מחקר הגנים: המוסדות בישראל צפופים יותר, אך עם פחות חברי צוות

עוד עולה מנתוני המחקר הבין-לאומי כי גננות בארץ מבוגרות יותר, זוכות לשכר גבוה מעט מהממוצע במדינות שנבחנו, ולמרות ריבוי הילדים ועדויות על חוסר במשאבים בעבודה - הן מרוצות ממנה מאוד

ילדים משחקים בגן ילדים
ילדים משחקים בגן ילדים | צילום: פוטוליה

ממחקר בין-לאומי שפורסם הבוקר (שישי) ועוסק בצוותי החינוך בגני הילדים במדינות ה-OECD עלה כי מספר הילדים בגנים בישראל גבוה בכ-50% בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD, עם 29 ילדים בישראל לעומת 20 במדינות אחרות שנבדקו. עוד עלה ממחקר "טאליס" כי ישנו פער משמעותי בהשכלה של גננות לעומת חברות הצוות המסייע, שבו ל-69% יש השכלה תיכונית בלבד ורק ל-7% תואר אקדמאי בעוד בקרב הגננות, 95% הן בעלות תואר.

מספר הילדים בגנים בישראל גבוה מהממוצע, מספר חברות הצוות נמוך

כאמור, מספר הילדים בגן בישראל גבוה בהשוואה לממוצע המדינות, 29 ילדים בישראל לעומת 20 במדינות אחרות. עם זאת, מספר חברות הצוות נמוך בהשוואה לממוצע המדינות כ-5 חברות צוות בישראל לעומת כ-7 במדינות אחרות.

רמת ההשכלה של כלל צוות הגן בישראל נמוכה יחסית לממוצע המדינות

הרוב המכריע של הגננות בישראל, 95%, בעלות השכלה אקדמאית, כלומר תואר ראשון ומעלה, ללא הבדל בין מגזרי השפה. בצוות המסייע לעומת זאת, הממצאים שונים. ל-69% מחברות הצוות המסייע יש השכלה תיכונית בלבד, לכרבע מהן יש השכלה על-תיכונית לא אקדמית, ורק למיעוטן, 7%, תואר ראשון ומעלה.

בבדיקה שנעשתה לפי מגזרים, נמצאו פערים בין חברות הצוות המסייע דוברות העברית לעומת דוברות הערבית, כאשר נמצא ששיעור חברות הצוות המסייע בעלות השכלה תיכונית בלבד במגזר דוברות העברית גבוה בהרבה מזה שבמגזר דוברות הערבית - 74% לעומת 49%. ל-48% מדוברות הערבית יש השכלה על-תיכונית לא אקדמאית, לעומת 17% בלבד מדוברות העברית.

כנגזר מכך, על אף האחוזים הגבוהים של ההשכלה האקדמאית בקרב הגננות, רמת ההשכלה של כלל צוות הגן בישראל נמוכה יחסית לממוצע המדינות שנבדקו. בישראל נמדד שיעור כפול של חברות צוות גן להן השכלה תיכונית בלבד - 39%, בהשוואה ל-21% בממוצע המדינות. כאמור, בשל שיעור גבוה בקרב חברות הצוות המסייע, במיוחד בקרב דוברות העברית.

גן ילדים
גן ילדים | צילום: חדשות 10

מאפייני רקע דמוגרפיים של צוות הגן

בישראל קיים שיעור גבוה של חברות צוות גן שגילן 50 שנים או גבוה, 29% לעומת 19% בממוצע המדינות שנבחנו, ושיעור נמוך של חברות צוות גן שגילן 30 או נמוך, 15% לעומת 28% בממוצע המדינות שנבדקו. הדבר בולט בעיקר בקרב סייעות דוברות עברית, גילן של 42% מהן מעל 50 לעומת 12% מהן שגילן נמוך מ-30.

שליש מחברות צוות הגן הביעו צורך בפיתוח מקצועי בנושא עבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים

79% מחברות צוות הגן בישראל השתתפו בפעילויות לפיתוח מקצועי בשנה שקדמה להעברת הסקר. ועדיין, שיעור זה נמוך בהשוואה לממוצע המדינות שעומד על 86%. כמעט שליש (29%) מחברות צוות הגן בישראל הביעו צורך רב בפיתוח מקצועי בנושאי עבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים ועידוד יצירתיות ופתרון בעיות.

ילדים משחקים על ריצפת הגן
ילדים משחקים על ריצפת הגן | צילום: אימג' בנק / Getty Images

איכות סביבת העבודה

גורמי הלחץ השכיחים ביותר בסביבה העבודה בישראל, כפי שהעידו חברי צוות הגן שנשאלו, הם ריבוי הילדים בגן, 34% בישראל לעומת 26% בממוצע המדינות, התמודדות עם התנהגות הילדים, 24% לעומת 13%, וכן מחסור במשאבים עליו העידו 22% מהנשאלים.

בישראל, קיימת שביעות רצון רבה מהעבודה - למעלה 95%. שיעור חברות צוות הגן שסבורות כי ההורים והילדים מעריכים אותן עומד על 98%, גבוה משיעור אלו שסבורות שאנשי צוות הגן זוכים להערכה מהחברה - 75%. עם זאת, רק שליש מחברות צוות הגן הביעו שביעות רצון משכרן בישראל, גבוה במעט מממוצע המדינות, כאשר הנתונים כפולים בגנים דוברי ערבית, שם 54% מהנשאלות העידו שהן מרוצות מהשכר, לעומת גנים דוברי עברית שם הנתון עומד על 27%.

חסמים וגורמים מגבילים

לטענת הנשאלות שהשתתפו המחקר, עלה כי תקציבים ומשאבים בלתי מספיקים מגבילים במידה רבה או רבה מאוד את יעילות עבודתן בגן של כמעט מחצית 46%) מן הגננות בישראל (37% ממנהלות הגנים בממוצע המדינות).

בנוגע לגורמים שפוגעים ביכולת הגן לספק סביבה איכותית להתפתחות, לרווחה וללמידה של הילדים הרי שבישראל הגורמים המרכזיים לטענת הנשאלות הם מחסור באנשי צוות ביחס למספר הילדים בגן, מחסור באנשי צוות מקצועיים בכלל ואלו המיומנים לעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים בפרט. עוד עלה מהמחקר כי חברות צוות הגן סבורות שבישראל קיים מחסור בתשתיות פיזיות כגון טכנולוגיות דיגיטליות למשחק וללמידה, גישה לאינטרנט, מרחבים פנימיים וחיצוניים שמתאימים לילדים. החסמים הללו משמעותיים יותר בישראל מאשר בממוצע המדינות.

גן ילדים
גן ילדים | צילום: חדשות 13

הסייעות בהשוואה לגננות בישראל

השכלתן והכשרתן של הסייעות פחותות משמעותית מאלו של הגננות. כאמור, כמעט כל הגננות בישראל בעלות השכלה אקדמאית, קרי בעלות תואר ראשון ומעלה, בהשוואה ל-7% מהסייעות בלבד, נתון מהנמוכים בקרב המדינות שנבדקו. לעומת זאת, 69% מן הסייעות בעלות השכלה תיכונית בלבד, הנתון הגבוה מבין כל המדינות.

חרף הנתונים הללו, השתתפותן של הסייעות בפיתוח מקצועי נמוכה מזו של הגננות, על אף שלהן צורך רב יותר. הכשרה לעבודה עם ילדים שכיחה יותר בקרב גננות בהשוואה לסייעות, ובפרט כשזו כוללת הכשרה מעשית: כ-79% מן הגננות השילמו הכשרה מעשית כחלק מההכשרה לעבודה עם ילדים, לעומת 39% בלבד מהסייעות.

96% מהגננות השתתפו בפעילויות לפיתוח מקצועי, לעומת רק 66% מן הסייעות. הנתון הנמוך מבין כל המדינות, והפער הגדול מבין כל המדינות.