חלוקת תרופות לקשישים ורכישת מזון למבודדים: הצד היפה של המשבר

מצפון ועד דרום ובכל רחבי הארץ, אלפי מתנדבים ומתנדבות החליטו שלא לתת למצב הנוכחי לעצור אותם, ודווקא בימים לחוצים אלה פתחו במגפה של מעשים טובים. "נעזור כמה שאפשר - זו חובה מוסרית"

זמן צפייה: 02:55

מגפת הקורונה: כמו בכל משבר, גם המאבק בקורונה חושף את הצדדים היפים של הישראלים - מחלוקת תרופות לקשישים, דרך רכישת מוצרים למבודדים ועד שיעורי ריקוד חינם - באינסטגרם.

עידן דרדיק, מנכ"ל ארגון "לב אחד", הסתער אמש (ראשון) על המרכולים יחד עם חבריו לביא וארז - אבל הם לא עשו זאת כדי למלא את המקררים בביתם אלא כדי לעזור למי שלא יכולים לצאת מן הבית. "כל מי שהוא מבודד וצריך את העזרה שלנו - אנחנו שם בשבילו", הסביר דרדיק. הם עושים קניות ואף דואגים לתרופות, ולמרות העומס "אומרים לכל עם ישראל - מי שצריך, יש לכם את הטלפון שלנו. תתקשרו, אנחנו יודעים לעשות את זה", קרא.

לכתבות נוספות בנושא >>

לינץ' הקורונה: עולה חדש מהודו הותקף רק משום שהוא נראה סיני

עובדת בכירה במעבדה המרכזית לנגיפים – נדבקה בקורונה

"חסרי אונים": מסעדות ישראל קורסות בצל מגפת הקורונה

חלוקת מזון למבודדים
חלוקת מזון למבודדים | צילום: חדשות 13

חברי עמותת "לב אחד" מכפר אדומים גייסו בתוך ימים אחדים יותר מאלף מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ כדי לעזור לאזרחים שבבידוד וגם בטיפול בילדים של עובדים ועובדות בעבודות חיוניות. דובר הארגון לביא אייזנמן: "רופאים, אחיות, סניטרים, כוח עזר, אנשי כוחות הביטחון שצריכים עזרה עם הילדים שלהם. אנחנו נשלח לכל מקום בארץ סטודנטים, אנשי מכינות שיהיו עם הילדים, שיעזרו עם הילדים כמה שאפשר, לעזור כדי שהאנשים האלה ילכו ויצילו את החיים שלנו".

גם בחיפה התגייסו מתנדבי עמותת "יד עזר לחבר" לבשל לקשישים וניצולי שואה שלא יכולים לצאת מן הבית. ואפילו עם אמצעי המיגון ברור להם שהם מסכנים את עצמם אבל המטרה, כך הם אומרים, חשובה הרבה יותר. "אני מרגיש חובה מוסרית לתת לקשישים שאני מטפל בהם כל השנה עד שהרשויות יעשו את שלהן", אמר מנכ"ל העמותה שמעון סבג.

הכנת מזון למבודדים ולקשישים
הכנת מזון למבודדים ולקשישים | צילום: חדשות 13

ויש כאלה שהבינו שאוכל זה לא מספיק ועברו לשלב הבא. אחרי שחדרי הכושר נסגרו הם מצאו דרך יצירתית לגרום לכולנו לקום מהספה ולהזיז את הגוף. לדברי דן אודיז, מנהל "סטודיו קולג" בבאר שבע, "בעקבות החזון והרצון לשמור על התלמידים כמה שיותר קרוב ולתת להם מאסט שלא ישתגעו בבית, החלטנו ליצור מסגרת וירטואלית". "אין להם מה לעשות בבית", הוסיפה בר רולוב, מורה בסטודיו, "הם ילדים שמאוד אוהבים לרקוד, וכמו שהם חסרים לי - אני בטוחה שזה חסר להם".