פרשת תאיר ראדה: תיעוד נדיר של תלמידי ביה"ס בימים שלאחר הרצח

דצמבר 2006, כיתה ח 1' בבית הספר נופי גולן שבקצרין. סרטונים שמשודרים לראשונה בחדשות 13 - חלקם פגומים ומרצדים, חושפים את הימים שאחרי הרצח של תאיר ראדה בתוך בית הספר. "כל מ"מ כאן מחזיר אותנו לחוויות המשותפות", אמרה אז מחנכת הכיתה של תאיר. 13 שנים עברו מאז הרצח, והצילומים של מגמת תקשורת לוקחים אותנו למסע בזמן ומתאים את אותם ימים מנקודת מבטם של התלמידים - ימים של הלם, תדהמה ופחד.

"זה מפחיד", סיפרה אחת התלמידות למצלמה, "המחשבה על כך שמישהו בא ועושה דבר כזה מוזרה". בצילומים רואים את הפרגולה שבה נראתה תאיר בפעם האחרונה. "הפרגולה ריקה", מסבירה תלמידה, "אף אחד לא מוכן לשבת כאן. כולם עצובים ופוחדים". עוד בצילומים: המדרגות שבהן עלתה לשירותים, השוטרים שנמצאים בכל פינה, השלטים שנתלו במסדרונות כדי לסייע בפענוח הרצח ואפילו תיבות למסירת מידע אנונימי.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 

סקר חדשות 13: כחול לבן מתחזקת – הפער בין הגושים מצטמצם

הקלטות אשכנזי-מנדלבליט: השיחה הדרמטית רגע לפני כינוס המטכ"ל

מכה לתושבי העוטף: תקציב צוותי החירום היישוביים יקוצץ ב-50%

מה כבר לא נאמר על הרצח - תחקירים, סדרות, סרטים ושעות של התעסקות בפרשה מכל זווית אפשרית שרק מעצימה את הספקות, את סימני השאלה באחד ממשפטי הרצח הכי שנויים במחלוקת שהיו כאן. החומר המתועד מצליח ללכוד קצת מהמסתורין שאפף את הרצח החריד של תלמידה בתוך בית ספרה, מקרה שלא היה כמוהו עד אז - ומאז.

גם היום, לאחר שנים, הצפייה בחומרים עדיין לא קלה לאילנה ראדה. "קברתי את הנשמה שלי ביום הזה", אמרה. 13 שנים אחרי הרצח, עדיין מקנן בה החשד שהאדם הלא נכון יושב בכלא. "אני אמצא את הרוצח", הבטיחה.

בצילומים אפשר לראות את הכאוס שאליו שקע בית הספר ואת המאמץ לחזור כמה שיותר מהר לשגרה. המצלמה מתעדת אפילו את דוברת המועצה המקומית מתדרכת תלמידים לקראת ריאיון בטלוויזיה: "פתחנו הבוקר עיתונים והרגשנו שמאשימים נוער, מכלילים והופכים את בית הספר למשהו שחצי מהדברים לא היו ולא נבראו. חייבים למצוא חבר'ה שיגידו את מה שהם מרגישים".

"כשאני רואה את הסרט, זה כאילו כמה בהתחלה התעסקו לנקות את הרצח מבית הספר", זעמה אילנה, "כאילו רגע, סליחה, זה במקרה היה פה באיזה חדר וזה לא קשור".

באותם ימים, אחרי חופשת חנוכה, נמצאת כל העת זירת הרצח הסגורה אבל פעורה כמו פצח בתוח בליבו של בית הספר. הורים הגיעו בכל יום לשער, האשמות נזרקו באוויר, הפחד והחרדה של הציבור הופנו כלפי ההנהלה והמשטרה ולחצו לפענח את הרצח. מדינה שלמה בחרדה. יש לחץ אדיר על צוות החקירה לספק תוצאות. תלמידים מתחוקרים, חסר בית וגנן בית הספר נעצרים ומשחוררים - ואז נעצר השיפוצניק הרוסי רומן זדורוב.

יוסי דגן, מנהל בית הספר "נופי גולן", אמר באחד מהצילומים כי "הדבר הכי גרוע שיכול לקרות עכשיו זה שהמשטרה לא תוכל להוכיח את העובדה שהאיש הזה עשה את מה שעשה, ואז כל הצונאמי יפרוץ מחדש".

שבעה שופטים בשלוש ערכאות דנו בתיק הרצח של תאיר ראדה. שישה שופטים הרשיעו אותו למרות שכלי הרצח לא נמצא, אין ולו ראיה אחת שקושרת אותו לזירה והשחזור מעלה ספקות רבים שמנקרים עד היום. מה שנשאר ועליו מתבססת הרשעת השופטים הוא המניע.

וכך מתארים השופטים את המניע שעליו ביססו את הרשעתם: "בחקירתו ב-18.12.2006 סיפר כי ילדי בית הספר אינם מחונכים, כי נהגו לנתק לי את כבל החשמל שמתח החוצה מהמקלט על מנת לחתוך קרמיקה, כי צעקו וקיללו אותו והוא חושש כי התנהגות זו הביאה אותו לידי שיגעון ורצח הילדה".

ימים אחדים לאחר הרצח הו נעצר, נתין זר מאוקראינה שכמעט לא מדבר עברית. החוקרים עוצרים אותו מפני שזרק את מכנסי העבודה ששימשו אותו. "כולם אומרים לי 'אתה רצחת'", אמר רומן למדובב שהוכנס לתאו, "יכול להיות שרצחתי אותה אבל אני לא זוכר. אני כבר מרגיש שאני רוצח. אני לא יודע איך רצחו אותה".

השיחות בין זדורוב למדובב התנהלו ברוסית. זדורוב חזר ואמר שהוא לא רצח את תאיר ולא יודע איך היא נרצחה. הלחץ מצד החוקרים נמשך. בשלב מסוים רומן מעלה את האפשרות שהוא לא זוכר אולי מפני שהיה בהתקפת אמוק כי התלמידים בבית הספר התעמרו בו לדבריו.

רומן למדובב: "כשאני מנסר את הקרמיקה, שומעים את הרעש בכל בית הספר. אני מבין שהרעש מפריע לילדים ללמוד. אתה יודע מה היצורים האלה התחילו לעשות? הם פשוט רצו להציק. אני מגיע, מחבר את הכבל והדיסק לא עובד - הם מנתקים אותו בכוונה".

גם בחדר החקירות הוא מעלה את האפשרות הזו, ומסביר לחוקר: "כולם הסתכלו עליי בעין עקומה".

חוקר: "הייתה סיטואציה בבית הספר שיכלה להביא אותך לכדי רתיחה?"

רומן: "הייתי מוכן להרוג"

חוקר: "מתי?"

רומן: "כשניתקו לי את הכבל. הייתה ילדה שהגיעה כל הזמן ואמרה לי לכבות".

זדורוב טוען שאותה ילדה הייתה בהירת שיער, ולמרות שזה לא מסתדר עם התיאור של תאיר שתמונתה מפורסמת בכל מקום, המדובב מציע שאולי זו אכן היא.

מדובב: "ייתכן שהילדה הזאת, שהייתה מגיעה אליך, זו אותה אחת. לפי התמונה בעיתון אמרת לי שאולי זאת לא היא, מדוע?"

רומן: "אני ראיתי צילום בטלוויזיה שבו היא רוקדת עם שיער ארוך ושחור"

מדובב: "אבל אותה אחת התקרבה, כן?"

רומן: "כן, אותה אחת כמה פעמים"

גם בפני המדובב, נראה כי זדורוב לא בטוח במראה הנערה שנרצחה. אז מיהי הנערה שככל הנראה רומן תיאר?

"הוא מדבר על מישהי בלונדינית שהייתה מנתקת לו את הכבלים - ולא הייתה שם עוד מישהי חוץ ממני", סיפרה ל', תלמידת כיתה י' דאז. 13 שנים לאחר הרצח, ו-ל', שהיום היא כבר אמא בעצמה, מתייצבת מול המצלמות ומדברת בגלוי בפעם הראשונה על יחס התלמידים לשיפוצניק זדורוב. "הייתי בת 16 ולימודים זה הדבר האחרון שעניין אותי. לא הייתי מופרעת אבל הייתי שטותניקית".

"רומן עבד במקלט למטה, בכניסה למבנה של כיתות ט', י', ו-י"א. הייתה לנו בכניסה למבנה פרגולה. הוא היה מניח שם את כל השקעים, מחבר ויורד למטה לעבוד. היינו בהפסקה, הוא חיבר את הכבלים ואיך שהוא הגיע למטה ניתקתי לו אותם", שחזרה. "הפעולה הזו חזרה על עצמה כמה פעמים באותו יום. לא הייתה סיבה מאחורי זה - סתם להצחיק".

לדבריה, זדורוב הבין כי היא זו שעומדת מאחורי המעשה, זאת משום שבשלב מסוים, "הוא ראה אותי מנתקת את הכבלים אבל לא הייתה תגובה. הוא לא אמר לי כלום, לא צעק עליי ולא התלונן".

משפחתה של ל' עלתה מרוסיה אבל היא נולדה כאן וגדלה בקצרין. "זה היה מקום קטן, כולם מכירים את כולם אז גם אם את לא ממש מכירה מישהו - את תכירי אותו בפרצוף. בגלל שאני גם רוסיה, אמא שלי הכירה את אשתו. ידעתי מי זה".

את אותם ימים היא זוכרת כמסחררים. הרצח היכה בתדהמה את בית הספר. רומן נעצר והואשם ברצח, תלמידים תושאלו במשטרה וגם מ-ל' נגבתה עדות. "אמרתי להם 'מה פתאום, אם הוא היה רוצח מישהו זו אני'. זכורות לי סיטואציות שאני עוברת והוא עובר מולי ואין אף אחד בבית הספר. אמרתי גם שאני והיא לא דומות... אני בעצם זו שהציקה לו והוא אמר שעשו את זה בגלל שהציקו לו".