דוח: רבע מיליון משפחות הידרדרו לעוני; מעמד הביניים התכווץ

רבע מיליון משפחות הידרדרו לעוני בעקבות משבר הקורונה - כך עולה מדוח העוני האלטנרטיבי של ארגון "לתת" שפורסם הבוקר (רביעי). מנתוני הארגון עולה כי מחצית מהאוכלוסייה נפגעה כלכלית כתוצאה מהמשבר וכי מעמד הביניים התכווץ בשישית. הארגון הציג את התמורות שחלו בשנה האחרונה בעקבות התפרצות הקורונה בתחומים שונים, בהם: החינוך, התעסוקה ותנאי המחיה. נשיא המדינה ראובן ריבלין שקיבל את הדוח לידיו, אמר: "מדובר בדוח קשה וכואב - מהקשים שעמדו לנגד עיני".

ממדי מצוקה כלכלית חסרי תקדים; שיעורי העוני מזנקים

ממחקר שנערך בחודש אוקטובר ובחן את השפעת משבר הקורונה בשלושה היבטים – גובה ההכנסה, מחסור בצרכים בסיסיים הדרושים למחיה בכבוד ומצוקה כלכלית סובייקטיבית – עולה כי 422,000 משקי בית נוספים נקלעו למצוקה כלכלית. עלייה של 14.5% בהשוואה לטרום המשבר (38.6% לעומת 24.1%). שיעור העוני בישראל על פי מחקר זה, זינק מהיקף של חמישית מהמשפחות (20.1%, 582,000 משפחות) לכמעט שליש (29.3%, 850,000 משפחות). זוהי תוספת של 268,000 משפחות שהצטרפו למעגל העוני וזינוק של 9.2% בשיעורי העוני.

עוד עולה מהמחקרי כי מחצית מהאוכלוסייה (50.7%) העידו על פגיעה חמורה בתחום הכלכלי בעקבות המשבר, בהשוואה ל-19.6% בלבד שהעידו על פגיעה חמורה בתחום הבריאותי. הצורך בסיוע מגורמים חיצוניים זינק ב-70%. ואילו רבע מהציבור הזדקק לסיוע ולא קיבל אותו. שיעור משקי הבית שנאלצו לבצע ויתורים משמעותיים, עלה באופן ניכר בהשוואה לטרום המשבר, כששיעור משקי הבית שנאלצו לוותר על מזון שולש ועמד בזמן המשבר על 10.7%. שיעור משקי הבית שוויתרו על טיפול רפואי או תרופתי הוכפל - ושיעורם עמד בזמן המשבר על 11.4%.

מעמד הביניים התכווץ; העניים עניים יותר

מעמד הביניים נפגע באופן חמור כתוצאה מהמשבר והצטמצם בשישית (15.5%). כשליש (29%) מבני המעמד הבינוני ירדו לפחות רמה אחת במדרג הכלכלי. 37.8% ממעמד הביניים הנמוך ירד למעמד נמוך או אל מתחת לקו העוני. במקביל, 80% מהמשפחות העובדות החיות בעוני נפגעו תעסוקתית בעקבות משבר הקורונה.

כמחצית (48.7%) ממשקי הבית שהיו במצב כלכלי טוב או טוב מאוד לפני הקורונה, מדווחים על הידרדרות למצוקה כלכלית (קלה או חמורה) או למצב כלכלי סביר בלבד בעקבות המשבר. פחות מרבע (23%) מהמשפחות בישראל מדווחות על מצב כלכלי טוב ומעלה בזמן המשבר, בהשוואה ל-45% טרום פרוץ המשבר. שיעור משקי הבית המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה, גדל פי שלושה.

מהנתונים עולה כי רק רבע (28.1%) מאלו שהידרדרו למצוקה כלכלית מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנה הקרובה וכי 92% מהמשפחות שהידרדרו, חוו פגיעה בתעסוקה, כש-45% מהם חוו פגיעה בקרב שני המפרנסים. אלו שהידרדרו למצוקה כלכלית משכילים יותר ומקצועיים יותר מאלה שהיו במצוקה כלכלית טרום המשבר, אך בעלי השכלה נמוכה יותר מאלה שלא הידרדרו. 30% מאלו שהידרדרו למצוקה כלכלית הינם בעלי תואר ראשון, בהשוואה ל-16% בלבד בקרב הסובלים ממצוקה כלכלית טרום המשבר.

בעקבות הקורונה: פגיעה מוגברת במשפחות החיות באי ביטחון תזונתי - ועלייה חדה בפניות לסיוע

מהדוח עולה כי מגפת הקורונה שגרמה למשבר בריאותי וכלכלי בחברה הישראלית, הביאה לפגיעה מוגברת במשפחות החיות באי ביטחון תזונתי. "השהייה הרציפה בבתים (כתוצאה משני סגרים, חופשים ללא מסגרות וקייטנות, תקופת החגים וסגירת מערכת החינוך) השפיעה על התגברות הצורך במזון של משקי הבית, שחלקם חוו פגיעה תעסוקתית ומתקשים לכסות את הוצאותיהם. מצב זה הביא להידרדרות ולמצוקה כלכלית של משפחות רבות אשר נאלצו לוותר או לצמצם במזון, חלקן לראשונה בחייהן וחלקן בתדירות גבוהה יותר מתמיד. התפרצות מגפת הקורונה והתפתחות המשבר הכלכלי גרמו לעלייה גדולה בפניות לסיוע מעמותות המזון", נכתב בדוח.

על פי הדוח, 656,000 (22.6%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, מתוכן 286,000 (9.9%) משפחות באי ביטחון תזונתי חמור. זאת, בהשוואה ל-513,000 (17.8%) ו-252,000 (8.8%) בהתאמה טרום התפרצות הקורונה. 143,000 משפחות התווספו לחיים באי ביטחון תזונתי, 34,000 משפחות נוספו לאלה החיות באי ביטחון תזונתי חמור. מהמחקר עולה מציאות יומיומית של מצוקה ומחסור קבוע במזון החיוני למחיה מינימלית בכבוד. המשפחות הנתמכות חיות בחשש מתמיד שהמזון יגמר, ושהן לא תוכלנה לקנות מזון נוסף ולספק ולספק ארוחות מאוזנות וקבועות לילדיהן.

מהנתונים עולה כי 45.7% מהמשפחות נתמכות הסיוע תיארו את המחסור במזון כאתגר המשמעותי ביותר עמו נאלצו להתמודד בעקבות המשבר הכלכלי. עוד עולה כי 77% מנתמכי הסיוע מתארים שהצורך במזון התגבר במידה רבה או רבה מאוד, בעקבות השהייה הממושכת בבית בזמן המשבר. 45.1% מההורים נתמכי הסיוע נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם, עבור ילדיהם או לתת להם פחות מהכמות המומלצת.

מנתוני המחקר עולה כי 80.9% מהנתמכים העידו כי האוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם די כסף לקנות יותר, בהשוואה ל-15.3% מהאוכלוסייה הכללית שדיווחה על כך. 82.3% מנתמכי הסיוע העידו כי לא היה להם מספיק כסף לאכול ארוחות מאוזנות לרוב או לפעמים, בהשוואה ל-19.5% מהאוכלוסייה הכללית. עוד עולה כי 35.9% מנתמכי הסיוע העידו שילדיהם דילגו או צמצמו בגודל הארוחות כי לא היה ברשותם מספיק כסף לרכוש מזון, בהשוואה ל-30.4% בשנה שעברה.

מחצית מהמשפחות שמקבלות סיוע נותרו ללא מפרנס בזמן המשבר

בדוח נכתב כי "המשבר הכלכלי הנוכחי יביא ככל הנראה למיתון עמוק ומצוקה וידרשו שנים רבות עד להתאוששות מלאה של המשק. כבר כעת ברור שהמשבר יגבה מחירים כלכליים ותעסוקתיים ויעמיק את אי השוויון בשוק העבודה, כשהאוכלוסיות המוחלשות הן הפגיעות ביותר".

מנתוני ארגון "לתת" עולה כי 85% מהמשפחות נתמכות הסיוע שעובדות, נפגעו תעסוקתית בזמן משבר הקורונה, כש- 50.4% מהמשפחות נתמכות הסיוע שעובדות, נותרו ללא כל מפרנס במשק הבית בזמן המשבר. 41.8% מנתמכי הסיוע שעובדים, חוששים לאבד את מקום עבודתם ו-56.8% מנתמכי הסיוע מציינים כי הטיפול המוגבר בילדים בעקבות הקורונה מנע מהם לשפר את מצבם התעסוקתי, במידה רבה. בנוסף, 91% מהקשישים הנתמכים מעידים כי קצבת הזקנה לא מאפשרת להם למלא את צרכיהם הבסיסיים למחיה בכבוד.

86% מהקשישים חוו בדידות במהלך הקורונה; חמישית מהם חששו למות בבית מבלי שאיש ידע על כך

בדוח צוין כי "האוכלוסיות המוחלשות, הסובלות יותר ממחלות כרוניות ובעלות משאבים פחותים לשמירה על בריאותן, הן האחרונות לקבל משאבים בשגרה, אך הראשונות להיפגע בשעות חירום", ואכן לפי נתוני המחקר, 7.8% מנתמכי הסיוע נדבקו בקורונה עד חודש יולי, פי 23 מהאוכלוסייה הכללית (0.33%) שנדבקה באותה תקופה.

עוד עולה מהנתונים כי 61.8% מהמשפחות הנתמכות נאלצו לוותר על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ כי לא היו יכולים לשלם עבורם, בהשוואה ל-15.7% בלבד מהאוכלוסייה הכללית. 35.7% מהנתמכים העידו כי מחלות הרקע מהן הם סובלים, מנעו את הגעתם למקום העבודה בעקבות המשבר ו- 60.7% מנתמכי הסיוע העידו שחוו דיכאון במהלך המשבר. כצפוי, בעקבות הריחוק החברתי 86% מהקשישים נתמכי הסיוע חוו תחושת בדידות במהלך הקורונה, כש-21.6% מהקשישים הללו חששו בתקופת משבר הקורונה למות בביתם ושאיש לא ידע מכך.

ליותר ממחצית מהנתמכים התווסף חוב בעקבות המשבר - כפול מיתר האוכלוסייה

בנושא תנאי המחיה נכתב בדוח כי "בשעה שההגבלות הנדרשות למניעת התפשטות המגפה מחייבות שהייה ממושכת בבית, אוכלוסיות מוחלשות מתגוררות בדירות קטנות, לרוב ללא חצר או מרפסת, ובסביבה צפופה - ועל כן סיכון ההדבקה בקרבן גבוה במיוחד". כפועל יוצא מכך, נכתב כי "המשבר צפוי להחריף את הפערים המשמעותיים בחברה, והראשונים להיפגע אלו השכבות המוחלשות שהתקשו לקיים מחיה בסיסי עוד קודם לכן".

מנתוני "לתת" עולה כי ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה נתמכת סיוע גבוהה בכ-50% מההכנסה הממוצעת שלה (7,551 שקלים לעומת 5,104 שקלים). 62% מנתמכי הסיוע מעידים שמצבם הכלכלי נפגע במידה רבה בעקבות המשבר ו-55.6% מהנתמכים מעידים כי התווסף להם חוב בעקבות משבר הקורונה, כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית (29.8%). על פי הנתונים, שיעור המשפחות שחיו בעוני טרום המשבר וויתרו על רכישת מוצרי מזון חיוניים, גדל כמעט פי שלושה ועמד על 26%.

עוד עולה מהנתונים כי 71.9% מנתמכי הסיוע ויתרו בשנה האחרונה על תיקון ליקויים חמורים בביתם מסיבות כלכליות וכי 26% ממשפחות הסיוע העידו שמצבם החברתי של ילדיהן החמיר בצורה משמעותית, כי התביישו להזמין חברים לביתם בשל תנאי הדיור והמצוקה. נתון נוסף מצביע על כך ש-40.2% מהנתמכים מעידים כי קיים סיכוי קטן שהם ובני משפחתם יחלצו מהעוני.

יותר משליש מהמשפחות הנתמכות העידו: אחד מילדינו החסיר ימי לימוד כדי לעבוד ולסייע בפרנסת הבית

בהתייחס לנושא החינוך נכתב בדוח כי "התפרצות מגפת הקורונה החריפה את הפערים הקיימים וכמעט חיסלה את סיכוייהם של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך להשתלב כראוי במערכת החינוך. הפיכת המרחב הביתי לסביבה הלימודית הקבועה, הדגישה את אי השוויון ממנו סובלים תלמידים אלו. במצב בו נדרשת למידה מרחוק, בתיהם של תלמידים החיים במצוקה כלכלית אינם מכילים תשתיות ואמצעים והם אינם יכולים להפיק למידה משמעותית כמו משפחות החיות ברווחה כלכלית".

מהנתונים בתחום זה עולה כי שני שלישים מהנתמכים (66.8%) העידו כי בתקופת הקורונה, היעדר מקום שקט בבית הקשה על ילדיהם ללמוד. 36.6% מהמשפחות הנתמכות העידו שמאז התפרצות המגפה, אחד או יותר מהילדים במשק הבית החסירו ימי לימוד בבית הספר, כי נאלצו לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה. בנוגע למשאבים הדרושים כי 73.9% מנתמכי הסיוע העידו שאין ברשותם מחשבים ללמידה מרחוק, בהשוואה ל-33.3% מהאוכלוסייה הכללית, ואילו 70% מהנתמכים העידו שאין באפשרותם לרכוש ציוד לימודי בסיסי לבית הספר.

היקף הפעילות בעמותות המזון עלה, אך התרומות בירידה - ורבע מהן נאלצו לפטר עובדים

63.4% מהציבור חושב שהטיפול הממשלתי בזמן משבר הקורונה, תמך במידה מועטה או כלל לא תמך, בצרכים של אוכלוסיות עניות ושל אוכלוסיות שעלולות להידרדר לעוני. 79.1% מהציבור סבור כי הממשלה היא זו שצריכה לקחת אחריות על צמצום העוני והפערים החברתיים, אך רק 21.3% בלבד מהציבור סבור שהממשלה היא זו שאכן מטפלת בפועל בבעיית העוני והפערים החברתיים.

78.6% מעמותות המזון דיווחו על עלייה בהיקף הפעילות, אך 26.5% נאלצו לפטר חלק מהעובדים בעמותה בעקבות המשבר הכלכלי. גזירה נוספת של אותו משבר היא ירידה בתרומות הכספיות, כש-57.9% מעמותות המזון דיווחו שכמות התרומות שהגיעו אליהן פחתה.

ריבלין: "דוח כואב - מהקשים שעמדו לנגד עיני"

נשיא המדינה ראובן ריבלין שקיבל את הדוח אמר: "דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020, הוא דוח קשה, כואב, מהקשים שעמדו לנגד עיני. הדוח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי רחב ועמוק. לצד הפגיעה הממשית במעמד הביניים, מתברר שהאוכלוסיות הכי הפגיעות, סובלות בצורה הקשה ביותר בזמן המשבר הנוכחי".

מייסד ונשיא "לתת", ז'יל דרמון, התייחס אף הוא לממצאים: "הזינוק בשיעורי העוני מאמת את התחזיות הכלכליות הפסימיות ביותר של תחילת המשבר, ומדגיש את חולשות ה-אקו סיסטם בישראל. הקורונה הפרה את האיזון הכלכלי העדין ודחפה עשרות אלפי משפחות חדשות למצוקה כלכלית ועוני, אבל המדינה היא זו שבעצם יצרה את התנאים לשבריריות זו, בכך שסירבה בעבר להשקיע באופן משמעותי באותן המשפחות לבניית איתנות חברתית".

מנכ"ל "לתת", ערן וינטרוב, הוסיף: "הקורונה התפרצה כמגפה בריאותית, אך התפתחה למגפה כלכלית-חברתית חסרת תקדים. אנו מצויים במשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, אשר ייקח לחברה הישראלית שנים להתאושש ממנו. חייבים לעצור את הדימום בקרב האוכלוסיות העניות, ולבלום את הידרדרותם של מאות אלפי ישראלים ממצב של משבר זמני בעקבות אובדן תעסוקה לחיים בעוני, ממנו קשה עד בלתי אפשרי להתאושש. אם הממשלה לא תשכיל להשקיע עשרות מיליארדים באוכלוסיות הפגיעות ביותר, הקריסה תהיה בלתי נמנעת ואנו צפויים להתמוטטות החוסן החברתי ולשנים ארוכות של מיתון עמוק ופערים בלתי ניתנים לגישור".