בג"ץ הוציא הבוקר (שלישי) צו על תנאי לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו עליו להשיב לבית המשפט תוך חודש, מדוע הסדר ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אינו חל עליו. זאת, בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון.

נוסף על כך , שופטי העליון דורשים הן מהיועמ"ש והן מנתניהו להסביר מדוע הסדר ניגוד העניינים לא חל גם על השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה. כמו כן, השופטים דורשים מנתניהו ואוחנה לנמק מדוע מתעכב מינוי בכירים בשירות הציבורי.

בתוך כך, בג"ץ קיבל היום את העתירה של תנועת "קריים מיניסטר", ובניגוד לעמדת המשטרה, קבע כי ניתן להשמיע מוזיקה בהפגנות עד 23:00. "קיים קושי בקביעה גורפת כי שימוש באמצעי הגברה להשמעת מוזיקה, ג'ינגלים ושירים עד השעה 23:00 מביא למטרד רעש חריג וקיצוני", נכתב בפסק הדין.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

פיצוץ קטלני במפעל באשדוד: שני פועלים נהרגו, 2 נוספים נפצעו

הבוקר: מרכזי הקניות הפתוחים והמלונות באילת ובים המלח נפתחים

שבע שנות מאסר לתושב עוטף עזה שהורשע בהעברת סחורות לחמאס

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1599145525/jflazq_lfcc2s.jpg" name="היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט" desc="היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט" credit="" ratio="1.49"]

בתגובה להחלטת בג"ץ, מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי: "גם אם מעט באיחור, בית המשפט הנכבד מבין שראש ממשלה עם כתבי אישום לא יכול לנהל את המדינה כאילו לא קרה דבר, ובפרט כאשר מדובר בראש ממשלה ששיקר לבית המשפט כשהצהיר כי יחתום על הסדר ניגוד עניינים וכעת מסרב לעשות זאת. אנחנו מברכים על ההחלטה ומקווים כי בהמשך, ככל שיידרש, ייתן בית המשפט אף צווים מוחלטים".

כזכור, לפני שבוע העביר מנדלבליט לבג"ץ עמדה משלימה בנושא חוות הדעת שהגיש בעניין ניגוד העניינים של ראש הממשלה, והזהיר כי אם נתניהו לא יפעל לפיה, בכוונתו לבקש מבית המשפט העליון להכריע בנדון. "ככל שרה"מ יעמוד על כך שהוא אינו מתכוון לפעול לפי הסדר זה, על פרטיו, דומה כי אין מנוס מהמשך בירור העתירות, לרבות הוצאת צווים על-תנאי בהקשר זה".

מנדלבליט, שהגיש את המסמך המלא של ניגוד העניינים לפני כשבועיים ועורר את זעמו של נתניהו, ביקש לקבוע כי "חוות דעתו בעניין מחייבת את כל זרועותיה של הרשות המבצעת ומשקפת מבחינתן את החוק הקיים, בדומה לחוות דעתו המשפטית בסוגיות אחרות, והיא אינה בגדר המלצה בלבד".

[img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1588682094/Capture-9_xe3e5x.jpg" name="בג''ץ בימי קורונה" desc="בג''ץ בימי קורונה" credit="רויטרס" ratio="1.49"]

בהסדר ניגוד העניינים המלא, קבע מנדלבליט כי ברקע המשפט המתנהל נגדו, לנתניהו אסור להתערב במינויים בפרקליטות, במשטרה וכן בוועדה לבחירת שופטים. "בכל מקרה שבו מתעורר חשש לניגוד עניינים, על השר לפעול בהתאם לחוות דעת היועמ"ש", הבהיר מנדלבליט, והוסיף כי קיים צורך להעביר את הסמכות לעסוק בעניינים אלה לשר אחר - וכמה שיותר מהר.

כמה ימים לאחר מכן, היה זה נתניהו שהעביר את תגובתו להסדר ניגוד העניינים, וטען כי ליועמ"ש אין סמכות לקבוע את הסדר ניגוד העניינים - אלא רק למבקר המדינה. "היועץ המשפטי לממשלה אינו הגורם המוסמך לקביעה בדבר ניגוד עניינים של ראש הממשלה", כתבו פרקליטיו של נתניהו, "לא נתונה בידיו הסמכות ליטול סמכויות שלא ניתנו לו בחוק, ומשכך אין בסמכותו שבדין בכדי להכריז על ראש הממשלה כמצוי בניגוד עניינים, אין בסמכותו בכדי לכבול את ראש הממשלה".