ריבלין: "שום אינטרס לא מצדיק ברית עם גורמים גזעניים"

טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערך אמש (רביעי) בכיכר גטו ורשה ביד ושם, הר הזיכרון, בירושלים. השנה עומד יום הזיכרון בסימן המלחמה שבתוך המלחמה - מאבק ההישרדות של היהודים בשואה.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר: "שמונים שנים חלפו מאז פרצה אותה מלחמה, בה תוכננה ובוצעה ההשמדה השיטתית והמחושבת של ששת מיליון אחינו ואחיותינו. באירופה של שנות השלושים, רבים הרגישו את הקרקע בוערת, את הסכנה קרבה. עם תום מלחמת העולם השנייה, בנתה את עצמה אירופה, במיוחד המערבית, כאירופה חדשה. תשליל של אירופה הישנה. אירופה החדשה ראתה את עצמה כמגדלור של דמוקרטיה וליברליות. הקהילה האירופית, שרטטה בפני העולם כולו אופק של גבולות פתוחים, של שיתוף פעולה, של זכויות אדם ואזרח. אלא שהיום, שמונים שנה מפרוץ מלחמת העולם השנייה, עלינו להישיר מבט למציאות העדכנית. אירופה היום, כמו חלקים בעולם כולו, שוב משנה את פניה. אירופה היום, שבה להיות רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר. תפיסות של עליונות, טהרנות לאומנית, שנאת זרים, אנטישמיות בוטה ועכורה, משמאל ומימין, מרחפת על פני אירופה".

בווידאו: נאום ראש הממשלה נתניהו

[brightcove_iframe video_id='news-domestic-20190501-2235' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_07eh4bbd' duration='1065'']

ריבלין המשיך ואמר כי "איננו עומדים על סיפה של שואה שנייה, או כל דבר שמתקרב לזה. אבל אי אפשר להתעלם מהאנטישמיות החדשה-ישנה ששבה להרים ראש, כשהיא מתודלקת מגלי הגירה, ממשברים כלכליים, ומאכזבה מן הממסד הפוליטי. מין הימין ועד לשמאל הקיצוני, האנטישמיות מחלחלת ללב ההנהגה האירופית. בתוך כך, אנו עדים לכמות שיא של מתקפות אנטישמיות בבריטניה ובצרפת. שליש מיהודי אירופה, מצהירים על כך שהם נמנעים מאירועים יהודיים מחשש לחייהם. יש עלייה דרמטית בפשעי שנאה נגד יהודים בארצות הברית, ושוב, רק בשבת האחרונה. אנחנו רואים כיצד תנועות ורעיונות אנטישמיים וגזעניים חוזרים לתחייה ואף מוצאים את מקומם בממשלה ובפרלמנט".

"אין דבר כזה לאהוב את ישראל ולשנוא יהודים, כפי שאין דבר כזה לאהוב את היהודים ולשנוא את ישראל. הבלוף נחשף והמסכות נקרעו. בעקבות התחזקות כוחות ניאו-פאשיסטים ואנטי-ישראלים קיצוניים, אנו עלולים למצוא עצמנו במצב שבו בנות ברית חשובות שלנו באירופה יונהגו על ידי ממשלות בהן ישבו גורמים אנטישמיים, או חלילה, אף יונהגו על ידי מנהיגים אנטישמיים. במציאות כזאת במיוחד המסר של מדינת ישראל חייב להיות ברור וחד משמעי".

"אם לא נדע להיות ברורים וחד משמעיים, כיצד נוכל לדרוש מאומות העולם לשאת באחריות ולחנך את הדור הצעיר שלהם לזיכרון השואה ולקחיה. בעקבות התגברות הקולות האנטישמיים, פניתי למנהיגים ברחבי העולם כדי להזמין אותם לוועידה בין-לאומית שתתקיים ביד ושם בחודש ינואר, במלאת 75 שנים לשחרור אושוויץ. כאן בירושלים, יחד עם נשיאים וראשי מדינות, נשלב ידיים במאבק הבלתי מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובהכחשת שואה", אמר הנשיא.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים - הוא נלחם במילים, כי אין מילים לתאר את מה שהקורבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס. כך כתב ניצול השואה אלי ויזל ז"ל שספריו מבטאים את ניצחון הרוח האנושית על פני מעמקי הרוע".

נתניהו המשיך ואמר כי "בכל המקומות בהם היו היהודים טרף לרוצחים, ניצבתי בראש מורכן, אך בקומה זקופה. חשתי כאב עצום על האסון הנורא שפקד אותנו - ובד בבד הרגשתי גאווה אדירה לייצג את העם שלנו, שקם לו מן העפר. ישראל זוכה היום להערכה חסרת תקדים ואינני מגזים כשאני אומר - הערצה חסרת תקדים, ממש באותן מדינות שאדמתן ספוגה בדם אחינו ואחיותינו ושבהן היינו אבק אדם".

"בגלות, חולשתנו התהומית הפקירה אותנו לגורלנו. המולדת, העצמה שבנינו הופכת אותנו לכוח עולמי עולה. רבים מאוד רוצים בקרבתינו, ולכן בעומדי כאן ליד בקעת הקהילות החרבות, אני נפעם כל פעם מחדש מנס התקומה. אך למרות זאת, התקומה אף פעם איננה סוף פסוק. אנו גאים בהישגינו אבל לא מתעלמים מהסכנות שאורבות לנו. אין סתירה בין שני הדברים. גם המעצמות הגדולות ביותר ערות לסכנות שמאיימות עליהן והן נערכות להדוף אותן. אין כאן שאלה של הפחדה מלאכותית, המודעות לסכנה היא תנאי לחיים. אנו חיים היום בפרדוקס. ההערצה ברחבי העולם למדינת היהודים מלווה בחוגים מסוימים בהתגברות של שנאת היהודים. הימין הקיצוני, השמאל הקיצוני, והאסלאם הקיצוני מסכימים רק על דבר אחד – על שנאת היהודים".

"שנאה זו באה לידי ביטוי בהתקפות נתעבות על מתפללים בבתי כנסת, כפי שקרה לפני ימים אחדים בסן דייגו וקודם לכן בפיטסבורג, בחילול בתי קברות יהודיים ובפרסום קריקטורות ומאמרים נוטפי שנאה על יהודים ועל ישראל - אפילו בעיתונים שנחשבים למכובדים. לא מדובר בביקורת לגיטימית על ישראל, אלא בשטנה שיטתית שמערערת ללא הפסקה על הלגיטימות של מדינת הלאום היהודית, ושלה בלבד. זוהי צביעות בלתי נסבלת שאסור להשלים איתה".

"לסכנה שמונעת משנאת היהודים במערב, מצטרפת סכנה גדולה יותר ממזרח - איראן משגרת לעברנו השקם וערב איומי השמדה. איננו מתעלמים מאיומים אלה - אבל איננו נרתעים מהם", הוסיף נתניהו. "היו שנים בהן נאבקנו לבדנו מול העולם כולו ומול הסכם הגרעין המסוכן עם איראן, אבל ההתעקשות שלנו נשאה פרי. אנחנו מעריכים מאוד את העמדה הנחושה של הנשיא טראמפ שפרש מהסכם הגרעין, הטיל סנקציות כבדות על איראן ולפני ימים אחדים הכריז על משמרות המהפכה ארגון טרור. למבקשי נפשנו אני אומר דווקא במקום הזה – חזרנו לבמת ההיסטוריה, חזרנו לקדמת הבמה, ניצחנו את צוררנו בעבר ובעזרת השם ננצח גם אתכם", הצהיר ראש הממשלה.

את אבוקת הזיכרון העלה יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, את דבר נציג הניצולים נשאה שורדת השואה ציפורה גרנט. בנוסף, הועלו שש משואות של שורדי השואה בלה איזנמן, שאול לובוביץ', פאני בן עמי, מנחם הברמן, שרה שפירא, יהודה מימון. במהלך האירוע, הוקרנו סרטונים עם סיפורם של משיאי המשואות.

בעצרת השתתפו הזמרים מירי מסיקה ועידן רפאל חביב, וכן משמר כבוד של צה"ל מחטיבת הצנחנים. השחקן תומר קאפון הציג קטע קריאה, ואת הערב הנחתה הילה קורח. כמו כן, נערכה אזכרה מסורתית. הרב הראשי לישראל דוד לאו הקריא תהילים, והרב הראשי לישראל הראשון לציון יצחק יוסף, הקריא קדיש. החזן יהונתן היינוביץ נשא את תפילת אל מלא רחמים.

הבוקר, בשעה 10:00, תישמע צפירת דומייה בת שתי דקות. לאחר מכן, ייערך טקס הנחת הזרים למרגלות האנדרטה למרד גטו ורשה. בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון, נציגים של ארגוני ניצולים ולוחמים ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל.

בין השעות 13:45-11:00, תיערך פעילות מיוחדת של יד ושם לקהל הרחב, בו יתאפשר לציבור המבקרים בהר הזיכרון להכיר את עבודת המוסד בגוף ראשון, באמצעות סדרת מפגשים עם מומחי יד ושם שיחשפו לקהל מסמכים, תעודות, יצירות, חפצים ועוד שאינם מוצגים לציבור ביום יום. ההשתתפות על בסיס מקום פנוי. משך כל פעילות כ-30 דקות.

בין השעות 12:45-11:00 ייערך מעמד הקראת שמות קרבנות השואה בידי הציבור הרחב – באוהל יזכור וכן במשכן הכנסת בחסות יו"ר הכנסת. בשעה 13:00 ייערך טקס האזכרה המרכזי באוהל יזכור.

בשעה 17:30 תיערך עצרת תנועות הנוער – בבקעת הקהילות, בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט ומאות חברי תנועות הנוער. בעצרת יישאו דברים יו"ר יד ושם אבנר שלו וניצול השואה אריה רונן, יליד בודפשט, הונגריה. את אבוקת הזיכרון תדליק ניצולת השואה מלכה ירמוס ילידת אושווינצ'ים, פולין בליווי חניכי תנועות הנוער. בתכנית: הזמר בניה ברבי ולהקת מועצת תנועות הנוער בניהולו המוסיקלי של מוישלה יוסף. מנחה: מירב פלדמן. העצרת מאורגנת ע"י יד ושם בשיתוף מינהל חברה ונוער ומועצת תנועות הנוער במשרד החינוך.

בשעה 19:30 תיערך העצרת המרכזית ביד מרדכי, הנועלת את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, במעמד הנשיא ריבלין.

מצעד החיים ה-31 יצא לדרך היום בשעה 14:30. כעשרת אלפים בני נוער יהודים ולא יהודים, שיגיעו ב-110 משלחות מ-41 מדינות מכל רחבי העולם, יצעדו 3.2 ק"מ בין אושוויץ ובירקנאו, לאות זיכרון לנספי השואה ובקריאה להילחם באנטישמיות. השנה יוקדש האירוע המרכזי של יום השואה ליהדות יוון והזמר יהודה פוליקר ישתתף במצעד ויופיע בטקסים.

המשתתפים במצעד יקראו למלחמה באנטישמיות הגואה, על רקע מגמת ההתגברות של פשעי השנאה נגד יהודים ברחבי העולם בשנתיים האחרונות. הם ייקחו חלק בקמפיין מודעות דיגיטלי רחב היקף, תחת ההאשטג: #SayNoToAntisemitism.

"הרצח הנורא בסן דייגו מצטרף לשורה של אירועים אנטישמיים באחת התקופות הכי קשות של העם היהודי בתפוצות", אמר ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים. "הרצח הזה מתרחש דווקא בשבוע בו אנו מציינים את הפשע הנורא ביותר בתולדות האנושות, שנבע מאנטישמיות. מנהיגי העולם חייבים להתעורר ולקחת אחריות על המלחמה באנטישמיות. אלפי הצועדים במצעד החיים מתכוונים להזכיר להם את אחריותם".

במסגרת המצעד, בערב יום השואה באוניברסיטה שבקראקוב, יחתמו כ-20 מנהיגים צעירים ממדינות כגון: ארה"ב, דרום אפריקה, גרמניה, אוסטרליה, פנמה, ברזיל וקנדה על עצומה למלחמה באנטישמיות. בכנס הבין-לאומי שכותרתו: EMERGING LEADERSHIP CONFERENCE ובשיתוף אנשי חינוך הם יקראו לצעירים נוספים להירתם בכל מקום ובכל זמן למחאה עולמית.

יוון תשלח למצעד משלחת, בראשה יעמדו הפטריארך ברתולומאיוס פטריארך קונסטנטינופול, רומא החדשה והפטריארך האקומני, מנהיגם של עשרות מיליוני נוצרים אורתודוקסיים ברחבי העולם; ויו"ר הפרלמנט של יוון, מר ניקולאס ווטסיס. יהודה פוליקר, שציין לאחרונה 30 שנה לאלבום "אֵפֶר ואבק" ונבחר להדליק את משואת יום העצמאות, יבצע בטקסיי המצעד את שיריו "כשתגדל", "חכי לי סלוניקי", "אפר ואבק" ו"דברים שרציתי לומר".

לצד אלפי בני נוער וצעירים מכל העולם יצעדו גם עשרות ניצולי שואה, שיספרו את סיפורים. אליהם תצטרף משלחת מיוחדת מטעם הממשל האמריקני, בראשות שגריר ארה"ב בישראל, דייויד פרידמן. במשלחת ישתתפו גם, בין היתר, שגריר ארה"ב בגרמניה, ריצ'רד גרנל; שגרירת ארה"ב בפולין, ג'ורג'ט מוסבאכר; והשליח המיוחד למלחמה באנטישמיות, אלאן קאר.

במצעד תשתתף גם ראש ממשלת רומניה, ויוריקה דנצ'ילה, הרב ישראל לאו שצועד מאז המצעד הראשון ב-1988 ובעצמו ניצול שואה. יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, יעמוד בראש משלחת הסוכנות. השנה יצטרפו גם נציגים משתי קבוצות כדורגל מובילות בעולם: המועדון האנגלי צ'לסי המוביל קמפיין נרחב כנגד האנטישמיות ומועדון הכדורגל האמריקני ניו אינגלנד רבולושן שנרתם גם כן. עשרות שגרירי או"ם מרחבי העולם שיגיעו במסגרת משלחת שמוביל שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, יגיעו לקחת חלק, בין היתר המשלחת תכלול את שגרירי ארגנטינה, לטביה, גואטמלה, הונדורס ומדינות נוספות.