הריאיון שנגנז והפגישה החשאית עם אלוביץ': עדות חפץ בתיק 4000

העד המרכזי בפרשה סיפר בעדותו במשטרה, שהגיעה לידי חדשות 13, כי רה"מ ביקש ממנו לתאם פגישה עם איש העסקים מבלי שאיש ידע ולפרסם כתבות נגד הנשיא. "היה אסור להגיד עליו מילה טובה לידו"

זמן צפייה: 04:01

ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה, הוא אחד העדים המרכזיים בתיק 4000, לאחר שחתם בשנה שעברה על הסכם עד מדינה בפרשה. עד כה היה קיים צו איסור פרסום על תוכן עדותו, אך אתמול (שלישי) פקע תוקפו. בעדותו של חפץ, שהגיעה לידי חדשות 13, נטען כי נתניהו היה שותף בעריכת ריאיון עמו, שצולם בערב בחירות 2015 לאתר "וואלה" – ולבסוף נגנז, לכאורה בהוראת נתניהו.

"נתניהו זעם על תוצאות הריאיון. הוא אמר לי לדרוש מאילן ומשאול שלא ישדרו את הריאיון – ואכן הוא לא שודר", אמר חפץ בעדותו. "נתניהו ואני ערכנו אותו. זאת הייתה הזיה שראש ממשלה יושב איתי על דבר כזה. אחרי זה העברתי את הריאיון הערוך לאילן ישועה".

חפץ התייחס גם לנושא עסקת השוחד לכאורה, שכללה על פי כתב החשדות סיקור אוהד תמורת הקלות רגולטוריות. לטענתו, ב-2014 קיימו נתניהו ושאול אלוביץ' פגישה חשאית בנושא. "הוא אמר לי לקבוע אותה מעכשיו לעכשיו ולא רצה שאף אחד יידע מזה. נתניהו לא רצה שאף אחד יידע ששאול שם, ולא רצה שיידע שהוא מדבר איתו על העסקה".

עוד בחדשות 13:

עד בתיק 4000: "שרה איימה על איריס אלוביץ' בהפסקת הסיוע"

מסתמן: לא יוגש כתב אישום נגד שרה נתניהו בתיק 4000

"תיק 4000 – הרשעה בטוחה": תמלילי הדיונים בתיקי רה"מ נחשפים

ניר חפץ
ניר חפץ | צילום: ללא קרדיט

נושא נוסף שעלה בעדותו הוא אופן הסיקור של נשיא המדינה, ראובן ריבלין. "היה אסור להגיד מילה טובה על הנשיא ליד נתניהו ורעייתו. נתניהו הורה לי לפנות לאילן ולבקש ממנו לפרסם דברים נגד ריבלין, מה שאכן קרה".

מטעם ראש הממשלה נמסר בתגובה: "כל מי שעיניו בראשו מבין שמדובר בגיבוב ממוחזר של כזבים של עד המדינה ניר חפץ שמנסה להציל את עורו ע"י הכפשות שקריות של ראש הממשלה ומשפחתו. זוהי הדלפה פלילית ושקרית מספר 126. אנו חוזרים וקוראים ליועמ״ש להתערב ולחקור את מקור ההדלפות הפליליות שדין כל אחת מהן הוא עד 3 שנות מאסר".

ז'ק חן, פרקליטו של שאול אלוביץ', מסר: "ההדלפות והתדרוכים הבלתי פוסקים והחקירות, תוך פגיעה קשה בחשודים מצד מי שאמורים להיות אמונים על אכיפת החוק, פוגעים קשות לא רק בנחקרים ובזכותם להליך הוגן, אלא גם באמון הציבור במערכות עליהם הם מופקדים. הירידה הקשה באמון הציבור במערכות אלו רובצת לפתחם".

יועץ התקשורת ניר חפץ, האיש שנחשב במשך שנים ארוכות לאחד הקרובים ביותר לבני הזוג נתניהו. חפץ שימש גם כיועץ תקשורת של ראש הממשלה, ומאוחר יותר כדוברם האישי של בני הזוג, היה גורם משמעותי בהחלטת מנדלבליט בתיקי נתניהו, וכן בפרשת המעונות. חפץ, שהפך לימים לעד מדינה בתיק 4000, הקליט לא מעט שיחות, ובתקופות מסוימות אף תיעד ביומן אישי את עבודתו היומיומית עם בני הזוג נתניהו. התיעוד שימש את חוקרי המשטרה בתיקי נתניהו. מציאת היומנים הם אלה ששכנעו את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיש כתב אישום בפרשת המעונות.

בנימין נתניהו וניר חפץ
בנימין נתניהו וניר חפץ | צילום: חדשות עשר

בשבוע שעבר פורסם בחדשות 13 כי עד מרכזי בתיק 4000 העיד במשטרה שרעיית ראש הממשלה איימה על איריס אלוביץ', אשתו של בעל השליטה בבזק, ב"הפסקת הסיוע" אם הפרסומים השליליים באתר וואלה! יימשכו. לדברי העד: "שרה נתניהו עדכנה אותי בזמן אמת ששוחחה עם איריס אלוביץ סמוך לעיסקת בזק-יס, וצעקה עליה: 'ככל שהפרסומים השליליים באתר יימשכו ולא תסייעו בהפסקתם יפסיקו לעזור לכם'". במשטרה ובפרקליטות מאמינים לעדותו של העד, ועניין זה מהווה את אחת מהראיות המרכזיות בתיק.

עוד בתיק 4000, בסביבת נתניהו רוצים לגייס סיוע לצוות ההגנה שלו לקראת השימוע. שני השמות העיקריים שעלו הם עורכי הדין בועז בנצור ודרור מתתיהו, מבכירי עורכי הדין העוסקים בתחום הצווארון הלבן. עו"ד בנצור אף שימש כעבר כפרקליטו של ארנון מילצ'ן. כזכור, ברקע חילוקי הדעות בדבר תשלום שכר הטרחה, פרקליטו של נתניהו עו"ד נבות תל צור הודיע בחודש שעבר כי האחריות לתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו תעבור בלעדית לעו"ד עמית חדד.

ביום חמישי סירב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבקשת פרקליטי נתניהו לדחות את מועדי השימוע "לטווח סביר לאחר קיום הבחירות". פרקליטי נתניהו בפנייתם טענו כי יש לדחות את השימוע לאור הצורך להיערכות לקראת השימוע ומפאת העובדה כי בתקופת הבחירות והקמת הממשלה יהיה רה"מ עסוק מתוקף תפקידו כיו"ר הליכוד. "פיזור הכנסת וקיומן של בחירות חדשות אינם יכולים כשלעצמם להוות שיקול המצדיק את עיכוב המועד לקיומו של שימוע בתיקי החקירה הנוגעים לראש הממשלה.", כתב בא כוחו של מנדלבליט, ד"ר גיל לימון. נתניהו צפוי לעתור לבג"ץ.

"יובהר כי ההחלטה בדבר מועדי השימוע, אשר התקבלה כזכור לפני החלטת הכנסת על פיזורה, נסמכה על ההנחה כי מרשכם צפוי לכהן בתקופת ההיערכות לשימוע בתפקיד ראש ממשלת ישראל, לאחר שמלאכת הרכבת הממשלה הוטלה עליו ע"י נשיא המדינה, על כל הכרוך בכך מבחינת עומסי העבודה המוטלים על כתפיו. למעשה, ההנחה הייתה כי תהא זו תקופה עמוסה במיוחדבעבודה ממשלתית, נוכח הקמתה של ממשלה חדשה וחזרתה של הכנסת לעבודת חקיקה סדיר", נכתב במכתב.

נתניהו ומנדלבליט בישיבת ממשלה
נתניהו ומנדלבליט בישיבת ממשלה | צילום: רויטרס

לפיכך, תאריכי השימוע נותרו על כנם, ויתקיימו ב-2 וב-3 באוקטובר, כשבועיים לאחר קיום הבחירות. מנדלבליט הקציב לנתניהו עד העשרה ביוני למתן תשובה על הגעתו לשימוע. אם ראש הממשלה יבחר שלא להשתתף בהליך, הזהיר מנדלבליט, ההחלטה תתקיים בהיעדרו על בסיס חומר הראיות הקיים.

נתניהו הגיב בחריפות להחלטת מנדלבליט שלא להיענות לבקשתו לדחות את השימוע שלו בשל הבחירות הנוספות, וכתב כי "לא ייתכן שריצת אמוק לא ברורה גוברת על הצורך להגיע לחקר האמת".

"הבחירות החוזרות שנכפו באופן חסר תקדים הן אירוע יוצא דופן שמחייב גם התייחסות יוצאת דופן מצד רשויות אכיפת החוק ביחס למועד השימוע", נמסר מטעם ראש הממשלה. "רק היום פורסם מקרה שבו היועמ״ש הודיע כבר לפני שנתיים על העמדה לדין של שופט, כפוף לשימוע, בעבירות בנייה - והשימוע עדיין לא התקיים. שנתיים".