נשים פחות מגברים, יוצאי אתיופיה הרחק מהממוצע: פערי השכר בארץ

דוח שוק העבודה לשנת 2018 של זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה שפורסם הבוקר (רביעי) מצביע על פערי שכר משמעותיים ביותר בין האוכלוסיות השונות בישראל. השכר הממוצע במשק לשנת 2017 עמד על 11,500 שקלים, עבור שכירים בגילי 64-25. בעוד יהודים שאינם חרדים מרוויחים בממוצע 15,235 שקלים לחודש, נשים יהודיות שאינן חרדיות מרוויחות 9,928 שקלים. תלוש המשכורת הממוצע של גברים ערבים בישראל עומד על 8,552 שקלים, ועדיין מדובר על שסכום גבוה בהרבה מזה של נשים ערביות - 5,791. גברים חרדים מרוויחים 8,467 שקלים, לעומת נשים חרדיות שמכניסות כל חודש 7,527 שקלים.

חלק מהבדלי השכר בין המינים וקבוצות האוכלוסייה ניתן להסביר על ידי כמות שעות העבודה החודשיות, כאשר חרדים ונשים עובדים בממוצע פחות מגברים. אולם, גם כאשר מסתכלים על הממוצע השעתי, פערי השכר עדיין משמעותיים. גבר יהודי שאינו חרדי מקבל בממוצע 78 שקלים לשעת עבודה, לעומת 61 שקלים שמרוויחות נשים יהודיות שאינן חרדיות. גברים ערבים מרווחים 44 שקל לשעה - כמעט כמו נשים ערביות, שמקבלות 43. בקרב האוכלוסייה החרדית, דווקא הנשים מרוויחות יותר לשעה, כאשר אישה מהמגזר מכניסה בממוצע 60 שקלים, לעומת הגבר החרדי, שמרוויח 53 שקלים. רק תשעה אחוזים מקרב האוכלוסייה הערבית עובדים במשרה חלקית, אך הם עדיין מרוויחים פחות מהממוצע בישראל, באופן משמעותי.

הפרשי ממוצע שכר משמעותיים קיימים גם בין יוצאי אתיופיה ליתר האוכלוסייה, כאשר שכרם של בני הקהילה עומד על כמעט מחצית מהשכר הממוצע של יהודים שאינם חרדים. גבר ממוצא אתיופי מרוויח 9,146 שקלים בחודש, לעומת 16,928 שגורף מקבילו היהודי שאינו חרדי. תלוש השכר הממוצע של ישראלית אתיופית עומד על 6,351, לעומת 10,780 ליתר הנשים היהודיות שאינן חרדיות. פערי השכר נובעים ככל הנראה, בין היתר, מכך שרק 7% מיוצאי אתיופיה עוסקים במשלח יד אקדמי, לעומת שיעור של 31% ביתר האוכלוסייה, ואילו 28% הועסקו כעובדים לא מקצועיים - לעומת 3% בלבד בקרב יתר האוכלוסייה. שיעור האקדמאים מקרב יוצאי אתיופיה בגילי 34-25 הוא 12%, לעומת 45% אצל יתר האוכלוסייה.

הפערים בין האוכלוסיות בולטים יותר כאשר בוחנים את חמישוני השכר. בחמישון התחתון שיעור הערבים גבוה פי ארבעה ביחס לשיעורם בחמישון העליון, ושיעור החרדים גבוה פי שישה. משרד העבודה והרווחה מציין כי מדובר בפער משמעותי ביותר, שכן ההתפלגות הדמוגרפית בישראל צפויה להשתנות בעשורים הקרובים כך שאוכלוסיות החרדים והערבים יאיישו בין 63% ל-70% מהמשרות שצפויות להתווסף לשוק בעשורים הבאים, כאשר מדובר על בין 550 אלף ל-750 אלף משרות כאלה.

עלייה בשיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות; קיפאון בתהליך אצל גברים חרדים

שיעור התעסוקה בישראל גבוה, ובשנת 2018 עמד על 78.3%, לעומת 73.7% במדינות ה-OECD. שיעור האבטלה כיום עומד על כארבעה אחוזים. שיעור התעסוקה בישראל נמוך מאוד בקרב גברים חרדים (50.2%) ובקרב נשים ערביות (38.2%). אולם, בעוד אצל נשים ערביות מדובר בעלייה, כאשר למעשה שיעור התעסוקה כיום כפול מזה שהיה לפני 20 שנה, בקרב גברים חרדים שיעור התעסוקה נמצא בקיפאון ואולי אף בתחילתה של מגמת ירידה.

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה אינה קלה, בין היתר בשל מחסום השפה ושיעור ההשכלה הנמוך. כך למשל, כ-60% מהנשים הערביות אינן מחזיקות בתעודת השכלה מעבר לתעודת בגרות ורק 41% מעידות על עצמן כי הן שולטות בשפה העברית ברמה טובה ומעלה. נשים ערביות שמדברות עברית ברמה גבוהה או שרכשו השכלה מעבר לתעודת בגרות, הן בעלות שיעור תעסוקה גבוה בהרבה ביחס לאלו שלא.

במדינות ה-OECD התוצר לשעת עבודה גבוה משמעותית - למרות שיעור השכלה גבוה בישראל

ואיך מצבנו ביחס למדינות ה-OECD? התוצר לשעת עבודה בישראל נמצא במגמת עלייה, אולם, בעוד בישראל הוא עמד בשנת 2017 על 35.7 דולרים לשעה, במדינות ה-OECD הוא עמד על 48.2. בכך, למעשה, נשמר הפער בין ישראל למדינות ה-OECD.

בעוד שיעור ההשכלה בישראל גבוה ביחס למדינות ה-OECD, עם 37% לעומת 30% בלבד בממוצע במדינות הללו, רמת הכישורים בישראל נמוכה, ועשויה להסביר את פערי התוצר, יחד עם גורמים נוספים. כך למשל, בישראל רמת מיומנות נמוכה במתמטיקה, בקריאה ובפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת. בחלוקה לאוכלוסיות ניתן לראות שמיומנויות האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית דומות לממוצע ה-OECD וככל שמדובר בחלק אוכלוסייה תחתון יותר, פערי הכישורים גדלים. באחוזון ה-90 של האוכלוסייה בישראל, הכישורים במתמטיקה דווקא גבוהים מממוצע ה-OECD. משרד העבודה והרווחה מציין את הצורך בפיתוח "החצי השני" - החציון התחתון בישראל, על מנת לצמצם את הפערים.

בקרוב למחצית מאתרי הבנייה בישראל לא בוצע ביקור פיקוח; 23% מהתלונות על אפליה - בשל היריון

עוד עולה מהדוח כי בענף הבנייה נוספו 60 תקנים בניסיון להילחם בתאונות העבודה - 30 מפקחי שטח גויסו, ו-30 נוספים הועסקו בכוח עבודה במינהל. למרות זאת, ב-2017 בוצעו כ-7,503 ביקורי פיקוח באתרי בנייה, כאשר בישראל ישנם 13 אלף אתרי בנייה תחת פיקוח. 263 אתרים נסגרו באותה שנה.

748 פניות נרשמו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, רובן בנושא אפליה, כאשר 23% מהן בשל היריון, 8.7% בשל מין המועסק, 7.5% ברקע הלאום שלו, 6.7% מהפניות הן בנושא הורות וכ-10 אחוזים קשורים לגיל המועסק.

מקצועות בתחום התוכנה, ההנדסה והשיווק צמחו בעשרות אחוזים בחמש השנים האחרונות. השכר הממוצע למשרת מפתח תוכנה עומד על 28,443 שקלים לחודש, מהנדס חשמל מרוויח 23,392 במוצע ויועצים בתחום השיווק והפרסום גורפים קרוב ל-15 אלף שקלים בחודש. לעומת זאת, בתפקידי הפקידות, הקלדנות והמתדלקים חלה ירידה של יותר מ-10% בשיעור המועסקים. מקצועות כגון חייטים, חרטים ונהגי אוטובוסים, שלפי מחקרים בין-לאומיים נמצאים לסיכון גבוה לשינוי או היעלמות כתוצאה מהתקדמות טכנולוגית, מתאפיינים באחוזים גבוהים של איוש על ידי בני 45 ומעלה.