"באנו עם חלום": המשפחות שלא יעזבו את הצפון - על אף המתיחות
ההסלמה האחרונה מול חזבאללה הביאה לטלטלה בקרב התושבים שמכורים לשקט של הצפון, אך גם כשמתחמם, רבים מהם לא מסוגלים להשאיר מאחור את כל מה שבנו וגדלו עליו. "הבטחתי לסוס שלי שנזדקן יחד"
רק בתחילת השבוע המתיחות מול חזבאללה בגזרת הצפון הייתה כל כך גבוהה שנדמה היה שאנחנו על סיפה של עוד מלחמה. בסוף, לא היו נפגעים. אבל לתושבי גבול הצפון שהתמכרו לשקט ולפסטורליה, זה היווה טלטלה. ובכל זאת, משפחות רבות שגרות פה כבר שנים, לא יוותרו על ההרים הירוקים, החוות, חיות המשק שלהן ובעיקר השקט – גם במחיר של התמודדות עם עוד הסלמה.
עדנה חפר גרה במצפה אבירים ומגדלת עיזים. את הגבול כבר לא רואים, אבל יום יום מרגישים שהוא קיים. "מי שממשיך להיות חקלאי זה רק כאלה שהם אופטימיסטים בלתי נלאים. נאיביים קצת", טענה חפר, "יש מלחמה אז מורידים את הראש ומחכים שהיא תעבור. מה נעשה, אנחנו מורגלים. אני נולדת לזה, לא מכירה משהו אחר". האירוע השבוע היה בדיוק כשהתחילה שנת הלימודים והקמפינג שמשפחתה בנתה כבר היה ריק ממטיילים. אבל את מכת הביטולים, משפחת חפר חיה כבר שנים. "כשמדובר במשפחות, בטח עם ילדים, אז הם יחשבו פעמיים ואני מבינה אותם לגמרי".
לכתבות נוספות בנושא >>
בצה"ל מעריכים: חזבאללה יוציא לפועל פיגוע נוסף בצפון
מחשש לחדירת מזל"טי נפץ של חזבאללה: צה"ל פרס פטריוט בצפון
אחרי העימות בצפון: ראשי הרשויות במאבק להגדלת תקציב המיגון
השכן של עדנה, מיכה רגב, היה עם נכדו בדרך אל מחלבת הגבינות שלהם בראש הנקרה כשחזבאללה ירו. גם כשניסתה המשפחה לחיות במקומות אחרים, חזרה בסוף הנה אל המצפה בגליל. "לא רציתי שהנכד שלי ירגיש את הבעתה ואת הלחץ שנמצאים מסביב", סיפר רגב על הרגעים הדרמטיים. "באנו לפה עם חלום. באנו לפה למלחמת לבנון הראשונה, ואחי נפל שם. כשאחי לא חזר הבנתי פרופורציות. אנחנו צריכים לבנות, אנחנו צריכים לשרוד, אנחנו צריכים לגדל ולהתפתח ולהיות אופטימיים כל הזמן. יש לי סוס פה שאני מחזיק, הבטחתי לו שנזדקן ביחד".
פנינה חתן ממושב שתולה היא הבעלים של מסעדת "חמדת הגליל", שבה היא מארחת קבוצות גדולות שמגיעות לצפון. הסירים העצומים שתלויים במטבח שלה הם מזכרת מהבישולים של שרה חתן הבשלנית המיתולוגית, שפנינה היא כלתה. "אני באה במקור מהעיר. היום, תבחרי איפה שאת רוצה בארץ, אני את שתולה לא מחליפה". עכשיו פנינה משחזרת טעמים יחד עם גיסתה. הן רק מקוות שיבואו לאכול, שתהיה סוף סוף סיבה להוריד את הסירים. "השבת היו צריכות להיות שתי קבוצות, הן התקשרו לבטל", סיפרה פנינה. "זה קצת אכזב. אני אוהבת את זה. אני אוהבת לבשל ושאנשים אוכלים פה".