הסיפור האחרון של יותם: מתנת הפרידה שהפכה הנצחה למדריך שנהרג

יותם לוטן נולד בבית השיטה, חודשים ספורים לפני שהקיבוץ איבד במלחמת יום הכיפורים 11 בנים. הוא היה מוזיקאי מחונן, שניגן וכתב, והיה הרוח החיה מאחורי השמחות בקיבוץ שידע אבל רב.

"הוא ניגן בקיבוץ כל ערב, או שהיה על קלידים או שהיה על הבמה, או שהנחה, רקד או שר", סיפר אביו עמיר. "הוא היה הכול, גם בבית ספר בתור מדריך, הוא היה מאוד נאהב". "מה שמאוד בלט ביותם ממש מגיל צעיר זה הקטע של חברות, של התמיכה בחלש, של הנתינה והעזרה", סיפרה אמו בתיה.

לוטן, שאהב להתנדב בתחום החינוך, הדריך בין היתר בפנימייה, שם נוצר קשר מיוחד בינו לבין אילדר רפאל, אז עולה חדש מלטביה בן 11. "לא התחברתי לשום דבר, לא לאנשים ולא לישראליות", סיפר רפאל. "המשפחה הייתה המפורקת, האבא בכלא והאמא נמצאת במדינה אחרת, ואני חושב שזה היה פחות או יותר באותה תקופה שיותם הגיע".

"אני זוכר שבפגישה הראשונה שלנו קיללתי אותו, והוא הסתכל עליי במבט הכחול העמוק הזה שלו, וחייך", סיפר רפאל. "הוא אמר לי 'אתה כועס? למה אתה כועס?'. פתאום מישהו רואה אותי, זה היה עולם בשבילי".

לפני שהשניים נפרדו, העניק לוטן לרפאל ספרון ילדים שכתב בעצמו, שבו מסופרת עלילתם של שני עיגולים, שתחילה לא הכירו, אך הפכו חברים טובים עם הזמן.

יותם לוטן נהרג במלחמת לבנון השנייה, אז רב סרן במילואים בן 33, כשפיקד על פלוגת שריון בקרב הקשה בבינת ג'בל. "נסענו לפארק ליום כיף, עצרנו בתחנת דלק והביאו עיתון והפנים שלו היו שם, עם החיוך הזה", סיפר רפאל על הרגע שבו שמע על מותו של מדריכו. "הסתכלתי עליו, ולרגע התרגשתי 'אני מכיר אותו'. ואז הבנתי. וואו, כמה שבכיתי".

כעת, כ-13 שנים לאחר מותו של לוטן, משפחתו בחרה להפוך את מתנת הפרידה שקיבל רפאל ממדריכו - לספר. "אנחנו לראשונה שמענו על הספר הזה בערב ה-30 לזכרו של יותם, אבל לא הייתה לנו שום אפשרות ודרך להגיע אליו", סיפרה אמו. "לפני שנה יצר איתנו קשר אותו ילד, שהיום הוא כבר בוגר, ונחשפנו לסיפור המופלא הזה, והיום הוא עומד לצאת לאור וזו מתנה הכי נפלאה שיכולנו לקבל לזיכרון של יותם".