המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה הודיעה היום (שלישי) כי לא נמצא חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי השוטר שירה למוות ביהודה ביאדגה בבת ים בחודש ינואר, וקבעו כי פעולתו של השוטר נבעה מתחושה של סכנת חיים קרובה ומיידית.

מחומר הראיות עלה כי ב-18.1 הוזעקה המשטרה בשעת צהריים לבת ים בעקבות פניית משפחתו של ביאדגה למשטרה. בפניות אל מוקד המשטרה נאמר בין היתר, כי "הבחור משתולל עם סכין... אתם רוצים שהוא יפגע במישהו?". בפניה אחרת תואר יהודה כשבידו "סכין מטבח ענקית, כמו חרב, בשלוף".

מן הראיות עלה כי המשטרה הגיעה למקום, ולאחר שהשוטר קרא לעבר ביאדגה לזרוק את הסכין, הוא החל להתקדם בריצה לעבר השוטר, כשידו האוחזת בסכין מונפת. בתגובה ירה לעברו השוטר פעמיים מטווח קצר ביותר, שכן לדבריו חש סכנת חיים ברורה ומיידית.

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1554355808/cb_import_44153.jpg" name=" הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב" desc=" הפגנת יוצאי אתיופיה בתל אביב" credit=" דניאל בשך" ratio="1.92"]

לדברי הפרקליטות, גרסאותיהם של שלושה עדי ראייה תמכו בגרסה זו. אחד מהם, עובר אורח שהיה במקום, אמר כי "אם השוטר היה מתמהמה עוד שניה, הוא היה 'אוכל את הסכין'". כשנשאל העד אם לדעתו השוטר היה בסכנה, השיב: "כן, חד משמעית".

בתום החקירה מסרה הפרקליטות כי טענות מסוימות שפורסמו במהלך החקירה, כגון הטענה כי המנוח נורה בראשו או הטענה כי בוצע בו וידוא הריגה, הופרכו לאחר שנבדקו ביסודיות. עוד הוסיפו כי "אין במסקנה זו כדי להפחית, ולו במאום, מהטרגדיה הקשה שאירעה לבני משפחת המנוח, ועל הצורך בהתבוננות רחבה על השתלשלות העניינים שהובילה בסופו של דבר למותו של צעיר שסבל מקשיים נפשיים".

עורך הדין שגיא בלומנפלד ממשרד ברטל כהן, שייצג את השוטר, מסר בתגובה כי "מדובר בהחלטה מתבקשת נוכח מכלול נסיבות האירוע, וזאת מבלי לגרוע חלילה מצערה של המשפחה".

בחודש פברואר נפגש מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, משה צ'יקו אדרי, עם מנכ"לית עמותת "אנוש", ד"ר הלה הדס, בנושא הכשרות שוטרים למפגש עם מתמודדי נפש. הפגישה הגיעה לאחר הפרסום בחדשות 13 על פנייתה של עמותת אנוש לשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, בדרישה להכשיר שוטרים להתמודדות עם פגועי נפש, וזאת בעקבות אירוע הירי ביהודה ביאדגה לפני כשלושה שבועות. בפגישה, הציגה ד"ר הדס בפני אדרי את התכנית שהכינה העמותה בנושא בשנת 2013, וכמו כן הציגה בפניו את הפיילוט שהתקיים במכללה להכשרת שוטרים בשפרעם.

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1554907098/cb_import_7101.jpg" name="מנהיגי המחאה של צעירי אתיופיה בכתבה בכיכר רבין" desc="מנהיגי המחאה של צעירי אתיופיה בכתבה בכיכר רבין" credit="חדשות 10" ratio="1.77"]

בתום הפגישה הבטיח אדרי כי המשרד ייבחן את שיתוף הפעולה עם העמותה, ויזמן עד לחודש הבא את נציגי אנוש לפגישה במכללה לשוטרים בבית שמש. שם ייבחנו וידונו, ביחד עם אנשי המשטרה האמונים על התחום, את טיבן ואיכותן של ההכשרות למפגשים עם מתמודדי נפש הקיימות כיום בסל ההכשרות, ואם יעלה הצורך – יוספו הכשרות לשוטרים בתחום. כמו כן, אדרי ציין כי המכללה בבית שמש כן מכשירה שוטרים להתמודד עם אנשים המתמודדים עם מוגבלויות ביניהן גם מגבלות נפשיות.

בחודש ינואר השתתפו כ-20 אלף בני אדם במחאת יוצאי אתיופיה על התנהלות המשטרה אל מול בני הקהילה. המוחים צעקו "מדינת משטרה", "לא שחור ולא לבן לא מוכן להיות קורבן", "לא ניתן לשחור להיות מסכן", "די נמאס אנחנו דור חדש" ומחזיקים שלטים ובהם נכתב: "המשטרה רוצחת את בית ישראל". בתום עצרת המחאה בכיכר רבין, החלו התפרעויות ומספר מפגינים עלו על רכבים. כמו כן, חלק מהם יידו אבנים ובקבוקי זכוכית.

אחד הנואמים בעצרת בכיכר רבין אמר: "באנו לעשות היסטוריה. אנחנו כוח. המלחמה הזאת היא רק ההתחלה במאבק ארוך ועיקש. אנחנו לא הבעיה, אנחנו הפתרון, אנחנו המצפן. אנחנו תרבות מפוארת, ילדים של מלכים, יש לנו הרבה במה להתגאות".