השעה עוד לא תשע בבוקר, רחוב שנקין התל אביבי בקושי התעורר, אבל בסנדוויץ' של איציק ורותי, זה כבר כמעט סופו של יום העבודה. כבר 62 שנה שכמעט כלום לא השתנה בדוכן הקטן הזה, הכריכים עדיין רצים כמעט כמו בסרט נע, וכל תושבי השכונה עומדים בסבלנות בתור, כמו מכורים שמחכים למנה היומית. רק זוג המייסדים, אלה ששמם מתנוסס על השלט, כבר אינם - את מקומם תפסו הבן דודי ואשתו שולי, אבל סביר להניח שאם תקראו ברחוב איציק ורותי - הם יסתובבו בעצמם. כתבות קשורות"מצ'רלס קלור עד רבין, כולם היו פה": המסעדה המיתולוגית של ת"א |16.12.18 ועוד משהו קטן השתנה - המקום שהיה בעבר קיוסק שכונתי הוא היום כזה שמגיעים אליו במיוחד מכל הארץ, בעיקר כדי לנסות ולהבין מה יש בהם, בכריכים האלה, שבמבט ראשון - ולפעמים אפילו בביס ראשון - נראים פשוטים, קלים לשחזור ולהעתקה. ה"חותמת" היא המרכיב הסודי, הנדיר - זה שאחראי לכך שבמוסדות האלה לא תמיד ברור אם הלקוחות מגיעים בשביל הכריך או בשביל המפגש האישי. [img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569400005/ntr_331599.jpg' name='חיים כהן. קודם כל דיקסי' desc='חיים כהן. קודם כל דיקסי' credit='עמותת נבט' ratio='1.78'] העובדה שבערב היא תחגוג 35 שנות פעילות למסעדת הדגל שלה לא גורמת לרינה פושקרנה לעצור ולנוח. חלוצת המטבח ההודי בישראל נעה ללא הרף בין המטבח לבין חדר האוכל, ממשיכה במשימת חייה - להפוך את האוכל ההודי לבן בית בישראל, או לכל הפחות לקצת פחות זר. פושקרנה אוטוטו בת 60. למרות הצוות הגדול שסביבה, למרות שבנה כבר מעורב בעסק, לכולם כאן ברור שהטעם והאוכל הם קצת משניים -בלי האופי המיוחד שלה - כל זה לא היה קורה. טנדורי כמסעדה אולי צעירה יחסית - כאן לא ישבו פעילי לח"י או סרג'נטים בריטיים - אבל המקום שזור היטב בהיסטוריה הישראלית, אולי אפילו בלי להתכוון, כולל הדייט הראשון של בנימין ושרה נתניהו. ועדיין ניראה שהדברים שהכי מרגשים את פושקרנה הם מפגשים לא מתוכננים מהסוג הזה. מסדר כנפיים גם למשתתפת הצעירה ביותר בסדרה שלנו היה פוטנציאל להפוך למוסד הודות לעומד בראשה, ככה זה כשמדובר במסעדה של אחד השפים המפורסמים והאהובים ביותר בישראל. דיקסי, מסעדת הבשר של חיים כהן חוגגת ממש השבוע חצי יובל של פעילות. המיקום הקצת נידח, המטבח שפועל 24 שעות שבעה ימים בשבוע והאפלוליות היחסית הפכו את המסעדה לכזו ששופעת בסיפורים שלא תמיד אפשר לספר. אבל לא החושך הוא שהפך את דיקסי למוסד, גם לא השף - וכשחיים אומר שבאים לאכול הוא מתכוון קודם כל למנה אחת. ואם חשבתם להתעודד מהעובדה שהנה - גם מקום שאינו עסק משפחתי ושלא פורט על נימי זיכרון היסטוריים יכול להפוך למוסד - כדאי שתחשבו שוב: אפילו חיים כהן יודע שבעסק הזה, הזמן הוא כמעט תמיד זמן שאול.