מדינות אדומות וחובת בידוד במלוניות: המדריך המלא לשבים מחו"ל

אילו נוסעים יישלחו למלוניות, האם ניתן לבצע בדיקת קורונה בנתב"ג עם הנחיתה - ולכמה זמן תקפות ההנחיות? התשובות לכל השאלות • מדבקת ומסוכנת יותר? כל מה שידוע על המוטציה הבריטית

זמן צפייה: 05:21

החלטת קבינט הקורונה, לפיה השבים מחו"ל יועברו לבידוד במלונית החל מיום רביעי ב-22:00, עוררה סערה בקרב הישראלים שתכננו לטוס לחו"ל או לשוב ארצה - ורבים נותרו מבולבלים בנוגע להנחיות.

ראשית, לא נותרו עוד מדינות ירוקות בעולם - וכל מי שנוחת מכל מדינה בחו"ל ייכנס לבידוד. ישראלים שישובו ארצה עד ליום רביעי ב-22:00 יחוייבו בבידוד ביתי של 14 ימים או עשרה ימים - בכפוף לשתי בדיקות קורונה שליליות. זאת, מלבד השבים מבריטניה, דנמרק ודרום אפריקה, שיישלחו כבר מעכשיו לבידוד במלונית. אי אפשר לבצע בדיקה לנגיף בנתב"ג עם החזרה ארצה, שכן המדינה לא מחייבת את המעבדה לבדוק את הנכנסים.

החל מיום רביעי בשעה 22:00, כל מי שינחת בנמל התעופה בן גוריון - יועבר לבידוד במלוניות. חברות התעופה נערכות לעשרות טיסות עד יום רביעי, בכפוף לאישור משרד הבריאות, כדי להשיב כמה שיותר ישראלים ארצה לפני תחילת ההגבלה.

הנחיות אלה תקפות לעשרה ימים, שאחריהם היא תיבחן מחדש. זאת, כדי לאפשר למומחים לבחון את הצעדים הבאים הנוגעים למוטציית הקורונה. כמו כן, עלות מבצע החזרת הישראלים עולה למדינה כ-850 מיליון שקלים - 180 שקלים לאדם ללילה במלונית, כאשר כל מלון יקבל לבסוף 1.7 מיליון שקלים.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

סוכנות התרופות האירופית אישרה לשימוש את החיסון של פייזר

ד"ר אלרעי-פרייס: "כל יום שלא הולכים לסגר – זו טעות"

ברקע חילופי ההאשמות: הכנסת דנה בהצעת החוק לדחיית התקציב

נוסעים בנתב''ג עם מסיכות בעקבות וירוס הקורונה
נוסעים בנתב''ג עם מסיכות בעקבות וירוס הקורונה | צילום: רויטרס

החלטת קבינט הקורונה הגיע בעקבות ההתפתחות האחרונה והלא משמחת האחרונה של 2020 - רגע לפני החיסון התגלה זן חדש של הקוביד 19. ראשית, צריך לומר שנגיפים עוברים כל העת מוטציות. הם משכפלים את עצמם, ובתהליך הזה משתנים התכונות שלהם משתנות לעיתים. נגיף קורונה נחשב ליציב יחסית, והשינויים האלה ב-RNA קורים, אבל עד כה לא הייתה להם חשיבות מבחינת ההתנהגות של הנגיף - לא בהדבקה ולא בחומרה.

עם זאת, בערך ב-20 בספטמבר זיהו הבריטים חולה בנגיף שעבר מספר גבוה של מוטציות, כמה מהן היו מוכרות, ואחרות חדשות. על פי הערכות, החולה היה בעל מערכת חיסונית מוחלשת, לקה במחלה תקופה ארוכה מאוד, וייתכן שאף קיבל תרופות המבוססות על נוגדנים. כך השתנה הנגיף משמעותית בגופו, וככל הנראה הוא הדביק אדם נוסף, אך עדיין אין כל הוכחה - זו השערה.

הבריטים ראו שבתוך כמה שבועות הוא הפך לדומיננטי ביותר בלונדון ובמקומות אחרים, ושבמקביל יש עלייה בתחלואה. לכן הם העלו השערה - שיש קשר, ושהזן הזה מדביק יותר. גם המיקום של המוטציות על הקוד הגנטי של הנגיף גרם להם לחשוב כך. אך גם במקרה הזה אין עדיין הוכחה לכך. יתר על כן - אין כל טענה או הוכחה שהזן הזה קטלני יותר.

חיסון קורונה
חיסון קורונה | צילום: רויטרס

בינתיים, אין דרך לדעת אם המוטציה הגיעה לישראל, מפני שהמדינה לא עשתה מדגם מסודר של ריצוף גנטי של הנגיף בקרב החולים. אבל ביממה האחרונה יש דיווחים מהולנד ומאיטליה, לפיהם הזן החדש של הנגיף הופיע גם במדינות אלו. מדינות שונות, ובכללן ישראל, החלו לסגור את הגבולות, משום שהן חוששות מחוסר הידיעה אם החיסון יוכל לטפל גם במוטציות האלה. רוב החוקרים סבורים שהחיסונים שפותחו אכן יכולים להתמודד עם המוטציה.

מנגד, עדיין קיים חשש, מפני שעדיין לא יודעים אם אכן יש יותר הדבקה בעקבות המוטציה, ועדיין לא יודעים בוודאות מה היעילות של החיסון נגדה - מדינות ברחבי העולם לא רוצות להסתכן. שנית, קיים חשש שאם פתאום הייתה קפיצה כזאת במספר המוטציות, התפשטות של הזן הזה תוביל לעוד מוטציות, להתפתחות מהירה שתוביל לכך שהנגיף יהיה מסוכן יותר. זו הסיבה שההמלצה של מומחים היא לדכא עד כמה שאפשר את המוטציה הזאת, ולא לתת לה להתפשט באוכלוסייה.