יום הזיכרון לשואה ולגבורה: אלו משיאי המשואות בעצרת המרכזית

הערב תיערך העצרת הממלכתית במוזיאון "יד ושם" במעמד נשיא המדינה וראש הממשלה. נושא העצרת: הצלה בידי יהודים בשואה - סולידריות בעולם מתפרק • אלו סיפורי הניצולים שישתתפו בטקס

זמן צפייה: 01:14

הערב (שני), ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תיערך עצרת הפתיחה הממלכתית במוזיאון "יד ושם" בירושלים. בשבוע שעבר פורסמו שמותיהם של ששת ניצולי השואה שישיאו משואה באירוע. נושא העצרת השנה: הצלה בידי יהודים בשואה - סולידריות בעולם מתפרק. משיאי המשואות לא יהיו נוכחים בטקס השנה.

בעצרת יישאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון יעלה יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו ואת דבר נציג הניצולים תישא ניצולת השואה נעמי קאסוטו. בשל הגבלות הקורונה, העצרת צולמה מראש ללא קהל והיא תשודר בערוץ 13 בשעה 20:00.

משואה ראשונה: זוהר ארנון

נולד ב-1928 בהונגריה, למד בחדר, ובגיל 10 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1944 כשהנאצים נכנסו לבודפשט, עבר זוהר להתגורר עם חבר בבית מסומן שהוקצה ליהודים. בזכות המראה ה"ארי" שלו הוא התהלך ברחובות ללא הטלאי הצהוב, אבל כשחיפש עבודה, נדחה בכל פעם שהתגלה מוצאו. בשלב מסוים זוהר קנה כרטיס רכבת לעיר הסמוכה לגבול רומניה באמצעות מסמכי זיהוי מזויפים. בעת הנסיעה הוא נכנס לתא השירותים והחליף למדים של ארגון נוער הונגרי, שאפשרו לו לרדת מהרכבת בבטחה.

בגבול נפגש זוהר עם פעיל ברשת ההברחה, ואז התברר לו שברכבת היו תשעה נערים יהודים נוספים שנמלטו מהנאצים. הם חולקו לזוגות כדי לא לעורר חשד וזוהר הועבר לאישה זקנה שהסתירה אותו באורווה. למחרת הוא עבר את הגבול לרומניה ומשם לבולגריה, יוון, טורקיה, סוריה ולבנון עד שבינואר 1945 הגיע לארץ ישראל. הוריו ושתיים מאחיותיו נרצחו בשואה. לזוהר ולרעייתו אהובה שתי בנות.

זוהר ארנון
זוהר ארנון | צילום: ישראל הדרי

משואה שנייה: אביבה בלום-וקס

נולדה בוורשה בשנת 1932 לאברהם (אברשה), שנספה בזמן מרד גטו ורשה ולובה בלום. אביבה ואחיה הקטן, אולק, הושפעו בחינוכם מעוזרת הבית הנוצרייה של המשפחה, שהכירה להם את הטקסים הנוצריים, שסייעו להם להתחזות לנוצרים בתקופת המלחמה. במהלך האקציה הגדולה בקיץ 1942 אביבה ואולק הוצעדו אל האומשלגפלץ, כיכר השילוחים למחנות השמדה. עם זאת, אמם הבריחה אותם באמצעות החבאתם ברכב להובלת גוויות שיצא מהכיכר.

לאחר האקציה בינואר 1943 החליטה לובה להבריח את שני ילדיה מהגטו. אביבה עברה בין דירות מסתור אחדות במשך כמה חודשים. לאחר מכן אביבה ואמה נמלטו מוורשה בעזרת מסמכים מזויפים שהציגו אותה כאלמנת קצין פולני. באביב 1944 תקפו פרטיזנים פולנים את האחוזה, הרגו את הבעלים ושרפו את האחוזה. לובה ואביבה ברחו חזרה לוורשה ושם שרדו בזהות פולנית עד השחרור. אולק שרד אף הוא בזהות בדויה. לאחר השחרור הצטרפה אביבה לקבוצה של השומר הצעיר, וב-1950 עלתה לישראל. לאביבה בת, ארבעה נכדים ועשרה נינים.

אביבה בלום וקס
אביבה בלום וקס | צילום: נועם מושקוביץ

משואה שלישית: חיים ארביב

נולד ב-1934 בעיר בנגאזי בלוב, שהייתה אז תחת שלטון איטליה. הוא היה בן זקונים למשפחה מסורתית בת תשע נפשות, שהתגוררה בשכונה מעורבת של ערבים ושל יהודים ואיטלקים, וב-1941 כבשה גרמניה את האזור. בשנת 1942 גורשו חיים ובני משפחתו למחנה הריכוז ג'אדו, במרחק 1,200 ק"מ מבנגאזי. בני המשפחה שרדו בזכות אחיו הבכור ואחותו הגדולה של חיים, שהשתמשו במטבעות הזהב מוברחים כדי לקנות לחם מבדואים בסביבה. עם השחרור בידי הבריטים בתחילת 1943 שבו בני המשפחה לבנגאזי ובנו מחדש את ביתם שנהרס בהפצצות. בסוף 1947, כאשר החריף המאבק בין יהודים לערבים בארץ ישראל, החלו התנכלויות ליהודים בלוב, וסבו של חיים נרצח בידי פורעים.

ב-1949 נסעו חיים ומשפחתו לטריפולי והפליגו ממנה לישראל. בזכות שליטתו בערבית שירת חיים בחיל המודיעין בתפקידי איסוף, מחקר וחקירת שבויים. הוא היה כתב בעיתון במחנה, וכשנסע לקהיר עם פמלייתו של ראש הממשלה מנחם בגין לסקר את שיחות השלום עם מצרים הצליח להשיג ריאיון בלעדי עם הרמטכ"ל המצרי. היום חיים מלמד שחמט בהתנדבות בגני ילדים ובמועדוני קשישים. לחיים בן, בת וחמישה נכדים.

חיים ארביב
חיים ארביב | צילום: ישראל הדרי

משואה רביעית: לאה מרים ראובני

נולדה ב-1926 באירשבה בצ'כוסלובקיה לאליהו, שנרצח באחד ממחנות ההשמדה, ואלנה, בת בכורה למשפחה מסורתית בת תשע נפשות. ב-1929 היגרה המשפחה לעיר אנטוורפן בבלגיה. במאי 1940, כאשר הגרמנים הפציצו את אנטוורפן, נמלטה המשפחה מהעיר. המשפחה הגיעה לדרום צרפת, אך בנובמבר 1942 השתלטו הגרמנים על האזור. לאה ברחה לניס, ששכנה באזור הכיבוש האיטלקי, והצליחה להבריח לעיר גם את אמה ואת אחיה.

בספטמבר 1943 השתלטה גרמניה על האזור. לאה ומשפחתה נמלטו שוב והגיעו לאיטליה. כומר סייע למשפחה להגיע למנזר באזור פירנצה. בנובמבר 1943 פשטו הגרמנים על המנזר, אך לאה הצליחה לשכנע את הגרמנים שהיא ואמה הונגריות נוצריות ושהמסמכים שלהן אבדו, ובדרך דומה הצילה נשים יהודיות נוספות. לאחר השחרור הגיעה לאה לרומא והתאחדה עם משפחתה, שהגיעה לבירה האיטלקית זמן מה לפני כן. ב-1960 היא עלתה לישראל ועבדה כאחות בבתי חולים. לאה מתנדבת בבית אבות ומבקרת ניצולי שואה בודדים. לה עצמה לא נולדו ילדים. למסיבת יום הולדתה ה-80 הגיעו כל בני משפחתה. אחד מהם אמר במסיבה: "לולא מעשייך, כל הילדים האלה לא היו קיימים. הם הילדים שלך".

לאה מרים ראובני
לאה מרים ראובני | צילום: ישראל הדרי

משואה חמישית: אברהם כרמי

נולד ב-1928 בעיירה קששוביצה בפולין, בן יחיד להוריו בצלאל ולאה. עם פלישת הגרמנים ברחה המשפחה לוורשה. באקציה הגדולה בקיץ 1942 הגיעו הגרמנים אברהם ואמו נלקחו לאומשלגפלץ. לאה העמידה פנים שהיא אשתו של אחד היהודים שהורשו לעזוב והוברחה מהכיכר, ואילו את אברהם הוציא כשהוא מוסתר בתרמיל גב. אביו של אברהם נשלח לטרבלינקה ונרצח. במרד גטו ורשה באביב 1943 הסתתרו אברהם ואמו בבונקר, אבל הגרמנים גילו את המקום ולקחו את כל המסתתרים בו לאומשלגפלץ.

אברהם, אמו ודודו משה פוזנר נשלחו למיידנק, שם הופרדה האם מאברהם ונרצחה, ואילו הוא ודודו, משה, הובאו למחנה שבויים בבודזין, שם עבדו בבית חרושת למטוסים. אברהם ומשה הועברו יחד בין מחנות עבודה שונים. משה נפטר יומיים לפני השחרור מתשישות ומחלות. בספטמבר 1945 עלה אברהם לישראל. במלחמת העצמאות הוא נמנה עם מגיני גוש עציון ונפל בשבי הירדני. לאחר שחרורו, עבד אברהם בבית הספר החקלאי במקווה ישראל והיה מפקח במשרד החינוך. הוא היה איש עדות וליווה כמאה קבוצות בנסיעותיהן למחנות בפולין. לאברהם ולרבקה, שורדת ברגן-בלזן, שלושה ילדים, תשעה נכדים ו-23 נינים.

אברהם כרמי
אברהם כרמי | צילום: ישראל הדרי

משואה שישית: יהודה בייליס

נולד ב-1927 בעיר קובנה בליטא, הצעיר בשלושת בניהם של אליעזר וחנה. ב-1941, נלקח יהודה עם הוריו ועם לפורט התשיעי, אתר הרצח ההמוני של יהודי קובנה. בהיותו בפורט נדחף יהודה עם עוד יהודים ובהם הוריו אל שפתו של בור. יהודה שמע יריות. היהודים לידו נפלו אל תוך הבור והפילו גם אותו. יהודה איבד את הכרתו וכשהתעורר מצא את עצמו בתחתית הבור. הוא פילס את דרכו החוצה בין הגופות ונמלט מהפורט.

בסוף 1943 שב יהודה לגטו, בעקבות בקשת אחיו, ועזר להבריח 22 ילדים, באמצעות מתן שוחד לשומרים הנאצים. עם חיסול גטו קובנה בקיץ 1944 נשלחו יהודה ואחיו יוסף לדכאו, ועבדו במחנות לנדסברגוקאופרינג. יוסף נפטר, ויהודה נותר יחיד מכל משפחתו. ב-1946 עלה יהודה לארץ ישראל באוניית מעפילים, התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. יהודה היה איש עדות. לו ולרעייתו אהובה שתי בנות, ארבעה נכדים וחמישה נינים.

יהודה בייליס
יהודה בייליס | צילום: ישראל הדרי