נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, הגיש הבוקר (רביעי) לשר המשפטים אבי ניסנקורן ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את דוח התלונות על השופטים לשנת 2019.

מהדוח עולה כי בשנת 2019 הוגשו 965 תלונות על שופטים/דיינים וניתנו החלטות ב-931 תלונות. מתוך 931 החלטות שניתנו בשנת 2019, בוררו לגופן 508 תלונות, שהן 54% מכלל ההחלטות שניתנו. מסך התלונות שבוררו נמצאו 68 תלונות מוצדקות שהן 13% מכלל התלונות, ו-48 תלונות שהן 9% מכלל התלונות שבוררו, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. תלונות מוצדקות או תלונות שהסתיימו בהערה, הן 23% מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן, היינו נמצא בסיס איתן לכמעט רבע מהתלונות.

בדוח נכתב כי 38% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 29% בדוח הקודם). מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדוח בשנת 2018; 26% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על ליקויים בניהול המשפט (בדומה לדוח הקודם); 21% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 29% בדוח הקודם); 15% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (בדומה לדוח הקודם). מבין כלל הנתונים לשנת 2019, מתבלטת עובדה מרכזית אחת והיא גידול של 42% בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, 184 תלונות לעומת 130 תלונות בשנת 2018.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

החל משבוע הבא: ישראלים יוכלו להיכנס ליוון – ללא הגבלה

הבאגטים של אימפריית האפייה מפריז עושים עלייה

סקר: גוש הימין ממשיך להתחזק – ימינה המפלגה השנייה בגודלה

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1599569862/shutterstock_1590979747_ovwgiy.jpg" name="בית המשפט העליון בירושלים" desc="בית המשפט העליון בירושלים" credit="Shutterstock" ratio="1.57"]

"את מתנהלת כמו בשוק"; "אולי אדוני צריך הסתכלות": תלונות על התנהגות בלתי ראויה של שופטים

מתלוננת שייצגה את בנה, שהיה התובע בתיק שהוגש לבית משפט השלום, התלוננה על יחסה של השופטת כלפיה ועל שימוש ב"ביטויים מעליבים, מבזים ומשפילים אישית" נגדה. כך, לדוגמא, ציינה המתלוננת, כי השופטת כינתה אותה "תגרנית בשוק"; אמרה לה "את מתנהלת כמו בשוק"; ופנתה אליה כאל "אחרון התגרנים". השופטת פנתה אל התובע ושאלה אותו "האם הוא נתן לאמא שלו את הכדורים באותו הבוקר?".

בהחלטתו קבע הנציב, כי גם אם יקבל את הטענה שהתבטאויותיה של השופטת נבעו מהתנהגותה הבלתי ראויה של המתלוננת עצמה, וגם אם שררה באולם אוירה מתוחה, מצופה מהיושב בדין כי יפגין מזג שיפוטי, ובעיקר כלפי באי כוחם של הצדדים. תגובתו של בית המשפט להתנהגויות שליליות צריכה להיות מאופקת, מתונה וממתנת. עוד קבע הנציב, כי התבטאותה של השופטת בנוגע לכדורים שהיה על התובע לתת לאימו, התבטאות שאושרה על ידי בא כוח הנתבעת, היא הערה חמורה ומבזה, ואין צריך לומר שהיא לא לגיטימית.

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1571742892/uaopab_vylkzd.png" name="נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בטקס האשכבה של הנשיא העליון שמגר" desc="נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות " credit="חדשות 13" ratio="1.32"]

במקרה אחר אישה התלוננה על כך, שבמהלך דיון הציעה לה השופטת לפנות לטיפול פסיכולוגי. כמו כן, טענה המתלוננת כי בדיון אחר אמרה לה השופטת בבית המשפט לענייני משפחה, כי "זה טבעי שאם היא הביאה ילד שהיא תשלם עליו", וכי "הייתה צריכה להצטמצם כי האב לא רצה בהולדת הקטינה". בהחלטת הנציב נקבע, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להציע לבעל דין, גם אם הוא מפריע להתנהלות הדיון, לקבל טיפול פסיכולוגי או אחר. נוסף על כך, קבע הנציב כי על בית המשפט היה להימנע מהאמירה הנוגעת לבתה של המתלוננת.

באירוע אחר מתלונן טען כי במהלך דיון שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה, השתלחה בו השופטת ואמרה כי "אם אדוני לא הבין אולי אדוני צריך הסתכלות". לאחר שהצדדים חזרו מהתייעצות מחוץ לאולם, אמרה לו השופטת "אולי צריך כאן פסיכיאטר", וכשהחלה רעייתו של המתלונן לבכות, אמרה השופטת: "אולי רעייתו של התובע תכניס בו בינה שכן בינה יתרה ניתנה לנשים". הנציב קבע כי מדובר בהתבטאויות חמורות שלא היו צריכות לבוא לאוויר העולם. השופטת מסרה, כי היא סברה שאין צורך בהמשך ההליך, וניסתה לשקף עמדתה זו לצדדים, אולם הנציב ציין כי יש לעשות זאת בתבונה ומבלי לפגוע בכבודם של בעלי הדין.

"השופטת קיימה פגישה נפרדת עם צד אחד - מבלי לעדכן את הצד השני"

עורך דין התלונן על כך ששופטת בבית המשפט לענייני משפחה קיימה פגישה נפרדת בלשכתה עם הצד שכנגד, ולא גילתה את דבר הפגישה, אלא בעקבות בקשת הבהרה שהוגשה לה. בתגובה לתלונה מסרה השופטת, כי בפגישה שקיימה עם בנם הקטין של הצדדים, התברר לה הצורך לקבל מידע טכני במהותו – דוחות פסיכולוגיים המצויים אצל האם, ולפיכך היא זימנה ללשכתה את האם לפגישה קצרה, כדי לברר אם הדוחות מצויים ברשותה.

הנציב קבע בהחלטתו, כי בנסיבות העניין, אסור היה לשופטת להיפגש בנפרד עם האם, ולּו לשם קבלת מידע טכני במהותו. מפגש כזה, ללא נוכחות הצד שכנגד, גרם למתלונן ולבא כוחו לחשוש, שמא מסרה האם בהזדמנות זו מידע מהותי הקשור לתיק, ואף אם לא עשתה כן, עלול להיווצר אצלם החשש שמא נוצרה קרבת יתר בינה לבין השופטת. בנסיבות העניין, קבע הנציב כי טוב עשתה השופטת כשהחליטה לפסול את עצמה מלשבת בדין.

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1597738294/WhatsApp_Image_2020-08-18_at_1-1_i4jatz.jpg" name="שר המשפטים אבי ניסנקורן" desc="שר המשפטים אבי ניסנקורן" credit="לע''מ" ratio="1.40"]

עיכובים וסחבת בבית משפט לתביעות קטנות

אחת התלונות שהוגשו לנציב התייחסה לכך שפסק דין ניתן רק כעבור כחודשיים וחצי ממועד הדיון. הנציב קבע כי התלונה מוצדקת וכתב כי היה על בית המשפט לתביעות קטנות לעשות כל מאמץ כדי לעמוד במועדים שקבע המחוקק למתן פסק דין, גם אם מדובר בתיק מורכב וגם בהתחשב בעומס עבודה חריג המוטל עליו. נקבע כי מתן פסק דין על ידי בית משפט לתביעות קטנות לאחר למעלה מחודשיים ממועד הדיון, חורג מגדר הסביר.

במקרה אחר התקלבה תלונה על כך שחלפו שלוש שנים מיום הגשת התביעה ועד למועד מתן פסק הדין. לטענת המתלוננת, עבר זמן רב בין החלטה להחלטה, כאשר פניותיה הרבות לקבלת פסק דין לא זכו למענה. בהחלטתו קבע הנציב כי התיק היה בשל למתן פסק דין כשנה קודם לכן וכי מאחר שמדובר בבית המשפט לתביעות קטנות, הרי שתוצאה זו היא בלתי רצויה. עוד העיר הנציב, כי אם סבר הרשם שבשל מורכבותו של התיק הוא אינו מתאים לבית המשפט לתביעות קטנות, היה עליו לשקול את האפשרות להעבירו לבית משפט השלום.