סגן ראש המל"ל לשעבר שב לארץ ונחקר במסגרת פרשת הצוללות

פרשת הצוללות: אבריאל בר יוסף, סגן ראש המל"ל שלעבר, שב מחו"ל ונחקר במשטרה - כך פורסם היום (חמישי) לראשונה בחדשות 13. בקרוב יוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד, כפי שפורסם לראשונה לפני שבוע. פרקליטו של בר יוסף, ז'ק חן, סירב להגיב לידיעה.

לפני שבוע החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום כפוף לשימוע נגד מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו דוד שרן, השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג ועד המדינה לשעבר מיקי גנור בגין שוחד. עורך דינו לשעבר של ראש הממשלה, דוד שמרון, יואשם כפוף לשימוע בהלבנת הון במסגרת פרשת הבנק השוויצרי, שהיה תולדה של פרשת הצוללות. אבריאל בר יוסף לא קיבל אז הודעה בנוגע להחלטה בעניינו. כזכור, הפרשה נחשפה על ידי רביב דרוקר בחדשות 13.

עוד בחדשות 13:

עורך דינו של דוד שמרון: "הוא לא קשור לפרשת הצוללות"

האם שיקולי ביטחון לאומי הקשו על חוקרי פרשת הצוללות? • פרשנות

פרקליט המדינה על פרשת הצוללות: "לא נירתע מלהילחם בשחיתות"

הפרשה המכונה "תיק 3000" מתייחסת לחקירה פלילית שבמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות וספינות מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בין השנים 2017-2009. בפרשה זו נחקרו מקורבים לנתניהו ונגד חלק מהם המליצה המשטרה להגיש כתב אישום באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון.

כאמור, לפני שנה הודיעה המשטרה על המלצתה להגיש כתב אישום נגד בכירים בפרשה, בהם שלושה ממקורבי ראש הממשלה - שמרון, בר יוסף ודוד שרן - לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו. כמו כן, המשטרה המליצה להעמיד לדין את מרום, השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג ושייקה ברוש. לעומת זאת, נגד מקורב נוסף של נתניהו, יצחק מולכו, לא נתגבשה תשתית ראייתית.

המשטרה מסרה כי לפי ממצאי החקירה, במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים, כאשר עד שנת 2009 תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת, שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל.

במהלך שנת 2009 הוחלף במפתיע ברקת באיש העסקים מיכאל (מיקי) גנור, שנכנס לנעליו והחל לשמש כנציג והמתווך לעניין רכש ושירותים של "טיסנקרופ" מול מדינת ישראל. לטענת המשטרה, ממצאי החקירה מגלים, כי למפקד חיל הים דאז מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז בר יוסף, הייתה מעורבות דומיננטית בבחירתו של גנור לשמש כנציג המספנה במקומו של ברקת וזאת מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו. הנציג אמור היה לקבל אחוזים משווי העסקה, ששוויה מוערך במיליונים רבים.

לפי חוזה שנחתם בין גנור לתאגיד ב-2009, גנור היה זכאי לעמלה של 3.7% מכל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט עסקת הצוללת השישית, שמלכתחילה לא היה זכאי לעמלה בגינה. בהמשך סוכם כי בכל זאת יקבל עמלה בגובה 2% בגין עסקה זו. בהתאם לכך, החל ממאי 2012 קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן התאגיד בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של כ-10 מיליון אירו.

יחסי השוחד בין גנור לבר יוסף

על פי כתב החשדות, מרגע שהתמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן, פעל גנור בדרכים שונות תוך שימוש בעובדי ציבור שונים על מנת לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.

עוד נכתב בכתב החשדות כי בכל תקופת כהונתו של בר יוסף במל"ל, הוא הוביל את עיסוק הגוף בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד.

מנקודת זמן מסוימת, דרש בר יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל. ניסיונות בר יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על ידי שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה - דרישותיו עמדו על מיליוני אירו, אותם גנור סירב לשלם.

לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי ישלם 120 אלף אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של  חוזה ייעוץ כוזב. בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420 אלף שקל עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור. התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות.