דוח: המשבר הכלכלי בעקבות הנגיף ישפיע באופן ניכר על הצעירים

דוח שירות התעסוקה שפורסם היום (שלישי) מצביע על כך שבישראל מתגבר החשש שמשבר הקורונה ישפיע באופן הקשה ביותר על הצעירים. שיעור החזרה לעבודה עד סוף מאי מבין הנרשמים בתקופת המשבר שגילם עד 24, עומד על 20% בלבד. שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ העריך: "לאחר משבר הקורונה, אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים".

מחקרים בינלאומיים ובהם דוח OECD הצביעו על שורה של מאפיינים ובעיות שבגללם צעירים עלולים לסבול במיוחד במשבר הקורונה: נוטים לעבוד בעבודות לא סטנדרטיות כמו משרות חלקיות או זמניות, בסיכון גבוה יותר לקבל שכר נמוך במקביל לסיכוי גבוה יותר להיפלט משוק העבודה - וכך, עם הירידה בהכנסות, אלה מהצעירים שאין להם גב משפחתי נמצאים בסיכון מוחשי ומוגבר לרדת מתחת לקו העוני.

#רוצים_לעבוד: היכנסו לקישור, מלאו פרטים ותנו לנו לעזור לכם למצוא את העבודה הבאה שלכם >> לחצו כאן

ההסבר לחזרה המועטה יחסית של צעירים לעבודה נעוץ ככל הנראה במקצועות שבהם הם עוסקים, ובייחוד בתחומי המסעדנות, המזון והאירועים, המתמודדים עם קושי רב ומתמשך יותר לחזור לשגרה. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד 24, הייתה קפיצה חדה בשיעור הנרשמים בשירות התעסוקה מהתחומים שצוינו – מ-2.3% בינואר-פברואר ל-15.6% במארס-אפריל.

גם ביתר קבוצות הגיל אמנם נראתה עלייה בנרשמים מתחומים אלה, אך בשיעורים נמוכים יותר. מקצוע נוסף שנרשמה בו עלייה בכל קבוצות הגיל, אך בולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24, הוא המכירות. מקצועות ההוראה, חינוך והדרכה נמצאים במקום ה-3 ברשימת המקצועות הנפגעים של הקבוצה הצעירה ביותר, אך עם זינוק ושיעור דומה לשאר האוכלוסייה.

בחודשי שיא המשבר, מארס-אפריל, זינק שיעור הצעירים עד גיל 34 מבין הנרשמים בשירות התעסוקה ל-47.6% - לעומת 41.7% מבין נרשמי ינואר-פברואר. הן במארס והן באפריל, קבוצת הגיל 34-25 הובילה במספר ובשיעור הנרשמים בשירות התעסוקה, ובקבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד 24, שיעור הנרשמים קפץ מ-10.2% בחודש ינואר ל-18.4% בחודש מארס, והמשיך לעלות באפריל ל-19.6%.

עלייה חדה במיוחד בשיעור הנשים דורשות העבודה

משבר הקורונה גרם לעלייה בשיעור הנשים דורשות העבודה בכל קבוצות הגיל – בין היתר בשל שיעורן הגבוה בתעסוקה במקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה שספגו פגיעה קשה. הזינוק החד ביותר נרשם בקבוצת הגיל הכי צעירה ,עד 24, – מ-47.8% בינואר-פברואר ל-60.6% במארס-אפריל. עליות משמעותיות בהירשמות נשים חלו גם בקרב נשים בנות 45 ומעלה.

במחוזות ירושלים, המרכז ותל-אביב, הייתה עלייה בהרשמה בכל קבוצות הגיל במארס-אפריל, אולם העליות החדות ביותר נראו בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24): בירושלים מ-11.9% בינואר-פברואר ל-19% במרס-אפריל, במרכז מ-15.8% ל-23.8% ובתל אביב מ-8.3% ל-14.6%.

משבר הקורונה הולך ומעצים את בעיית הצעירים בשוק העבודה בישראל

החשש של שירות התעסוקה הוא כי משבר הקורונה הולך ומעצים את בעיית הצעירים בשוק העבודה בישראל – שכבר הייתה קיימת. לפי עיבוד של נתוני הלמ"ס בשנים שלפני משבר הקורונה חלה בישראל עלייה בשיעור התעסוקה, בדומה לכלל קבוצות הגיל, אך מצד שני, ובשונה מקבוצות הגיל האחרות, נראתה גם עלייה בשיעור הצעירים עד גיל 34 שאינם פעילים כלכלית.

העלייה בשיעור האנשים שאינם פעילים כלכלית מצטרפת לנתונים על צעירים אשר 'אינם נמצאים בהשכלה, הכשרה או תעסוקה', ששיעורם בישראל עמד ב-2018 על 13.3% - גבוה ביחס לרובן הגדול של מדינות ה-OECD. מדיניות יעילה מחייבת התייחסות ייחודית לצרכיהם ואתגריהם הייחודיים של צעירים בשוק העבודה הישראלי.

"מעריך שלאחר משבר הקורונה - נישאר עם כ-400 אלף מובטלים"

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ התייחס לדברים: "יש להכין תוכנית תקציבית לשילוב דור העתיד של מדינת ישראל, שנמצא בבעיה תעסוקתית חמורה. בתקופה זו, ישנו מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשייה בשכר הוגן, כמו גם מחסור גדול של מתכנתים בתחום ההייטק, ויש להתאים בין המובטלים לבין צרכי המשק. יש לתקצב בדחיפות קידום תעסוקתי, דרך הסבות מקצועיות לתחומי התעשייה וההייטק. אני מעריך, שלאחר משבר הקורונה, אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. חייבים להיערך מבעוד מועד עם תוכניות להשבת עובדים למעגל העבודה, ולכן, הנחיתי את משרדי, להכין תוכניות להחזרת עובדים המונית למעגל העבודה בדגש על הסבות ייעודיות לתעשייה והייטק. מחלת הקורונה היא מחלה קשה, אך מחלת האבטלה קשה לא פחות".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, הוסיף וציין כי "עוד לפני משבר הקורונה, מצאנו שנוצר פיצול בין שתי קבוצות בקרב הצעירים בישראל, שיש לתת עליו את הדעת: הקבוצה האחת - צעירים המשתלבים טוב יותר בשוק העבודה, ומולה - קבוצת צעירים המתמודדים עם קשיי השתלבות גדולים יותר. הפיצול בא לידי ביטוי כיום בשיעור הגבוה יחסית של צעירים שהגישו תביעה לדמי אבטלה בזמן המשבר, ובחזרתם האיטית יותר לעבודה. עלינו להתריע שהמשבר עלול להוביל לתת-תעסוקה, במיוחד בקרב צעירים בעלי רקע כלכלי-חברתי נמוך יותר בתחילת דרכם המקצועית, המתמודדים ממילא עם חסמי כניסה למשרות התחלתיות ועלולים להידחק מחוץ למעגל העבודה. תוכנית החירום הלאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה אשר ממתינה לתקצוב, ומערך ההכשרות המקצועיות וחיזוק המיומנויות התעסוקתיות, יוכלו לסייע להם לצלוח תקופה מורכבת זו ולהתמודד עם האתגרים של שוק העבודה העתידי".