(7:31 דקות)

דרור כרמלי, לשעבר איש הייטק, התקשה מאוד לקבל את הבשורה על כך שהוא הולך ומאבד את ראייתו. כשהוא הלך לבדיקת העיניים אליה נשלח במהלך הטירונות, הוא עוד היה רגוע. "בסוף הבדיקה ישבתי עם הרופא, וככה, בלי שום הכנה, הוא אמר לי 'ידידי, אתה מתעוור'", הוא נזכר.

למרות שהעיוורון רק הלך והחריף, דרור ניסה לחיות כרגיל. "אתה חי בתחושה שאין לך מושג אם תפתח מחר את העיניים", סיפר. "אתה לא יודע מה הולך להיות איתך. מספר הסימנים הכחולים כבר הפך לבלתי נסבל. יש קטעים של ייאוש, שאתה מבין שכל מה שעשית בקלות עד היום, עכשיו אתה כבר לא יכול".

לפני שנתיים כרמלי כבר לא יכול היה להסתיר את אובדן הראייה שלו. לאט לאט, העולם סביבו הפך חשוך. הוא נאלץ לעזוב את עבודתו בתעשייה האווירית, עבר במקביל גם משבר גירושין - אבל דווקא בשיא הכאב, היכולת למצוא בעיוורון יתרונות פתחה בפניו דרך חדשה.

במהלך מסע אופניים הוא נחשף לחברים שעשו זה לזה עיסוי, והסתקרן. זה הוביל אותו לוינגייט, לקורס של מעסים עיוורים, ואחריו התחיל לעבוד בקליניקה מיוחדת וייחודית בישראל - שכל המעסים בה הם עיוורים. בישראל השכילו להבין את סוד המעסים העיוורים באיחור, והם מועסקים בעיקר במוסדות שיקומיים, במשרות חלקיות ובטיפול בבעלי מוגבלויות.

מירי חרונטמן שדה ועידית פיטקובסקי, שיזמו את הקליניקה, עזבו עבורה את עולם ההייטק. כעת הן מנסות לסייע לעיוורים להתפרנס בכבוד, ולחשוף אותנו ליכולותיהם. "הם מעבירים יד על גב המטופל, ומזהים ישר את הנקודות. כולם אומרים לנו: לא אמרתי לו בכלל איפה כואב לי, והוא זיהה מיד", מסבירה שדה.

כרמלי מוסיף: "זה מפחיד, זה ללכת אל הלא נודע. אני לא בגיל שבדרך כלל מתחילים בו. מרגיש לי נוח עם זה וטוב לי עם זה, אני שמח עם מה שעשיתי. אני שמח שנפלה לי ההזדמנות לעשות את ההסבה המקצועית, כי אם לא הייתי מתעוור, לא מאמין שהייתה עושה אותה בעצמי".