מתגובות קשות ועד הסתה: האלימות ברשת היא שנאת החינם המודרנית

העיסוק בתופעת שנאת החינם עולה בכל שנה בתשעה באב בהקשר של חורבן בית המקדש השני. על פי הגמרא, חרב בית המקדש השני בגלל שנאת חינם. חז"ל הסבירו כי עבירה זו שקולה כנגד שלושת העבירות החמורות שהובילו לחורבן הבית הראשון - גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים.

אנו חיים בעידן שבו מפגש או אינטראקציה אקראיים עם אנשים זרים הוא שכיח מאוד. אינטראקציות אלו מובילות פעמים רבות לגילויי שנאה ואלימות - מהתנהגות ביריונית בכביש ועד לביטויי שנאה וגזענות כלפי השונה. אחת התופעות הנרחבות שמייצגות שנאת חינם היא השיח האלים והבוטה ברשתות החברתיות, אליו אנו נחשפים יותר ויותר.

כתבות נוספות בחדשות 13:

אינסטגרם מסירה את הלייקים: "להקל את הלחץ החברתי על המשתמשים"

מישהו שומע אותי: האם הרשתות החברתיות מאזינות לנו?

אבנר נתניהו הגיש בקשה לצו הרחקה נגד הפעיל החברתי ברק כהן

התחושה היא שבשנים האחרונות חלה עלייה חדה באירועי האלימות ברשת כתוצאה מהפעילות הערה המתרחשת ברשתות החברתיות. הופעת הרשתות החברתיות הפכה את ההתבטאות הפומבית לנגישה יותר, המונית יותר וככל הנראה גם למתלהמת יותר. השיח האינטרנטי מקבל אופי חד-צדדי יותר. עושה רושם כי המעורבים בו אינם מעוניינים להוסיף על מגוון הדעות הקיימות אלא מבקשים להעביר את המסר שלהם ואת דעותיהם. החשיפה הרחבה ברשתות החברתיות מתגמלת לכאורה מגיבים פרובוקטיביים ובוטים ומגדילה את התהודה של התבטאויותיהם. ככל שהם מושכים יותר עניין או ביקורת, כך עולה החשיפה שלהם בצורה משמעותית.

יותר מחמישה מיליון התבטאויות שנאה בשנה אחת

דוח שפורסם באתר הקרן ברל כצנלסון ב-2017, שופך מעט אור על ממדי השנאה ברחבי הרשת. במהלך אותה שנה נוטרו ברשתות החברתיות ובפלטפורמות חדשותיות 5,053,460 התבטאויות שנאה - קללות, אמירות פוגעניות והסתה. מהן, 119,052 היו קריאות לאלימות, קריאות לרצח, לאנוס או לשרוף. לפי אתר הקרן, בכל שעה מתנהלות בממוצע ברשת 506 שיחות בעלות אופי מסית או גזעני. המילה "מטומטם" מופיעה 57,413 בכל חודש בממוצע, אחריה, מילת הגנאי הפופולרית ביותר ברשת היא "זונה", שמופיעה בממוצע 22,519 פעמים בכל חודש, הבאות בתור הן המילים "בוגד" ו"נאצי".

שנאת החינם ברשת באה לידי ביטוי באלימות, בהדרה, בקיטוב חברתי ובדה-לגיטימציה של קבוצות בחברה. שיח השנאה לא פוסח גם על אישי ציבור ופוליטיקאים ומצוי בכל שכבות האוכלוסייה. אנו נחשפים לכך ביתר שאת במהלך תקופות בחירות. מערכת הבחירות האחרונה לוותה בשיח פוגעני ואלים במיוחד, שחרג באופן קבוע מגבולות הביקורת הלגיטימית. עוד לא הספקנו להתאושש וכבר אנחנו עומדים שוב על ספה של מערכת בחירות נוספת.

רצון בתשומת לב והתגרות מכוונת: הגורמים להקצנת השיח ברשתות החברתיות

לדברי ד"ר אורלי מלמד, מרצה בנושא תקשורת חדשה והשפעותיה, מקורו של השיח האלים טמון בצורך הטבעי להישמע ולחשוף כאבים ומטענים רגשיים והסיבה לכך שהוא הופך למתלהם מושפעת ממספר גורמים. הגורם הראשון הוא התחושה שעל מנת להשיג תשומת לב נדרש להתבטא באופן בוטה וחריף: "מחקרים פוליטיים על תנועות מחאה מגלים שהאזרחים מרגישים שהדרך היחידה שלהם להשפיע היא 'לדפוק על השולחן'. גם התקשורת המסורתית – הטלוויזיה והעיתונות, לרוב לא מקשיבה לצורכי האזרחים אלא נוטה לסקר בעיקר הפגנות אלימות", הסבירה מלמד.

גורמים נוספים שמעצימים את האלימות בשיח הם עוצמת המטען הרגשי ועומק חילוקי הדעות: "ככל שפערי הדעות רחבים יותר, כך יותר קשה לגשר עליהם". נוסף על כך, מאפייני המדיום האינטרנטי מצמצמים את המעורבים בשיח לאלו בעלי המטען הרגשי הגדול יותר", הסבירה. לדבריה, "ממחקרים על קהל המגיבים באינטרנט עולה כי כדי שתהיה מעורבות ברשת צריך להתעורר רגש בעוצמה גבוהה יותר מאשר בשיח פנים אל פנים, מה שמביא מראש להשתתפות גבוהה מאוד של קהל בעל מעורבות רגשית עוצמתית. רוב האנשים הם לא מעורבים ואותו קומץ שמעורב - הוא מאוד מתלהם".

כלומר סף המעורבות להשתתפות ברשת הוא מלכתחילה רגשי יותר, מה שמעלה באופן אוטומטי את העוצמה הרגשית בשיח. כמו כן, קבוצות השיח באינטרנט הן גדולות והטרוגניות יותר: "גורמים אלו מביאים לתחרות גדולה יותר על תשומת הלב. כתוצאה מכך, דווקא אלה שיכולים לתרום לשיח, הגולשים הסובלניים יותר, מדירים עצמם מהשיח. הם חווים אי נעימות מהשתתפות בשיח מתלהם". כך קורה שגולשים רבים, שמחליטים לשתף את עמדותיהם, מקבלים תגובות תוקפניות ומעדיפים להתרחק מהשיח האינטרנטי.

גורם מלבה נוסף בהסלמת השיח הוא התגרות מכוונת מצד גולשים שמבקשים למשוך תשומת לב. "במחקר שלי גיליתי שהתפתח דפוס שבו אנשים מסוימים מביעים עמדה חד צדדית בנושא שנוי במחלוקת, במטרה לגרוף גל גדול יותר של תגובות", אמרה מלמד. "השילוב של פרובוקציה מכוונת והתייחסות לנושא טעון הוא מתכון בטוח לקבלת תשומת לב תקשורתית. זו הדרך הטובה ביותר לבלוט וכל עוד היא עובדת - אנשים ימשיכו לנצל אותה".

לא רק תגובות פוגענית: דרכי הביטוי הנוספות לאלימות ברשת

מלבד תגובות קשות ושלוחות רסן ישנה תופעה שלילית נוספת שהולכת ומתעצמת. תופעה זו מתייחסת לתגובות הציניות והתוקפניות הנלוות לפוסטים חיוביים ומעיבות על המסר החיובי שהפוסט נועד להעביר. לדברי מלמד, ההתנהלות הצינית הזו נובעת מחוסר אמון שהתפתח ברשת. "אנשים מייחסים באופן אוטומטי אינטרס לתוכן שמשותף באינטרנט. הם מתקשים להאמין שהאחרים יפעלו מתוך מקום אותנטי. במחקר שערכתי יחד עם ד"ר שגית יעקובוביץ' לפני כשנתיים, גילינו שאנשים נוטים לייחס אותנטיות לתוכן שהם עצמם משתפים, כשבד בבד קרוב ל-70% מאמינים שהתוכן שמשתפים אחרים הוא מזויף ואינטרסנטי, תופעה זו מכונה 'פרדוקס האדם השלישי'".

סוג נוסף של הפצת שנאה שהפך נפוץ מאוד הוא שיתוף של תכנים מיניים, שמתרחש על פי רוב בניגוד לרצונו של המצולם. סביר להניח כי רוב האנשים יסכימו כי צילום או השגת סרטונים ותמונות של אובייקטים מיניים בניגוד להסכמתם הם מעשים חמורים מאוד ולמרות זאת, משתמשי וואטסאפ רבים מעבירים באגביות ובדרך קבע תכנים מיניים של נשים זרות.

אגביות היא אולי מילת המפתח בנושא זה. שנאת חינם מוזנת מחוסר אחריות ומהתנהלות אימפולסיבית מול אלו שעמם אנו מתקשרים. האדישות וחוסר המחשבה שלנו לגבי השלכות המעשים שלנו הם שמשמרים את האלימות ברשת והופכים אותה לטריוויאלית כל כך. הפשטות שבשליחת תמונת עירום שהועברה אליך במקרה או בכתיבת תגובת ביקורת פוגענית, הופכת את המעשים לתמימים כביכול ומקטינה את המעורבות שלנו בעבירה.

שיח שנאה ברשת: הסכנות - והאלטרנטיבה לשינוי 

אלימות ברשת עלולה להוביל לתחושות חרדה ולפגיעה קשה ביטחון ובמקרים קיצוניים גם להתאבדויות, בייחוד בקרב קטינים. אך גם ללא מקרי הקיצון הללו, הפצת השנאה משמרת אווירת תוקפנות ומעמיקה את הקיטוב החברתי. ייתכן שהיא אפילו משפיעה על יכולת ההכלה והסובלנות שלנו במישורים האחרים בחיים - שנאת החינם מלבה את עצמה.

ד"ר מלמד סבורה גם היא שהאלימות המילולית ברשת עשויה להתפתח לאלימות פיזית. "זהו שלב בהסלמה ובהחרפה של התקשורת עם הסביבה. השיח האלים מייצר חוסר סובלנות ולאט לאט גורם לאנשים להפסיק לחפש פתרונות אחרים שאינם כרוכים בהפעלת כוח". כלומר, מלמד מצביעה על מגמה של הקצנה והתלהמות גם בתקשורת שאינה מתווכת: "הדרך שלנו לפתור בעיות היא הסלמה, כי אנחנו למדים שרק מי שמתלהם ומי שפועל באלימות, משיג את מה שהוא רוצה".

האלטרנטיבה שהיא מציעה היא תקשורת המבוססת על הקשבה והכלה ועל נכונות למצוא גשרים באמצעות פשרות וויתורים הדדיים. "יצירת תרבות אלטרנטיבית כבר מגיל צעיר. זה דורש התגייסות גדולה, בין היתר של מובילי דעת קהל, ליצירת שיח סובלני וחיובי שישמש דוגמה לחברה".