלו ועל ההסכם עצמו. "הסכם אוסלו, בפרספקטיבה היסטורית, הוא כישלון", אמר ראש המוסד לשעבר, שבתאי שביט, במשדר מיוחד של קול ישראל לרגל 20 שנה לחתימת ההסכם עם הפלסטינים.

"ההסכם הזה נועד להיות מהלך ראשון, גדול מאוד, עקרוני, שאחריו צריך לבוא השלום האמיתי", הסביר שביט את קביעתו. "זה לא קרה ולא משנה מה הסיבה. התהליך כפי שהוא התקיים לא היה תקין. אתה הולך לדבר עם האויב שלך, זה לא יכול להיות עסק פרטי של מישהו. שר וסגן שר, פרס וביילין, מובילים מהלך מדיני - מבלי שקיבלו לכך אישור והסמכה מהממשלה".

שביט גילה כי הוא למד על המגעים החשאיים עם הפלסטינים ממקור מפתיע - מלך ירדן המנוח, חוסיין. "לא דיברו איתי לא שאלו אותי לא ביקשו את חוות דעתי. לי כראש המוסד הגיע מידע במפגש עם המלך חוסיין בירדן. חוסיין התעקש שבאוסלו מתקיים משא ומתן חשאי עם הפלסטינים. אני חושב שהוא כעס בצדק".

גם ראש אמ"ן באותה התקופה, אורי שגיא, מתח ביקורת על ההסכם. "למודיעין היו שתי גישות: הייתה גישה, בחטיבת המחקר, יותר פסימית והייתה גישה נוספת, שאמרה שצריך לתת לזה סיכוי, בהינתן תנאים מסוימים. שתי הגישות חשבו שההסכם עצמו הוא הסכם לא טוב", אמר שגיא.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569383372/ntr_39121.jpg' name='שבתי שביט' desc='שבתי שביט' credit='צילום מסך חדשות 10' ratio='1.91']

פרי: "חשבתי שאוסלו יכול לעבוד, ההיסטוריה חשבה אחרת"

"כל אימת שלא משתפים את המודיעין, המוסד, אמ"ן והשב"כ, זה יכול להיות לגיטימי, אבל לא נבון", הוסיף שגיא. "עד רצח רבין, אני חושב שהפלסטינים רצו להתקדם במסלול המדיני, אפילו אם זה היה משיקולים טקטיים, של 'בואו נסחט מישראל מה שאפשר ונקבל הכול אחר כך'".

ראש השב"כ דאז, יעקב פרי, היה יותר אופטימי באשר לסיכויי ההצלחה של התהליך. "אני חשבתי שאוסלו, כהסכם מסגרת וכהסכם שמתווה דרך הדרגתית לסיום הסכסוך, יכול לעבוד. אלא שההיסטוריה חשבה אחרת".