המשפחות השכולות שגרות בחו"ל - וזוכרות את יקיריהן מרחוק

אחיו של איתי, סמל-ראשון מתן פוליבודה ז"ל, נהרג באימון צלילה במהלך הכשרתו כלוחם בשייטת 13. מאז, עזב איתי את ישראל יחד עם אשתו ועבר להונגריה, שם הם מגדלים את שני ילדיהם, רחוק מהמשפחה ומהזיכרונות. בכל שנה הוא מגיע לישראל ביום האזכרה וגם ביום הזיכרון. אולם, אז הגיעה הקורונה ובשנה האחרונה איתי מצא את עצמו עם הכאב לבד.

"אני לא יכול להיות, לא באזכרה שלו, לא בליל הסדר, לא ביום הזיכרון, לא להיות שם ולהחזיק את היד לאימא ולאחיות שלי. לחשוב שאני לא אגיד קדיש על אח שלי, שמישהו אחר יגיד את הקדיש, שאני לא אהיה שם, וזו תחושה מאוד, מאוד קשה", מספר איתי בכאב.

אחיה של מירב, סמל מאור קלפון ז"ל, נהרג מירי מחבלים בפיגוע בחברון. הידיעה המרה על מותו, תפסה אותה בדרך מהעבודה לביתה שבארצות הברית, לשם עזבה רק כמה שנים קודם לכן. את יום הזיכרון היא מציינת בכל שנה לבד, מתכנסת לאבלה הפרטי. אחרי הכול, כל יום בשבילה הוא יום זיכרון. "אחרי המוות שלו הרגשתי תלושה. לא הרגשתי שייכת, לא לישראל ולא שייכת בטח שלא לארצות הברית, בעיקר סביב הנושאים האלה של יום הזיכרון. ניסיתי כמה פעמים להשתתף באירועים של הקהילה היהודית. זה פשוט לא עבד בשבילי." אומרת מירב.

הסיפור של איתי ומירב הוא סיפורם של רבים ממשפחת השכול, ישראלים שמתגוררים בתפוצות. בכל שנה ביום הזיכרון הם נדרשים למצוא את הדרך שלהם לציין את היום הזה הכל כך ישראלי, רחוק מכולם. השנה, ביוזמת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית, יתקיים הערב בפעם הראשונה אירוע זיכרון וירטואלי למשפחות השכולות ולישראלים שאינם חיים בישראל. האירוע ישודר באופן מקוון מהיכל התרבות בפתח תקווה וייקחו בו חלק אומנים בהם רמי קלינשטיין ועדן אלנה.