העלאת המסים שבדרך והדרישה לצמצום החל"ת: דוח נגיד בנק ישראל

משבר הקורונה יוביל לגידול נוסף בתמותה בעתיד עקב אי-גילוי מוקדם של מחלות, להחמרת האלימות במשפחה, להעמקת הפערים בין מגזרים ולפגיעה בילדים עקב ההשבתה הממושכת של מערכת החינוך – כך צופה היום (שלישי) בנק ישראל בדוח קודר שפרסם על המשק ב-2020.

מהמסמך עולה כי הצריכה הפרטית בארץ צנחה כמעט ב-10%, שיעור חריג יחסית לעולם, בעיקר בשל ההגבלות על פתיחת חנויות. בנוסף, הגדיל הציבור את חסכונותיו "ליום סגריר" על חשבון קניות שוטפות והשקעות. עם זאת, ברכישות אונליין מחו"ל נרשם שיא חדש ב-2020 והן הסתכמו ב-7.1 מיליארד שקלים.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

סמוטריץ': "בנט פועל כדי לסכל את הצטרפות סער לממשלת ימין"

ההודעות מאלוביץ' והבקשות של נתניהו: העדות הראשונה של ישועה

המנדט מתקרב לנתניהו: סער לא המליץ על אף אחד לראשות הממשלה

הנגיד אמיר ירון מציין כי המענקים ששילמה הממשלה סייעו אמנם לתמיכה בנפגעים מהמשבר, אך חלקם חולקו באופן רוחבי (כמו "מענק לכל אזרח") וללא מיקוד במי שהיו זקוקים לכסף. איטיות התגובה של הממשלה נבעה מהיעדר תשתית לפריסה מהירה של רשת ביטחון חברתית במצבי משבר.

עוד נכתב בדוח כי על הממשלה לפעול לאישור תקציב המדינה ל-2021, ובמסגרתו לצמצם את תוכניות הסיוע כך שלא יפגעו בתמריץ לשוב לעבודה או יגרמו ל"החייאה מלאכותית" של עסקים שאינם יעילים. בשל הגירעון הכבד, ועל רקע העובדה שתקציבים חברתיים בישראל כבר נמוכים יחסית, יהיה בהמשך צורך בהעלאה של שיעורי המס.

למרות שענף הנדל"ן המשיך לפעול בתקופת הקורונה ניכרה האטה במספר התחלות הבנייה, בהגעת עובדים זרים וכן בעבודתן של ועדות התכנון הממשלתיות. בתחום בנייני המשרדים חלה צניחה של 30%, על רקע אי-הוודאות לגבי הפעלתם בתום המשבר. הדבר מעורר חשש לעלייה נוספת במחירי הדיור. לכך יש להוסיף את העובדה שתוכנית "דיור במחיר מופחת" של ליצמן מעניקה לצעירים הנחות קטנות יותר לעומת "מחיר למשתכן" של כחלון.

בתקופת הקורונה המשיכו להתנפח החובות של משקי הבית לשיא של 612 מיליארד שקלים, כולל משכנתאות – עלייה של כ-4% לעומת 2019. מרבית העלייה בחוב מיוחסת לנטילת משכנתאות, בשל העובדה שהתייקרות הנדל"ן נמשכה גם בשנה האחרונה למרות המשבר הכלכלי. בגזרת החסכונות, לא נרשמה כמעט משיכת כספים מקרנות הפנסיה. בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל בוצעה בעיקר העברה של הון ממסלולים מסוכנים לבטוחים יותר – אך זו הניבה, בדיעבד, בעיקר הפסדים למשקיעים.

המעסיקים צפויים לצמצם בקרוב את היקף העבודה מהבית שנתפסה כאילוץ ולדרוש התייצבות בעבודה, אך התופעה תישאר נרחבת יותר מכפי שהייתה ערב פרוץ המשבר. העבודה מהבית והלמידה מרחוק הדגישו את "השסע הדיגיטלי" בישראל, בעיקר במגזרי המיעוטים שאינם חיים בסביבה מתוקשבת והתקשו להדביק את השינויים המהירים באורח החיים.

במהלך המשבר התחדדה בעיית אי-השוויון במשק והפערים בין מגזרים, ויש להתמקד בה עם סיום המגפה – למשל באמצעות השקעה בתשתיות, פיזיות ודיגיטליות, כך לפי נגיד בנק ישראל.

ריבלין: "תמונה עגומה של המציאות שבה אנו חיים"; נתניהו: "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב"

נגיד הבנק מסר את הדוח לנשיא המדינה ראובן ריבלין, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ. בעת המסירה אמר ריבלין כי "הדוח מציג את מה שחשנו על בשרנו - שהפגיעה הקשה והמשמעותית ביותר הייתה דווקא בקרב האוכלוסיות החלשות ביותר. זוהי תמונה עגומה של המציאות בה אנו חיים ושל פערי השוויון בחברה הישראלית. יחד עם זאת זוהי קריאה לפעולה, המזכירה לנו את מחויבותנו לקידום מדיניות כלכלית אחראית וזהירה למען הדורות הבאים".

הנשיא הוסיף כי הוא מקווה "שנבחרי ונבחרות הציבור החדשים יצליחו לכונן ממשלה יציבה ורחבה ככל שניתן, כזו שתאפשר לנו לבצע עבודת עומק יסודית, לבנות ולאשר את תקציב 2021 ולהתחיל בדרך הארוכה של שיקום חברתית וכלכלי".

מנגד, נתניהו טען כי "יחסית לכלכלות אחרות מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר שהוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול, וכן להחזיר את האבטלה לממדים סבירים, זה יחסית קל משום שאנחנו נתנו תמריצים לחל"ת והתמריצים האלה מסתיימים מטבע הדברים". כ"ץ הוסיף: "אילולא רשת הביטחון הכלכלית שפרסנו ותכניות הסיוע לקורונה, התכווצות התוצר הייתה גדלה בעוד כ-2%-2.5%. זוהי תוצאה של מדיניות כלכלית אחראית".