הזמן לשיתוק חלף: כך צריך לפעול כדי להימנע מדימום ארוך • טור

מגפת הקורונה: מנהלי בתי החולים, קופות החולים, אנשי אמ"ן, מערכת הביטחון, היחידות הטכנולוגיות, האקדמאים שמנפקים מודלים והחוקרים במעבדות באוניברסיטאות - כולם מסכימים שאם המצב יימשך כפי שהוא היום, ללא שינוי - לא רק שישראל לא תתחיל לצאת מזה אחרי פסח - אלא המשבר יעמיק. יהיה פה דימום איטי, ארוך ואכזרי.

ההתפרצות בבני ברק תתחלף באחת בירושלים. מוסד סיעודי אחרי מוסד סיעודי ייפלו. ערים חרדיות, ואז אולי הפזורה הבדואית. בבוקר נשמע ש"יש התפרצות" ואז נעסוק בזה שבוע וחצי, כל הזמן בתגובה, כל העת משחקים משחק הגנתי ומסוכן.

המשק יקרוס. בוא נכתוב את העיקר בהתחלה - שורה של מודלים והערכות מעלים כי ההסגר הגורף מיצה את עצמו. צריך להחזיק את ליל הסדר ולמנוע אסון לאומי, זהו. אפשר היה לעבור הלאה, לשחרר, ולשלוט באירוע הזה באמצעות טכנולוגיה, איתור וטיפול מהירים, הסגרים מקומיים, דילול מגע חברתי ללא השבתה מוחלטת - שזה איפה שאנחנו היום. אבל עבור זה צריך להקים את מבני השליטה האלה. את המנגנונים שיאפשרו לנו לא להידרדר להתפרצות. הם לא נבנו.

לכתבות נוספות בנושא >>

46 ישראלים מתו מקורונה; מניין החולים עלה ל-8,018

דרעי: בשכונות החרדיות בירושלים – יש יותר חולים מבבני ברק

בשל העלייה במקרי ההידבקויות: יורחב ההסגר בערי הדרום

הדברים האלה, שכבר נכתבו כאן כמה פעמים, ייכתבו שוב. ישראל לא מנהלת פה את המשבר כבר זמן מה אלא המשבר מנהל אותה.אין אסטרטגיית יציאה סדורה, אין ניהול אחיד של האירוע - גם בזוויות האזרחיות שלו ולא רק הבריאותיות. שר הבריאות איבד את אמון הציבור. חלק מפקידיו מנהלים מלחמת התשה נגד כל המלצה בין-לאומית - הם היו נגד הוצאת חולים מביתם, הם היו נגד בדיקות ונגד מסכות. חלקם עדיין מנסה לעכב ולסכל כל התקדמות בתחומים האלה. עבורם, שליטה וריכוזיות חשובים ממהירות ותגובה. הם מנהלים, כאמור, מלחמת התשה ויכולים להופיע בטלוויזיה עם פייק ניוז מדעי, למשל"א סימפטומטיים לא מידבקים!", אמר פקיד בכיר בטלוויזיה, וזה אומר שהוא לא קרא אף מחקר רלבנטי חודשיים).

התסכול אדיר. טובי בנותיה ובניה של הארץ הזו, אנשים שעמדו מול המחלות החריפות ביותר בחדרי מיון, הרימו את המיזמים בהיי טק המוצלחים ביותר, לחמו הרבה מעבר לקווי האויב - הם מדברים עם דמעות בעיניים בימים אלה. ישראל הייתה אמורה להיות השבוע עם 30 אלף בדיקות. במקום זה היא נאבקת במחסור בחומרים ומטושים. ההישגים שרשמה לעצמה בתחילה עם הבידוד הביתי הולכים ונשחקים. ובזמן הזה - עוד מובטלים, עוד חולי סרטן שלא יקבלו טיפול הולם, עוד מיליארד שקלים ביום, פחות או יותר, שזה עולה לכולנו. ומספר החולים ממשיך לגדול. אנחנו לא יודעים בכמה - הרי הבדיקות לא סדירות. באות והולכות.

ישראל צריכה לעשות כמה דברים - ומהר. ראשית, היא צריכה מבנה פיקוד ברור לאירוע כולו, גורם או אדם שרואה את כל התמונה - וזה לא יכול להיות משרד הבריאות. למשרד הבריאות אין גייסות ומבנה לוגיסטי. אם צריך להגיע לשטח לבני ברק, לעשות דגימות במהירות לאוכלוסיה, הוא צריך לגייס את מד"א או קופות החולים. אם צריך להביא מזון לבתי מבודדים הוא צריך לדבר עם פיקוד העורף.

ד"ר הארווי פיינברג מהרווארד, אולי אחת הדמויות המוערכות במדיניות רפואית בארה"ב, כתב מאמר השבוע שהגיע לדרג מקבלי ההחלטות בישראל. הוא דיבר לא על השטחת העקומה אלא "ריסוקה". הסעיף הראשון: ראש אחד שינהל את האירוע. נתניהו בוודאי ראה את המאמר, אבל קברניט הוא עדיין לא מוכן למנות. זה יכול להיות טבעית שר הביטחון בנט, זה יכול להיות ראש המוסד או גלעד ארדן. זה צריך היה להיות שר בריאות. לישראל אין שר כזה - יש לה את ליצמן.

ישראל זקוקה למטרה ברורה של מספר בדיקות, עשרות אלפים, כדי שיהיה אפשר לבדוק בסיטונאות בתי אבות, ערים נגועות, שכונות שלמות. למה? כי בדיקה מאתרת נדבקים - כולל כאלה ללא סימפטומים, ומסכלת את שרשרת ההדבקה. זו משימה לאומית עליונה, לא בת חורגת של מדיניות ההסגר. משרד הבריאות שגה קשות, וממשיך בהופעות בכיריו להתייחס לבדיקות כהסחת דעת.

חשוב מכך, ישראל צריכה נוהל וצנרת מסודרים שיובילו לכך שמרגע שאדם התקשר למד"א או הופנה בידי קופת החולים, יעבור זמן קצר עד שקיבל בדיקה וזמן קצר יותר עד שהתקבלה התשובה. אם מסלול הזמן בין פנייה ובין תשובה הוא 12, יום אין טעם בכלל בבדיקות - אפשר להחליט שכל המדינה תידבק ממילא. כל הדיבור על "אסטרגיית יציאה" הוא מגוחך כשאין אסטרטגיית התמודדות סדורה.

ואם מדברים על זה, דרושה גם ההבנה הבאה שמגובה ברוב המודלים - שמדיניות ההסגר הגיעה למיצוי. שאין טעם בהקשחתו. יש אזורים שלמים בישראל בהם אין הדבקה מחוץ לבית, וכרגע עיקר הבעיה היא במשפחות. יש עשרות אלפים בבידוד ואלפי חולי קורונה בבית. זו שגיאה הייתה לאפשר זאת - אבל זה המצב. מי מנטר אותם על בסיס יומיומי? מי מסייע להם לרכוש מזון? איך הם יוצאים מהדירה להוריד את הזבל? מי יודע אם הם בבית בכלל?

כאשר המדינה עומדת מלכת בעלות כה גבוהה היא צריכה להפעיל מערך לוגיסטי ענק, ובנוסף לסייע לרשויות המקומיות - גם בענק. מוקד טלפוני ארצי ומאוחד לענייני קורונה, כזה שמטפל בפניות של חולים בבית אבל גם בבעיות ת"ש של מבודדים. בחקלאי שצריך אישור לצאת לשדה ובאישה מבוגרת ללא תרופות. מוקד ששומר את הנתונים האלה ויודע לבצע ניתוח על סמך הדאטה שנצבר שם.

הזמן למחמאות עצמיות נגמר. הזמן לשיתוק חלף. ההתפרצות המוגבלת בישראל לא שווה את העלות הבלתי נתפסת שאנו משלמים. כאן זה לא איטליה, צרפת, ספרד או ארה"ב. זה הזמן להסתער על האתגר הזה, ולא להמשיך לדמם.