דוח: "אין פיקוח על הבנקים – הציבור משלם על ההטבות לטייקונים"

דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית שבחנה את מתן האשראי לטייקונים מותח ביקורת חריפה על התנהלותם של כל הרגולטורים הפיננסיים בישראל – בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לניירות ערך ורשות ההגבלים העסקיים. הדוח מצביע על התנהלות עקבית ושיטתית של הבנקים שמוחלים ו"מגלחים" מיליוני שקלים מחובות שצוברים טייקונים.

בהתייחס לבנק ישראל, מסקנת הוועדה היא שהבנק מועל בתפקידו, משום שהוא "רגולטור שבוי" מול הבנקים ולא פועל להרתעתם, דבר שפוגע באינטרס הציבורי. מדיניות הפיקוח המוצהרת של בנק ישראל היא, ככלל, שלא להשתמש באכיפה מינהלית, ובייחוד בסנקציות מינהליות, כדי לטפל בחריגות מהניהול הבנקאי תקין - כך קובע הדוח. תיקון הליקויים בבנקים נעשים רק לאחר מעשה, והניסיון לטפל בליקויים עתידיים הוא רק על ידי עדכון נהלים.

לפי המסמך, הבנקים, כשלצידם חוות דעת משפטיות ובגיבוי בנק ישראל, סירבו למסור לוועדה מידע. "כמה עשורים לאחר המשבר בשנות ה-80, אנו חוזרים למערכת הבנקאית ומגלים שהבנקים, והמערכת הפיננסית כולה, הם עדיין 'חור שחור' בחברה הישראלית – מועדון סגור ואקסקלוסיבי, שאפילו כנסת ישראל לא יכולה לחדור אליו על מנת לחקור את התנהלותו". בהתייחס לסירוב הבנקים נכתב: "הבחירה שלא למסור מידע ולשמור את המידע מאחורי 'משפט ובריח', היא בראש ובראשונה בחירה ציבורית, ואומללה".

כתבות נוספות בחדשות 13:

ועד עובדי הרכבת להנהלה: "עצרו הפרסום המכפיש או שנתבע דיבה"

הגיבור של השריפה בנוטרדאם: רץ ללהבות כדי להציל חפצי קדושה

"גייס נשים קשות יום": נעצר חשוד בניהול רשת להברחת סמים

[brightcove_iframe video_id='news-economics-economy-20190416-1121' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_0y0gpqk0' duration='121'']

מהדוח עלה עוד כי "המחדל התהומי של היעדר כל אכיפה ממשית שלה פיקוח על הבנקים מחד, ומדיניות מכוונת של הממונה על התחרות שלא להיכנס לתחום זה מאידך". כלומר, בעיות היסוד של התחום הפיננסי לא מטופלות במלואן, אלא רק לעיתים רחוקות, כשהן מובאות בפני המפקחת על הבנקים. כשזה קורה, בנק ישראל לא מטפל בבעיה, אלא מוצא הסדרים שיניחו את דעת הציבור.

ח"כ איתן כבל פתח את ישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית להסדרי אשראי הבוקר, וביקר בחריפות את הבנקים המוסדיים והרגולטוריים. "בשיטתיות ובמשך שנים מחלו וגילחו מיליארדי שקלים מחובות הטייקונים; הרגולטורים לא פיקחו, לא בדקו, לא חקרו, לא עשו שימוש בסמכויותיהם כדי להטיל עיצומים, ולא דיווחו לציבור כפי שהיה עליהם לעשות – והציבור שילם את החשבון", אמר כבל.

ההמלצות המרכזיות בדוח הם שקיפות באכיפה, כך שהציבור ייחשף להתנהלות הבנקים ובנק ישראל וכן מתן כלי אכיפה פלילית בידי הרגולטורים. נוסף על כך, המליצה הוועדה על הארכת תקופת הצינון ומניעת ניגודי עניינים בשל ה"דלת מסתובבת", חשיפת הוועדה לחומרים סודיים והכרזה על הבנקים כקבוצות ריכוז.

תגובת בנק ישראל: "דוח הוועדה מתעלם מעובדות מהותיות ומשינויים רבים שבוצעו זה מכבר, מגיע למסקנות שגויות ומבסס עליהן המלצות שיש בהן סיכון, מבלי שבחן וניתח את ההשלכות שעלולות להיות להמלצותיו בעתיד. כמו כן, הדוח לא נותן משקל מספק ולא מכיר בחשיבות של השמירה על כספי המפקידים במשק בעשור האחרון. העובדה שהציבור הישראלי סמוך ובטוח ביכולתו למשוך בכל עת את הכסף המופקד בחשבונו אינה מובנת מאליה. היציבות הפיננסית בישראל היא מבחן התוצאה המרכזי של אפקטיביות הפיקוח. מה גם, שדוח זה מתעלם מהצעדים שבוצעו לצמצום האשראי ללווים הגדולים, מהירידה הגדולה בפועל שחלה באשראי זה, מהנתונים שמראים שהפסדי האשראי של הבנקים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה בינלאומית ולאורך זמן ומהעובדה שחלק גדול מהצעדים ננקטו בזמן אמת, ובכך מנע הפיקוח התממשות סיכון גדול למשק".

עוד נמסר מבנק ישראל כי: "הדוח קורא להגברת התיאום והחלפת המידע בין הרגולטורים אך מתעלם מהעובדה שלאחר תהליך חקיקה ממושך קמה והחלה לפעול הוועדה ליציבות פיננסית בראשות נגיד בנק ישראל, שתיצור את הסנכרון בין כלל הרגולטורים הפיננסיים החברים בה; ומתעלם מאוסף השינויים המבניים שמובילים בנק ישראל והאוצר לקידום התחרות במערכת הפיננסית שכבר רוקמים עור וגידים. חלק גדול מהמלצותיה עלול להביא לפגיעה בשוק האשראי. בנק ישראל מזהיר כי אימוץ חלק גדול מההמלצות המרכזיות של הדוח עלול להוביל הלכה ולמעשה למעורבות פוליטית שוטפת בפיקוח וברגולציה על המערכת הפיננסית, עד כדי פגיעה אמיתית ביכולת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ובביטחון של המגזר העסקי ליטול אשראי ולפעול בישראל. ניתן להרחיב את היקף הדיווח של הרגולטורים לכנסת, בצורה פומבית ושקופה לכלל הציבור, אולם חשוב להבטיח את העיקרון המרכזי של שמירה על עצמאותם של כלל הרגולטורים הפיננסיים ושל בנק ישראל".