חשיפה: האינטרס הכלכלי של צ'ייני וגנור במכירת צוללות למצרים

ממייל שהגיע לידי חדשות 13 עולות שורת עסקאות ששני נציגי טיסנקרופ תכננו לבצע - שנים לפני שהחלו התהליכים לביצוען. "העסקה המצרית צריכה להיות חלק מכל החבילה"

זמן צפייה: 02:33

פרשת הצוללות: למפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום ולעד המדינה מיקי גנור, נציגיה הישראלים של המספנה הגרמנית טיסנקרופ, היו אינטרסים כלכליים באישור מכירת הצוללות למצרים – כך עולה הערב (שלישי) מתכתובת מייל שהגיעה לידי חדשות 13.

מהמסמך עולה כי השניים רצו לרקום שורה של עסקאות בין ישראל לטיסנקרופ. בתכתובת המייל צ'ייני מסביר לאדם אותו הוא מנסה לשכנע לבצע את העסקאות, את האסטרטגיה שלו. "צריך להכין עסקת חבילה גדולה, שבמסגרתה יימכרו ארבע אוניות שטח, טילי טורפדו בעבור הצוללות וצוללות חדשות יותר (כנראה דגם 216)", נכתב במייל. "צריך לדאוג שזה יהיה על סדר היום במפגש הממשלות הקרוב בין ישראל לגרמניה".

צוללת
צוללת | צילום: רויטרס

מהתכתובות, שנשלחו בדצמבר 2012, עולה כי צ'ייני ידע לספר לבן שיחו מגרמניה על עסקת הספינות – שנתיים לפני שיצאה לפועל, וכן סיפר לו על העסקה המצרית, שהמגעים אליה החלו רק שלוש שנים לאחר מכן.

בסוף המייל, שנכתב במקור בשפה האנגלית, נכתב במפורש כי "העסקה המצרית צריכה להיות חלק מכל החבילה".

עו"ד ציון אמיר, המייצג את צ'ייני, מסר בתגובה: "לא נגיב להדלפות כל עוד נמשך ההליך המשפטי בעניין הזה".

שגריר ישראל בגרמניה לשעבר התייחס לפרשת הצוללות

ביום ראשון התייחס בריאיון לחדשות 13 יורם בן זאב, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה, לאישור מכירת הצוללות למצרים – שהתרחש במהלך כהונתו בשגרירות בברלין. "כששמעתי שהרמטכ"ל ושר הביטחון לא ידעו על האישור – אני מוכרח להודות שהייתי מאוד מופתע - קשה לי לתאר סיבה מוצדקת לכך".

בן זאב, במסגרת תפקידו בגרמניה, היה שותף הסוד לאישור הראשון שנתן ראש הממשלה נתניהו לגרמנים למכור צוללות למצרים. עד לפני שבוע וחצי – נתניהו טען שבכלל לא נדרש לאשר עסקה כזאת, כי הגרמנים אמרו שהם לא זקוקים לאישור. "אם ישראל הייתה מתנגדת, הגרמנים לא היו שוברים את המאזן ומוכרים", טען בן זאב.

יורם בן זאב
יורם בן זאב | צילום: חדשות 13

הבקשה לאשר את המכירה למצרים עלתה כבר בתקופה בה ישראל רכשה מגרמניה את הצוללת הרביעית והחמישית. אז כיהן אוהד אולמרט כראש הממשלה, והוא התנגד לעסקה. הגרמנים אכן נמנעו ממכירת צוללות למצרים במשך מספר שנים. כאשר ישראל רצתה לקנות את הצוללת השישית, הגרמנים העלו שוב את בקשתם.

"היה לחץ גרמני, כאשר היועץ לביטחון לאומי, אוייזגן, באופן קבוע העלה את הנושא המצרי", סיפר בן זאב. "הנימוק שלו היה: 'המצרים מממנים בקנייה המלאה את הצוללת שאנחנו נותנים לכם במחיר הפסד'. לפחות גורם אחד – אולי אפילו יותר התנגדו לנושא. ברוח הדברים של אולמרט, הם אמרו שהצוללת למצרים בעייתית לביטחון ישראל". בינואר 2010 פגשו נתניהו, שר הביטחון דאז אהוד ברק, והשגריר בן זאב את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל – ואז ניתן האישור למכור את הצוללת. "כמובן עם כל מיני הגבלות", סייג בן זאב.

רה"מ נתניהו יוצא מצוללת בנמל חיפה
רה"מ נתניהו יוצא מצוללת בנמל חיפה | צילום: רויטרס

נתניהו הנחה אז את השגריר לא לדווח כמעט לאיש על האישור, בנימוק של מניעת הדלפות. "הייתה הנחיה שלא לדווח לגורמים אחרים. נאמר לי למי כן לדווח, ואכן כך דיווחתי ישירות למשרד ראש הממשלה – בעצם לזרוע שלה במועצה לביטחון לאומי, אבריאל בר יוסף". אחרי שבן זאב כבר עזב את השגרירות בברלין התברר שהיועץ החדש לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, בכלל לא ידע שניתן אישור ישראלי לעסקה בין גרמניה למצרים. "נדמה לי שבשלב מסוים עמידרור מוציא את בר יוסף מהלופ".

"קשה לי מאוד להאמין שבאמת הגורמים הכי בכירים – נבצר מהם לדעת שהתרחש צעד כל כך משמעותי באיזון האסטרטגי במזרח התיכון", אמר. "אם הרמטכ"ל שלי ושר הביטחון שלי לא מודעים לשאלה ביטחונית מהדרגה הכי גבוהה שיכולה להיות, אז משהו לא בסדר פה".