נקמת החנונים: מעמד החנונים, שהיו בעבר ילדים נחותים שסבלו ועדיין סובלים מהתעללות רבה, מתחזק עם השנים. "אתה כבר לא יכול להצביע על החנונים בשכבה, זה כבר לא עובד ככה. זה לא מתחלק לחנונים ומגניבים", אומר מיכאל סבט, תלמיד תיכון בן 17 מתל אביב. "אני גם לומד הרבה, עושה שיעורי בית והכול, מי שמגניב הוא לא זורק את המחברת והולך לים או משהו", מוסיף סבט. "הם יותר בתוך עצמם, עושים את שלהם. הם יותר לבד, פחות אינטראקציה חברתית. אתה לא אומר להם חנונים או גיקים", מסביר בן רוטשטיין. "זה נטו הרצון להצליח בחיים", מסכם עידו נוה. אפילו בעולם האופנה, שבעבר היה לגמרי מחוץ לתחום החנונים, חלו שינויים בשנים האחרונות. "המונח גיק-שיק נכנס למלון אוקספורד בשנת 2013, באיחור אופנתי של עשור", מספר סהר שלו, עורך האופנה של "ידיעות אחרונות". "זה בעצם כל האופנה הזאת של ילדים חנונים, שכולנו מכירים מבית ספר ילדים עם משקפיים עבים, סנדלים וגרביים. אנשים שבעצם לא חושבים שאופנה זה חלק בכלל מהזהות שלהם". "היום הגיקים הם השולטים, להם יש את הכסף. הם יושבים בחברות ההייטק ומוכרים אחר כך את החברות שלהן במיליארדי דולרים", מסביר שלו, "לכן, איך שהם נראים הפך פתאום להיות משהו שאולי כדאי לשאוף אליו, ולא משהו שצוחקים עליו". [img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1569400019/ntr_319654.jpg' name='תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי שחוקר תרבות צעירה' desc='תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי שחוקר תרבות צעירה' credit='חדשות עשר' ratio='1.82'] תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי שחוקר תרבות צעירה, מסביר על התכונות שמאפשרות לחנונים לצבור כוח. "חנון לפי התפיסה שלי הוא אדם שמסוגל באמת לא לחשוב כמו כולם", אומר ליאון, "אם חנון זה להיות ילד שיש משהו שמדליק אותו והוא הולך עליו, ולא רואה בעיניים, הלוואי שהיו לנו הרבה יותר חנונים, כי אלה החנונים שמשנים את העולם". אולם, ישנם כאלה שחוששים מעולם שנשלט בידי חנונים. "האימפריה הגדולה בעולם היום במידה מסוימת היא פייסבוק. כוח שהוא כיום חזק יותר מהכנסייה הקתולית, אבל בראשו לא עומד אפיפיור ולא איזשהו גנרל או דיקטטור, אלא אדם בסגנון מארק צוקרברג, כלומר - חנון", אומר ד"ר עפרי אילני, היסטוריון ממכון ון ליר, "לכאורה זה בנאדם מאוד לא מזיק - מחונך, מרוסן וביישן. ואז השאלה היא איזה מין כסכנה מציב למעשה החנון - אדם שמנהל את העולם דרך נתונים, דרך מספרים, ללא רגש וללא התייחסות לרומנטיקה".