"נלחמים עבור אלה שהיו פה": המסע העוצמתי של משלחת צה"ל לפולין

אריה פינסקר, שורד שואה שאיבד את כל משפחתו באושוויץ, התלווה לתא"ל רסאן עליאן ולמשלחת "מצדיעים במדים", וחזר למקום בו חווה את הזוועות: "רוצה שיידעו להעריך מה זה ארץ ישראל בשבילנו"

זמן צפייה: 16:37

יש הרבה סוגים של מסעות לפולין - בתיכון, דרך מקום העבודה ולעיתים במסגרת טיול משפחתי. אבל יש דרך אחת מיוחדת לחוות את חוסר האונים של מיליוני היהודים, על מדי צה"ל. במסגרת משלחת "מצדיעים במדים", ליווינו מספר משתתפים - אריה פינסקר, שורד שואה שאיבד את משפחתו באושוויץ, סלאח נזאל, קצין דרוזי מחיל האוויר, רס"ב אמיר שאקיר מחיל הים, רס"ב דלית פרטנר שעלתה עם משפחתה מהולנד בגלל אנטישמיות, רס"צ שמואל סיני מחיל הים וסגן שיר וייס, נכדה לשורדת שואה מליטא.

אריה פינסקר כאמור, איבד את הוריו ואת ששת אחיו ואחיותיו כשהיה בן 13 בלבד. ביומו האחרון של המסע, נכנסה המשלחת למחנה אושוויץ-בירקנאו, אחד הסמלים העצובים בתולדות העם היהודי. אך הפעם, פינסקר לא נותר לבד, כשלימינו בנו הקצין אילן, ולשמאלו מפקד המשלחת, תת אלוף אליען רסאן. "אני רוצה להשאיר מאחוריי את מורשת השואה, שיידעו להעריך מה זה ארץ ישראל בשבילנו. כשבמקום הזה מצדיעים לי, אני ממש מתמוטט", סיפר פינסקר. "במקום שבו הייתי אפס, הייתי עכברוש שצריך להשמיד אותו - פתאום מצדיעים לי", המשיך. "מפה לא האמנתי שאצא בחיים, ועכשיו לבוא עם קציני צבא ההגנה לישראל שמצדיעים לי, כל הכבוד לכם, אני מבקש להצדיע לכם".

תת אלוף רסאן עליאן, שנפצע במהלך מבצע "צוק איתן" בפניו, בזמן ששירת כמפקד חטיבת גולני, הגיע לבית החולים - אך סירב להישאר שם לאורך זמן, והתעקש לחזור להיות לצד חייליו. עליאן אמר על פינסקר: "הוא חוזר לפה אבל הפעם עם כוח עצום, כוח של צה"ל, עם הרבה מאוד קצינים. זו מבחינתי המשמעות של הכניסה הזאת לתוך המחנה". עליאן המשיך וסיפר כי "זה שאני, קצין בן העדה הדרוזית מפקד על משלחת לפולין, כמו מפקדי משלחות קודמים, זה סיפוק בלתי רגיל, עוצמה וגאווה. פה ובמקומות אחרים חלמו על ארץ ישראל, אתה נלחם עבור אלה היו פה ועבור שלהם".

משלחת ''עדים במדים''
משלחת ''עדים במדים'' | צילום: החדשות 13

סגן שיר וייס, שסבתה שורדת שואה מליטא, אמרה: "כשאני עומדת פה, אני אומרת 'עשיתי משהו בשבילה'. עשיתי את המסע הזה גם בתיכון, אבל להיות פה עם מדים וכומתה זה משהו אחר, משמעות אחרת, זו באמת הנקמה של סבתא". רס"ב דלית פרטנר שעלתה עם משפחתה מהולנד סיפרה כי "משפחתי הסתירה את היותינו יהודים מכולם, בגלל הפחד. יום אחד הלשינו עלינו שאנו יהודים, ואז התחלתי להרגיש שהולנד זו לא המדינה שלנו ולא המקום שלנו. כאן בפולין, כל מה ששושמעים מתחבר ביחד".

סלאח זנאל משמש בתפקיד משמעותי בטייסת הקרב בה הוא משרת בקבע, איבד בגיל צעיר את אביו בנסיבות טראגיות, ונאלץ למלא את מקומו בבית. בפולין, הוא חושב על כל אותם ילדים שהפכו ברגע אחד לאבא ולאימא עובר אחיהם הקטנים. "ברור לי שהסיפור שלי מתגמד לעומת מה שהתרחש פה. בשביל זה אנחנו פה, המסע הזה הוא לא רק בשבילנו, אלא גם כדי להסביר ולהכניס אחרים לתמונה, צריכים להעריך כל אלפית שנייה שאנו חיים בישראל - זו זכות".

רס"צ שמואל סיני אמר: "אצלנו במשפחה אין ניצולים, לא דיברו על השואה. כל המסע הזה אני מדמיין את המשפחה שלי, מה הייתי עושה. בשבילם ובשביל כל מי שעדיין יכול לראות, זה שאנחנו, חיילים, נמצאים פה על מדים - זה המסר של המשלחת". רס"ב אמיר שאקיר, הוסיף כי "זה מפעל רצח, הכול פה מוות, יש הרבה יותר משמעות לשירות הצבאי כשאתה דורך פה בפולין ומבין את הקיום של מדינת ישראל. יש לך משהו שאתה חייב להגן עליו בגופך - המדינה שלנו".