"תופעה הולכת ומתרחבת": כ-10% מהאוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה

על פי מחקרים שונים בעולם בין 10-5 אחוז מן האוכלוסייה סובלים מחרדת נהיגה. התופעה מתקיימת גם לאחר שנים רבות של נסיעה על הכביש, וחלק מאלו שסובלים ממנה, נמנעים ככל הניתן מנהיגה, על אף שברשותם רכב ורישיון נהיגה.

"יש לי עשר שנים רישיון ויש לי אוטו שעומד בחניה של הבית ובמקום זה אני מיתזזת בתחבורה הציבורית, אז כנראה שיש לי קושי נפשי", אמרה גל ראובני שסובלת מחרדת נהיגה. מיקי לוינגר, מורה לנהיגה המסייע לטפל בחרדה, טען כי מדובר בתופעה מתרחבת: "יש הרבה כמוה. יותר ויותר. התופעה הזאת הולכת ומחמירה".

חשוב לציין שאין קשר בין חרדת הנהיגה לאיכות הנהיגה של הסובלים מהתופעה. "אנשים שיש להם חרדת נהיגה הם הרבה פעמים נהגים מצוינים, יודעים לנהוג ויודעים להשתלב. ברגע שאנחנו עובדים על הבעיות, אתה רואה נהג שנוהג מצוין. הבעיה במקרה הזה היא שבעצם מנגנוני הפחד, האזעקות, הן עולות, למרות שזאת אזעקת שווא בעצם כי אין באמת סיטואציה מסוכנת בכביש. הבן אדם חווה את כל התסמינים של מצב שכביכול יש בו סיכון ודורש הישרדות", אמר דני גלטר, נהג מרוצים ומאמן נהיגה מקצועית.

עם ריבוי המקרים של נהגים הסובלים מחרדה, גדלות גם מספר השיטות המוצעות לטיפול בבעיה. מכון "ביופידבק" בבית החולים "שיבא תל השומר", מציע טיפול בתופעה על ידי מעקב אחר התגובות הפיזיות של הנבדק בשעה שהוא צופה במצבי נסיעה משתנים על גבי מסך. כך לומדים המטופלים להתמודד עם מצבים מחוללי חרדה ולשלוט בה.

עם זאת, מדובר בשוק פרוץ שבו פועלים "מנטורים" רבים המציעים טיפולים לנהגים מוכי חרדה. "אנשים שהם לאו דווקא פסיכולוגים ולאו דווקא עובדים סוציאליים או רופאים מציעים טיפול. זה יכול להיות מסוכן", אמר ד"ר צבי לייכנר, מנהל תחום הביו-פידבק בבית החולים "שיבא תל השומר".