חימוש במגזר הערבי והקפאת החינוך לסובלנות: המחדלים טרם ההסלמה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיש היום (שלישי) את הדוח השנתי לשנת 2021 ליושב ראש הכנסת יריב לוין, העוסק בהתמודדות עם אחזקת נשק לא חוקי בחברה הערבית, בטיפול המדינה בנפגעי חרדה, במערך הכבאות ובחינוך לשוויון במערכת החינוך. מבדיקת המבקר עולה כי שיעור אירועי הירי במגזר הערבי גדל ב-19% בשנת 2018 וב-8% נוספים ב-2019 - והגיע לשיא של 9,200 אירועי ירי בשנה. עם זאת, שיעור כתבי האישום בעבירות ירי במגזר עמד על 5-3% בלבד מתיקי החקירה.

מהדוח עולה כי רק 47% מהתקציב שהוגדר למען חיזוק המשילות והחוק במגזר הערבי נוצל, ובשל כך התוכנית לא מימשה את מטרותיה. לדברי אנגלמן, מבצעי איסוף אמצעי הלחימה שערכה משטרת ישראל לא הובילו לתוצאות הרצויות, שכן רק 15 כלי נשק נמסרו לשוטרים בשנת 2017 ו-19 ב-2019. המבקר ציין כי המשטרה לא הקימה יחידה מוגדרת בעניין הברחות אמצעי הלחימה דרך הגבול הירדני כפי שהומלץ בעבר.

גם על המאבק בהברחת הנשקים מיהודה ושומרון מותח אנגלמן ביקורת, וכתב כי רמת השליטה עליהן היא נמוכה מאוד, למרות קיומן של בדיקות אקראיות. לא זו בלבד, אלא ששיעור השוטרים המוסלמים משנת 2018 עלה מ-2.6% ל-3.4% בלבד מכלל השוטרים, ו-4 מתוך 8 תחנות משטרה חדשות שהוקמו במגזר הערבי הסתמכו על כוח האדם הקיים, כך שנגרעו תקנים מתחנות אחרות במגזר.

צמצומים, מחסור בכוח אדם ותוכניות ממשלתיות תקועות: הטיפול בנפגעי החרדה

ברקע העימות בין ישראל לארגוני הטרור בעזה שבו מתווספים בכל יום נפגעי חרדה רבים, המבקר התייחס, כאמור, גם לאופן שבה מטפלת המדינה בנפגעי חרדה. מהדוח עלה כי משרד הבריאות צמצם את המענה הנפשי בשעת חירום, מ-75 שנרשמו ב-2018 ל-50 מרפאות הפרוסות ב-30 רשויות מקומיות בלבד, מתוכן 11 במחוז הצפון ו-7 במחוז הדרום. במרפאות עצמן, מציין אנגלמן, ניכר מחסור חמור בכוח אדם.

עוד נטען כי תקציב מרכזי החוסן, העומד על סך של 18 מיליון שקלים בשנה, לא הוכנס לבסיס התקציב של משרדי הממשלה המשתתפים במימונם - מה שיוצר אי ודאות באשר לרציפות התפעולית שלהם משנה לשנה. לפי אנגלמן, משרד הבריאות, אשר אמון לבצע ביקורת באותם מרכזים, משום מה לא מחזיק ברשותו דוחות ביקורת רלוונטים.

עוד הוסיף כי המידע על נפגעי החרדה אינו מועבר מהרשויות המקומיות לקופות החולים והדבר פוגע ברצף הטיפול של אותם החולים, וכי שתי תוכניות ממשלתיות שאמורות היו לתת מענה בנושא הנפגעים לא קודמו - חרף העובדה כי התוכניות תוכננו במשך שלוש שנים.

תוכניות תקועות ואי-חינוך למיגור גזענות וחיים משותפים: החינוך לשוויון במערכת החינוך

לאחר הדוח האחרון שהוגש בשנת 2016, אנגלמן בדק מה עשתה המדינה בעניין החינוך לשוויון, ומצא כי למרות שמשרד החינוך החליט ליישם את התוכנית למיגור הגזענות כבר בשנת 2014 - היא טרם אושרה באופן סופי במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. כמו כן, טרם גובשה תוכנית לימודים לחיים משותפים ומיגור הגזענות בין תלמידים יהודים לערבים - וגם, בתוכנית שכבר נלמדת במערכת אין חובת השתתפות. 

אנגלמן מתח ביקורת נגד משרד החינוך אשר לבדיקתו, עדיין לא השלים פיתוח מדד לבחינה עקבית ושיטתית של רמת הגזענות בקרב התלמידים בבתי הספר - למרות שהחל בכך עוד בשנת 2015. במהלך השנים, ציין המבקר, המשרד אינו מיישם הלכה למעשה את נושא הסובלנות והחיים המשותפים במסגרת שיעורי האזרחות.

כמו כן, נמצא כי משרד החינוך לא יישם המלצות שאימץ כבר בשנות ה-90 לחינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים, בכלל זאת לא הוקמה ועדה שתקבע מדיניות כוללת ולא נכתבו חוזרי מנכ"ל שיתוו את הדרך ליישום התפיסה הנ"ל בשטח, בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים. המשרד עדיין לא גיבש תוכנית מקיפה ייעודית למניעת גזענות וחיים משותפים בקרב יהודים וערבים ולא מיפה את הפעילויות שמקיימים בנושא בתי הספר.

כמו כן, המשרד לא קבע יעדים או תכניות שנועדו לקרב תלמידים מהמגזר החרדי לתלמידי שאר המגזרים ובפועל אין ביניהם מפגשים ופעילויות משותפות. גם בלימודי האזרחות אין שילוב מספק של סוגיית הגזענות, קובע המבקר, לצד פרקים שהתווספו בספר האזרחות על מיעוטים בחברה לא נעשו שינויים נוספים מעמיקים ולימוד השסעים בחברה הישראלית אינו חובה. מבחינת הכשרות של מורים בנושא, חל בשנים האחרונות שיפור קל, יותר מורים משתתפים בהשתלמויות בנושא מניעת גזענות וחינוך לסובלנות אבל התכנים עדיין לא הפכו לחלק מחייב בהכשרת המורים.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים ומאבק בגזענות ערך חשוב שיש להקנות בידי תלמידי מערכת החינוך. חשיבות זו קיבלה ביטוי גם בהחלטת המשרד, להוביל את שנת הלימודים הנוכחית, תשפ"א, בסימן שותפות ואחדות. בתחילת פברואר השנה מונה ממונה חדש למניעת גזענות במשרד החינוך. לצד זאת, המשרד מקדם פעולות נוספות העוסקות בקידום סובלנות, ובכלל זה באמצעות מדד הסובלנות.

פיגור ביישום תוכניות אימונים וליקויים ברמת הכשירות - מערך ההכשרות והאימונים ברשות לכבאות והצלה

בפרק על הכשרות ואימונים ברשות לכבאות והצלה, כתב כי רק 72% מהתקנים המבצעיים ברשות מאוישים, וכי רק 70% מפעולות ההדרכה המחייבות ללוחמי האש מבוצעות בפועל - מה שגורם לפיגור ביישום תוכנית האימונים המאושרת. בסוף הדוח, אנגלמן זיהה ליקויים ברמת הכשירות של לוחמי האש בחילוץ תת קרקעי, בחילוץ מתוך בניינים רבי קומות, מעליות, ובטיפול בחומרים מסוכנים.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לדוח: לצערנו אירועי אלימות וירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. המשטרה פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי החברה הערבית. בשנה החולפת שהייתה בצל המאבק בנגיף הקורונה, המשטרה הגבירה את הפעילות נגד עבירות נשק ועצרה ביישובי החברה הערבית למעלה מ-5,000 חשודים בעבירות ירי ואמל״ח. כמו כן בשנה החולפת, הוגשו בתום חקירות המשטרה 1,548 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות ירי ואמל״ח בכל רחבי הארץ, וכ-85% הוגשו נגד חשודים מהחברה הערבית. רק בחודש החולף, נתפסו מאות אמצעי לחימה, חומרי חבלה, רימונים וכיו"ב ביישובי החברה הערבית בישראל, ובהם גם עשרות כלי נשק מסוגים שונים. עם הקמת המנהלת לחיזוק שירותי המשטרה בחברה הערבית גויסו מאות שוטרים הפועלים ביישובי החברה הערבית ובימים אלו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל שוקדים על הקמת אגף חדש (סייף) שכל מטרתו סיכול ומניעת פשיעה בחברה הערבית, לטובת ההקמה הוקצו משאבים מקצועיים וכלכליים כבירים. כמו כן נפתחו 9 תחנות משטרה חדשות ו7 נקודות משטרה וזאת במטרה לקצר את זמן התגובה ולהעמיק את שירותי המשטרה לאזרחי החברה הערבית. לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין דרוש טיפול רב מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק, ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכול בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו.