"התחתנו אחד עם השני - ועם העבודה": ההורים שבחזית המאבק בנגיף

הלוחמים במערכה הנוכחית נגד האויב החדש, נגיף קורונה, הם הצוותים הרפואיים שמגויסים למשימה בצו שמונה. במשפחות בהן שני ההורים במקצוע, המחיר האישי והמשפחתי הוא לא פשוט. הסבא והסבתא בני ה-60 פלוס בקבוצת סיכון ומנוטרלים, והילדים בבידוד בביתי, בלי מסגרות ובלי אימא ואבא.

שרון אלרועי-פרייס היא סגנית מנהל המרכז הרפואי "כרמל", ובעלה, מאיר פרייס (מירקיס), מנהל את המכון ההמטולוגי בבית החולים. בימים אלה, לשניים אין זמן אפילו לשיחת וידאו חפוזה עם הילדים. "הילד שלי, כשהוא מתקשר אליי, הוא כבר מכיר את הנוהל", הסבירה שרון. "אני שואלת אותו, 'גלעד, זו החייאה?' הוא אומר לי, 'לא, זה בסדר', וסוגר".

גם ארבעת בניהם מבינים את חשיבות התפקיד. "הם עושים עבודה חשובה, הם מטפלים באנשים חולים", הסבירו ילדיהם. "לא כיף להישאר בבית לבד. אבל אם היא צריכה לטפל באנשים אז זה יותר חשוב". למרות הקושי הרב, השניים הצהירו: "יש הרבה עבודה ויש הרבה אנשים שצריכים את העזרה שלנו. שנינו מבינים את הסיכון הזה, אבל זה המקצוע שלנו, בחרנו בו".

איירין ואביחי חדד, פרמדיקים במד"א, פוגשים את ילדיהם רק פעם בכמה ימים לפני המשמרת. "ראינו אותם פעמיים בשלושת השבועות האחרונים", אמרה איירין. אביחי, סגן מנהל מרחב ירקון במד"א, עומד בקו הראשון של מגישי העזרה. איירין, כבר 20 שנה במד"א, עונה לאלפי השיחות במוקד קורונה הארצי. "חשבנו שזה ייקח שבוע, שבועיים גג, וכל יום עובר ואת מבינה שיש עוד יום". "אין מה לעשות", סיכמה איירין. "התחתנו אחד עם השני, והתחתנו עם העבודה".