אם לפעוטות שהיו בגן של מעודה: "מבטיחה שמעכשיו יהיה בטוח"
ניקול דניאל חג'בי, שהכניסה את ילדיה לגן חדש בפתיחת שנת הלימודים, סיפרה בריאיון ל"שש - אמנון לוי" כיצד היא מתמודדת עם התחושות הקשות: "לוקחת אותם לגן ויוצאת עם לב כבד ודמעות"
גיא ועומר בני השנה והשנתיים, עברו בשנת הלימודים הקודמת התעללות בגן של כרמל מעודה, שהואשמה ב-18 מקרים של התעללות בתינוקות ופעוטות. אתמול, עם פתיחת שנת הלימודים, הכניסה אותם אמם, ניקול דניאל חג'בי, לגן חדש עם חששות כבדים. בריאיון ל"שש - אמנון לוי" סיפרה חג'בי על תחושותיה בימים האחרונים: "לי זה קשה מאוד. דווקא הילדים בסדר, משחקים נהנים, ואני נשארתי עם תחושות כבדות".
לפני כניסתם לגן החדש, כתבה חג'בי מכתב קורע לב לילדיה ובו תיארה את הכאב ותחושת האשם שהיא נושאת. "לא הצלחתי לשמור עליכם – הייתי שותפה של כרמל בלי להתכוון", כתבה חג'בי. "מה חשבתם כשהיא הכאיבה לכם בגן ואז כשבאתי לאסוף אתכם, חיבקתי אותה, ואפילו התיישבתי לקפה?. אני יודעת שנכשלתי במשימה שלי לשמור עליכם – אני מבטיחה שאעשה הכול מעכשיו כדי שיהיה בטוח יותר לכל הילדים ללכת לגן".
לכתבות נוספות בנושא:
"תסתכלי לנו בעיניים": עימות בביהמ"ש בין הורי הילדים למעודה
"לקח את החוק לידיו": אישום נגד הצעיר שהצית את בית כרמל מעודה
"תקפה 11 תינוקות ופעוטות": אישום נגד הגננת המתעללת מראש העין
מקרה מסוים שהיא זוכרת מעורר בה מחדש את התחושות הקשות: "אני באמת מרגישה שהייתי שותפה בלי להתכוון, בלי לדעת. אבל מבחינת שני הילדים שלי הייתי חלק מזה. באחד הימים שעל פי כתב האישום עומר נקשר, אני זוכרת שישבתי איתה לקפה. זאת אומרת שמשהו כמו שעה לפני שבאתי עומר היה קשור לכיסא ושעה לאחר מכן אמא שלו ישבה לקפה עם זו שקשרה אותו".
בעקבות החוויה הטראומתית, היא נאלצת להסתיר את הקושי שלה כשהיא שולחת את ילדיה לגן החדש. "בחודשיים האחרונים למדתי לשחק", אמרה חג'בי. "כלפי הילדים שלי כל החודשיים האלו היו הצגה אחת גדולה, כי ניסיתי להסתיר מהם את הטראומה שאיתה אנחנו מתמודדים כרגע. חלק מההצגה הזו הייתה להגיע לגן ולומר להם, 'איזה כיף לבוא לגן החדש' ולחייך לגננת ולצחוק איתה, כשלמעשה אני יוצאת משם עם לב כבד ודמעות בעיניים".
"אני באמת מאמינה שרוב הגננות עושות את עבודתן עם לב אוהב ילדים. אני פשוט נפלתי על תפוח כל כך רקוב, שיהיה לי לעבור את זה. אני מנהלת הרבה שיחות עם הגננת ומסבירה לה את הרגישות. אני מנסה לשמור על שפיות בתוך הדבר הזה, אבל אם הילד שלי יחזור חבול הביתה כמו שהיה בגן הקודם, אני לא אסמוך יותר על הגננת כמו שסמכתי על כרמל. אני ממשיכה ונלחמת שמקרים כאלה לא יוכלו לחזור על עצמם".