הכתובת על הקיר: כך תשפיע ההתחממות הגלובלית על החיים בישראל
התופעה האקלימית, שמורגשת מאוד בארץ, עלולה לגרום לנו להתבצר תחת המזגן, לפגוע בחקלאות, להציף את חוף הים במדוזות - ואף להזיק למתקני התפלת מים. "ניתן לעצור זאת - המכשולים פוליטיים"
חודש יולי הולך לשבור שיאי חום ולהיות החודש החם בהיסטוריה – כך סבורים עשרות חוקרי אקלים ידועים. תמימות הדעים הזו התקבלה למרות שהחודש עוד לא נגמר. כן, עד כדי חם ברחבי העולם, שמדענים רבים בטוחים למדי שהחודש הנוכחי ייכנס לספר השיאים. עם זאת, ספק רב אם הוא יישאר שם לתקופה ארוכה.
הפעם האחרונה שנמדד החודש החם בהיסטוריה הייתה למעשה ביולי לפני שנתיים בלבד. בשנים האחרונות, נראה ששיאי חום הפכו דבר שבשגרה. שיאים אולי נועדו להישבר, אבל לא בטוח בכלל שבקצב כזה. נסו לחפש בגוגל "החודש החם בהיסטוריה", ותגלו שחודש יוני האחרון היה היוני החם בהיסטוריה, שבמהלכו נרשמו הטמפרטורות הגבוהות אי פעם בבריטניה, הולנד, גרמניה ובלגיה. גם ב-2016 נרשם חודש יוני החם בהיסטוריה. ינואר באותה שנה היה החודש התשיעי ברציפות ששובר שיאי חום, והדוגמאות לשיאי טמפרטורות כה רבות, עד שכבר קשה לכנות אותם קיצוניים.
לעוד כתבות בנושא:
לא רק אצלנו: גל חום צפוי ברוב המדינות בארה"ב בסוף השבוע
גל החום הכבד: הטמפרטורות הגיעו עד ל-50 מעלות – ושברו שיאים
שוברות את הקרח: מאבק המעצמות על השליטה באוקיינוס הארקטי
רק השבוע, במהלך גל החום שתקף את אירופה, נשברו שיאי חום בכמה מקומות ביבשת. כך למשל, בפריז נמדדו 40.6 מעלות - 0.2 יותר מהשיא הקודם, שנמדד לפני לא פחות מ-72 שנים. גם בגרמניה נשבר שיא החום עם טמפרטורה דומה, וכן בבלגיה ואף בהולנד. גם בלונדון ככל הנראה יישבר השיא בימים אלה. לפני כחודש, נרשמו הטמפרטורות הגבוהות בהיסטוריה גם בפולין ובצ'כיה. בספרד, הגיע גל החום ל-45 מעלות.
כן, המגמה ברורה. העולם מתחמם, וככל הנראה, ימשיך במגמה זו. "השיאים נשברים כל הזמן", אמר לחדשות 13 ד"ר יונתן אייקנבאום מ"גרינפיס ישראל". "לא תמיד מבינים את זה, כי לפעמים יש גם גלי קור. אבל כשאתה מסתכל על המגמות הכלליות, יש הרבה יותר גלי חום". המגמה הכללית הזו גורמת בין היתר לשריפות ענק בעולם, למשל שטח בגודל של מדינת ישראל בסיביר שנשרף בימים אלו, ולהמסת קרחונים שמסכנת בעלי חיים רבים.
על ישראל, ההתחממות הגלובלית עלולה להשפיע אפילו יותר. למעשה, בעוד שבמאה וחמישים השנים האחרונות ממוצע הטמפרטורות של כדור הארץ עלה במעלה אחת, באגן המזרחי של הים התיכון, שרגיש לשינויים סביבתיים, ההתחממות שנרשמה בזמן הזה היא עלייה ממוצעת של מעלה וחצי – פי 1.5 ביחס לממוצע העולמי. ואם זה לא מספיק, אומר ד"ר אייקנבאום, רוב ההתחממות נרשמה ב-40 השנים האחרונות, כך שהמצב רק הולך ומחמיר. "ככל שהזמן רץ אנחנו מתחממים בקצב יותר מהיר כי אנחנו פולטים יותר גזי חממה", מסביר אייקנבאום.
את העלייה הזו מרגישים כמובן האזרחים בישראל, כאשר רק לפני כשבוע וחצי, במהלך השרב הכבד, נמדדו לא פחות מ-50 מעלות צלזיוס בתחנות המטאורולוגיות בחצבה ובסדום, ובכך, איך לא, נרשמה שבירת שיא חום של כל הזמנים באזור. כמו כן, בחלק גדול מהתחנות לאורך מישור החוף והשפלה נמדדו ערכים של 43-40 מעלות – ונשברו שיאי החום לחודש יולי. גם שיא צריכת החשמל המרבית ביום נשבר במהלך גל החום, והיא עמדה על 13,655 מגה-ואט באזור השעה 15:00. זאת, כמובן, גם בשל הגידול באוכלוסייה.
שימוש אנרגיות מתחדשות והפחתת צריכת בשר: הדרכים לעצירת ההתחממות הגלובלית
אולם, גם אלה שהתבצרו בבתים ולא כיבו את המזגן לרגע, יתקשו להתעלם מהנזקים הנגרמים מההתחממות הגלובלית. "ישראל אינה ממצה את הפוטנציאל שלה בכל הנוגע למאבק בהתחממות. קח לדוגמה את הבנייה הירוקה. זה אומנם נושא לא סקסי, אבל קריטי ביותר", אומר ד"ר אייקנבאום. "למרות גל הבנייה בארץ, רוב הדירות ייבנו ללא תקן של בנייה ירוקה. המשמעות היא שבאזורים שמבחינת אקלים יספגו המון חום, יכולים להיות הבדלים בגלי חום של 12 מעלות בין עיר שלא מתוכננת כמו שצריך לבין המרחב שמסביב". כלומר, חשבתם שהזעתם עד עכשיו? תחשבו שוב, ייתכן שתזיעו רק מהמחשבה על החום שעוד צפוי לנו. נוסף על כך, מזהיר אייקנבאום, ענף החקלאות יספוג פגיעה חמורה בעקבות ההתחממות.
כידוע, האו"ם לא התעלם מהאזהרות החוזרות והנשנות של המדענים העוסקים בנושא, וב-2015 נחתם "הסכם פריז", עליו חתומות כ-200 מדינות, ובמסגרתו התחייבו להיאבק בתופעת ההתחממות, כאשר היעד הוא הגבלת ההתחממות עד לסוף המאה ה-21 למעלה וחצי יותר, ביחס לעידן הטרום תעשייתי.
עם זאת, נראה שעמידה ביעדים אלו אינה פשוטה כלל, אם כי לטענת אייקנבאום היא אפשרית. "בעיקרון מה שצריך לעשות זה להפסיק לשרוף דלקים – פחם, נפט וגז - ולעבור לאנרגיות מתחדשות. להפסיק לכרות יערות ולהפחית צריכת מאכלים מן החי, בעיקר בקר". "הדברים האלה אינם פשוטים להשגה, אך המכשולים לכך אינם כלכליים אלא פוליטיים, של קבוצות אינטרסים ורצונות", הוסיף.
לטענת אייקנבאום, למרות שמשרד האנרגיה פועל בנושא יותר מבעבר, הרצון הפוליטי לקיים את הגז תוקע את האפשרות להתייעל אנרגטית. לדבריו, שימוש באנרגיות מתחדשות זול ומשתלם, וגם דיור ירוק מחזיר את ההשקעה תוך כארבע שנים. למעשה, טוען אייקנבאום כי הדבר העיקרי שמונע בנייה מסוג זה היא העובדה שמדובר בהתייקרות של כמה אלפי שקלים למחיר הראשוני של הדירה, ולמרות שלטווח ארוך זו עסקה משתלמת, פוליטיקאים מפחדים מהביטוי "עלייה במחירי הדיור".
נחילי מדוזות, דגים טורפים והכחדת מינים: השפעת עליית הטמפרטורות על הים התיכון
הנזקים העשויים להיגרם כתוצאה מההתחממות, כוללים כמובן גם פגעים בים, שגם הם עלולים להשפיע על חיינו. כך למשל, ייתכן כי התחממות עלולה לגרום לירידה ביכולת של מתקני התפלת מי ים, שמספקים 66% ממי השתייה בישראל. יש לציין כי המחקרים לא יודעים לקשר את התופעה לחום, אך כן מציינים שהיא מתרחשת בקיץ, כך שייתכן בהחלט שיש לה קשר עקיף לטמפרטורה.
תופעה נוספת שיכולה להתרחש, ותושבי מישור החוף עלולים להרגיש אותה היטב, היא התגברות נחילי המדוזות בחופי הים. "אני לא חושב שזה מקרי שנחילי המדוזות לאורך החופים שלנו מתרחשים במהלך הקיץ", אמר לחדשות 13 ד"ר ג'ק סילברמן מהמכון לחקר ימים ואגמים. "רוב הסיכויים שמחזור החיים של המדוזות הוא תלוי טמפרטורה. האם התחממות המים תגרום להתהוות של יותר נחילים לתקופות יותר ממושכות? האם נראה אותם גם בנובמבר כי יהיה להם חמים ונעים? אני לא יודע, אבל לא אתפלא אם זו גם כן אפשרות".
לדבריו, מלבד חוסר הנעימות שהיצור הימי גורם, וחוץ ממקרי המוות שעלולים להיגרם במקרה של תגובה אלרגית למדוזות, הנחילים עלולים גם להישאב למערכות קירור של תחנות כוח ולסתום אותן. "כרגע זה לא משפיע על הפסקות ייצור החשמל, אבל אולי בעתיד אם יהיו יותר מדוזות, זה ישפיע", אמר סילברמן, שציין גם את החשש שמדוזות יפגעו בחקלאות ימית.
נוסף על אלה, מציין סילברמן מינים שנעלמים מחופי ישראל כתוצאה מעליית הטמפרטורות, בין היתר קיפודי ים, כך לפי מחקר של ארז ירוחם וגיל רילוב. כמו כן, ישנו סוג של אצה שמהווה בית מחסה למגוון גדול של מינים שתלויים בה, ועונת הפריחה של האצה הולכת ומתקצרת. תופעה אחרת שנחקרת במכון לחקר הימים והאגמים היא פלישת מין של דג טורף מסוג "זהרון", שמגיע דרך תעלת סואץ, ואוכל דגים קטנים יותר.
בינתיים, למרות הסכנות הברורות והתחזיות השחורות של המדענים, נראה כי המסר לא באמת מחלחל לרוב האוכלוסייה, כאשר האדם המוכר ביותר שמסרב להאמין כי בני האדם הם הגורם העיקרי להתחממות, הוא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שאף יצא מהסכם פריז. אולם, נראה שבכל הנוגע למחקר אמפירי, אין מקום לספק בנוגע לגורם הבעיה. לא פחות מ-12,000 מחקרים שונים מצביעים על כך שבני האדם הם האחראים העיקריים לתופעה, שכמותה לא נראתה מעולם, ומחקרים מהשבוע מראים כי ישנם יותר מ-99% סיכויים לכך. כעת, נשאר רק לקוות שאלה שהרסו, ינסו לכל הפחות גם לתקן.