רכבת, אוטובוס, קארפול או נתיב רגיל: מי הגיע ראשון לתל אביב?

חודש חלף מאז נפתחו נתיבי הנסיעות השיתופיות החדשים בכביש החוף ובנתיבי איילון. הנהגים מתלוננים שהפקקים רק הולכים ומחריפים - וגם החלופות של תחבורה ציבורית לא תמיד עומדות בלוחות הזמנים. אם כן, לא נותר אלא לבדוק: אוטובוס מול רכבת, נסיעה שיתופית מול נסיעה בנתיבים רגילים - מי מהם יגיע ראשון לתל אביב?

עמית יעלה על קו אוטובוס 650 מנתניה וייסע איתו בכביש החוף בנתיב הצהוב, כך גם יעל שלוקחת את הצלם של חדשות 13 טרמפ מנתניה עד תל אביב. יערה תולה תקווה ברכבת ישראל, ונמרוד, חבר המערכת, ינסה לשרוד נסיעה במכונית הפרטית בנתיבים הרגילים.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

נתניהו על חקירת יועציו: "רבים מרגישים שמשהו כאן לא בסדר"

בת 50 נורתה למוות בדרום; בעלה נמלט – ואותר לאחר מרדף

"החשד התחזק": מעצר החשוד ברצח אשתו בקריות הוארך בפעם החמישית

7:30 רכבת ישראל. כבר בדקה הראשונה יערה ועמית פוגשים בכל התחלואות של התחבורה הציבורית בישראל: איחורים וצפיפות - הכול בחבילה אחת. "הקרון עמוס בטרוף, בקושי הצלחתי לעלות", סיפרה יערה. לעומתה, עמית בר עדיין ממתין בשלב זה לקו 650 בשעה 7:47.

ואם חשבתם שבזמן שהמכוניות בנתיבים הרגילים עומדות בפקקים ואילו הנסיעה בנתיב החדש זורמת לה - כדאי שתחשבו שוב. "עוד לא ירדתי בכלל לכביש 2, וכבר אני בקושי נוסעת", דיווחה יעל כצמן מארגון "15 דקות". "הנה, אנחנו נכנסים לנתיב ועומדים. לקח לנו כמעט 55 דקות להגיע ממחלף נתניה לפולג".

באיחור של 23 דקות עמית עלה סוף סוף לאוטובוס - אך גם הוא נקלע לפקקים. בינתיים ברכבת, יערה הצליחה להשתחל למקום עמידה בפתח השירותים. "חוויה מאוד קשה של צפיפות", הוסיפה יערה. כשירדה מהרכבת, ניסתה לפלס את דרכה בין מאות הנוסעים שעשו דרכם אל מחוץ לתחנה. משם, לקחה יערה אוטובוס ליעד הסופי והגיעה ראשונה למקום. עם זאת, יש לזכור שהיא יצאה ישר מהתחנה, כך שהגעה מאחד המושבים הסמוכים או מתוך נתניה הייתה לוקחת, לכל הפחות, חצי שעה נוספת.

"ליערה היה מזל", הסבירה שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון "15 דקות", "לא חסרים  מקרים שבהם רכבת מאחרת ונתקעת – ואני כנוסעת רוצה לדעת שתהיה לי ודאות שאגיע היום לפגישה שלי בזמן. את הוודאות הזאת לאו דווקא אני יכולה לקבל היום באמצעות התחבורה הציבורית כפי שהיא מתנהלת".

ולהלן התוצאות: עמית נסע באוטובוס בדיוק שעה, אבל בזבז לא מעט זמן על המתנה בתחנה. יעל עלתה למכונית סמוך לתחנת הרכבת בנתניה והגיעה כעבור שעה ו-20 דקות. יערה בילתה ברכבת ובאוטובוס 40 דקות, ואילו נמרוד התייבש בפקקים שעה ו-40 דקות.

זמן הנסיעה בתחבורה הציבורית היה קצר יותר, אבל הפער מצטצמם בגלל המתנות ממשוכות ומעברים מסורבלים בין אמצעי התחבורה השונים, שלא לדבר על חווית הנסיעה המפוקפקת, וכך קשה עדיין להתחרות בנוחות שבנסיעה במכונית פרטית - גם אם היא ארוכה יותר.