ועידת הועד האולימפי הבין לאומי נפתחה בואנוס איירס כשבמרכזה ההכרעה שתיפול לקראת חצות (שעון ישראל) מי תארח את המשחקים האולימפיים של שנת 2020. שלוש מועמדות מתקרבות לקו הסיום: טוקיו שרוצה לארח בפעם השנייה, ומדריד ואיסטנבול שחולמות להניף את דגל חמש הטבעות בפעם הראשונה.

בסך הכול 103 צירים משתתפים בוועידה ומתוכם 97 בעלי זכות הצבעה בסוגיה הזו (היו"ר, שלושת הנציגים הספרדיים ונציגי תורכיה ויפן אינם רשאים להצביע) יקבעו להיכן ילכו המשחקים. בין אותם חברים שיצביעו נמצא גם הישראלי אלכס גלעדי. על מנת לזכות באירוח תצטרך אחת הערכים לזכות ביותר מ-50% מהקולות כך שככל הנראה צפוי לנו סיבוב שני בהצבעה.

טוקיו מציעה לוועד את האמינות היפנית, החדשנות, הרצון למתקנים מרהיבים ומעוררי השראה, אך תסבול מהאסונות הסביבתיים שפקדו את האזור ובהחלט מעוררים חשש בקרב מקבלי ההחלטות. היפנים נשאלו ועוד ישאלו רבות על מצב הזיהום הסביבתי בעקבות דליפת הכורים לפני שנתיים והדבר עשוי לפגוע בסיכוייהם. אם תרצו, טוקיו היא הצעה בסגנון של פעם: ראוותנות, מיליארדי דולרים שמושקעים במשחקים בלבד וחלום אשר המארגנים צפויים לעשות הכול על מנת להגשימו. קרוב ל3.5 מיליארד דולר יעלה התענוג ליפנים.

מדריד היא ההצעה הקלאסית שמביא לשולחן העולם המערבי שאחרי המשבר הכלכלי הגדול. מדריד מציעה לוועד האולימפי צניעות, רגליים על הקרקע ומניעת הניכור הרב שמעוררים כעת המשחקים בברזיל. הציבור הברזילאי שרואה את הכלכלה שלו מאטה ובו בזמן את ההשקעה חסרת התקדים באירוח גביע העולם של 2014 והמשחקים האולימפיים של 2016 יצא לרחובות ושיבש את משחקי גביע הקונפדרציה שנערכו בברזיל בקיץ האחרון.

אין דבר שהוועד האולימפי חושש ממנו כמו מחאות אוהדים פוליטיות שעשויות לשבש את החגיגה. לפיכך, מדריד מגיעה אל ערב ההחלטה כש-75% מהמתקנים שאמורים לארח את המשחקים כבר עומדים ופועלים. מחירי הכרטיסים צפויים להיות שווים לכל נפש והספרדים בונים על כך שהצניעות הזו והרצון שלא לנכר עיניים בימים טרופים אלו יובילו את חברי הוועד להצביע בעדם.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569158658/ntr_114783.jpg' name='ליאו מסי, אחרי שכבש את השער ה-234 שלו' desc='ליאו מסי, אחרי שכבש את השער ה-234 שלו' credit='Getty Images' ratio='1.50']

אם עד זה מכבר התחרו ביניהן המדינות על גובה ההוצאה, היום מאמינים במדריד שהחיסרון הפך ליתרון והציבור ידע להעריך ועדה מארגנת שקולה וענווה. "אנחנו מאמינים שתקציב אחראי משקף את הדרך החדשה להבנת המשחקים", אמרה ראש עיריית מדריד, אנה בוטלה. "אנחנו מאמינים שזה המודל לארגן בו את התחרות בזמן שבו הכלכלה העולמית משתוללת". זו הפעם השלישית ברציפות שמדריד מתחרה על אירוח המשחקים ואחרי ההפסדים ללונדון ולריו מקווים שם לרשום הערב את הניצחון המיוחל ב"ממשלה האולימפית".

איסטנבול מגישה הצעה שונה בתכלית מזו של הספרדים ושל היפנים: ראשית, לא ניתן להתחמק מכך שמדובר באפשרות שבפעם הראשונה המשחקים יערכו במדינה בעלת רוב מוסלמי כאשר גם פיפ"א כבר הודיעה שמשחקי הגביע העולמי של 2022 יערכו בקטאר ואולי בוועד האולימפי ירצו לגנוב את הבכורה. התורכים מבינים היטב את הקלף שבידיהם. חסן אראט, שמוביל את הקמפיין מטעם איסטנבול, העביר את המסר שחשוב מבחינתו שיחלחל: "איסטנבול 2020 תערך על רקע אחת הערים הקסומות בעולם: גשר בין יבשות, תרבויות ודורות לאורך אלפי שנים".

התורכים מבטיחים להשקיע מיליארדים בתשתיות ותולים תקוות גדולות בכך שאירוח המשחקים יסייע להם לבסס את מעמדם הפוליטי בעולם ובפרט כחלק מאירופה. לקראת המשחקים התנסו במדינה באירוח תחרויות ספורט גדולות כולל אליפות העולם בכדורסל 2010, טורניר הגמר של עונת טניס הנשים 2011 (המקבילה הנשית לטורניר המאסטרס) ופיינל פור היורוליג (כדורסל) 2012. לצד ההבטחות הגדולות איסטנבול תסבול מהמציאות שמתדפקת לעיתים על דלתותיה - המצב בסוריה שנמצאת בגבולה הדרומי של המדינה ולא נראה בדרך לפתרון אינו מסב נחת ליחסי החוץ התורכיים ובנוסף גם בזירה הפנימית לא שקט. ההפגנות הגדולות נגד ארדואן ושלטונו עשויים להצטייר כסימנים של חוסר יציבות והחבר'ה של הוועד האולימפי ממש לא רוצים למצוא את עצמם בעוד שבע שנים בכיכר תחריר.

[img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1568820297/ntr_2097.jpg' name='אלכס גלעדי בטקס מסך הזהב 2005' desc='אלכס גלעדי בטקס מסך הזהב 2005' credit='ניב קלדרון' ratio='0.67']

הכינוס ה-125 של הוועד האולימפי הבין לאומי צפוי להיות מרתק במיוחד - הערב נדע מי תארח את המשחקים בשנת 2020, מחר נדע אילו ענפים יוצאו מרשימת המשחקים האולימפיים כאשר גורל ההיאבקות (הענף שמתקיים מאז המשחקים העתיקים ברומא), הסקווש והבייסבול/סופטבול יוכרע. שלושת הענפים למעשה כבר הודחו מהרשימה אבל הערב, ממש כמו בריאליטי טוב, מחזירים את אחד המודחים.

גם כאן יש הרבה מאוד פוליטיקה, כל מדינה רוצה לשמר את הענפים אליהם יש לה זיקה - קובה למשל פועלת נמרצות למען הבייסבול ובנו של פידל קסטרו, אנטוניו, הגיע לבואנוס איירס במטרה להציל את הענף מסכנת ההדחה. הדאגה לבייסבול כענף אולימפי - זה כנראה המקום היחיד בו תראו את ארצות הברית ומשפחת קסטרו נלחמות יחד למען אותה מטרה. הסיכויים של ההיאבקות לאור ההיסטוריה של הענף וההבטחות של אנשי הענף לרפורמה, נראים כגבוהים ביותר אך דבר אינו מובן מאליו.