נחשף פסיפס נדיר מהמאה ה-3 בחפירות של בית כנסת בגולן

קטעי פסיפס ייחודיים שהתגלו בחפירות של בית כנסת עתיק בגולן שופכים אור על התפתחות החיים היהודיים לאורך השנים בתקופה הרומית. בתוך בית הכנסת שביישוב העתיק מג'דוליה, הצליחו החוקרים לחשוף מקטעי פסיפס צבעוניים מהמאה השלישית לספירה, המכילים ציורי רגליים של בעלי חיים.

לדברי מנהל החפירה, ד"ר מיכאל אזבנד מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, הממצא מלמד על  השינוי שחל בקהילה היהודית במהלך התקופה. "זו העדות הקדומה לפסיפס צבעוני ומעוטר בבית כנסת בגולן והוא מתוארך למאה השלישית לספירה, תקופה שכמעט ואין לגביה ידיעות אודות היישוב היהודי בגולן בפרט ושרידים מועטים מבתי כנסת בארץ בכלל", אמר ד"ר אזבנד.

"במאה השלישית לספירה אנו רואים שילוב מעניין של המשך מסורת של בתי כנסת מימי בית שני, לדוגמה בצורת הישיבה והמסורת האדריכלית היחסית לא מעוטרת, עם תוספת של אלמנטים חדשים שעם הזמן יהפכו לנפוצים בבתי כנסת, כמו פסיפס צבעוני הכולל בעלי חיים".

האתר מתוארך בעיקרו לתקופה הרומית, מאמצע המאה הראשונה לספירה ועד לנטישת היישוב, ככל הנראה, בסוף המאה השלישית. למציאת שרידי בית הכנסת הייתה חשיבות עצומה: עד לפני מספר שנים התפיסה השלטת במחקר גרסה כי היישוב היהודי בגולן חדל להתקיים לאחר המרד הגדול, עם חורבן גמלא בשנת 67 לספירה. מציאת בית הכנסת יחד עם עדויות ספורות דומות מחפירות נוספות וסקרים בשנים האחרונות חיזקה את ההבנה כי היישוב היהודי המשיך להתקיים.

הפסיפס באולם המרכזי, התברר כמורכב ועשיר יותר ועל אף מצב השתמרותו הדל ניתן לזהות רגליים של בעלי חיים – רגלי ציפור ורגלי חיות לא מזוהות. לדברי החוקרים, לעושר העיצובי של הפסיפס ובעיקר לעובדה שהוא עוטר בדמויות של בעלי חיים יש משמעות חשובה: על פי ההשערה, זוהי עדות לכך שבית הכנסת הפך ממקום שמוקדש כמעט אך ורק למטרת לימוד למקום שהופך למרכז התפילה של הקהילה.

"אנחנו יודעים שבתי כנסת בסוף ימי בית שני שמשו בעיקר כמקום של לימוד תורה. בתי כנסת בסוף התקופה הרומית ובעיקר בתקופה הביזנטית משמשים כמקום לתפילה, סוג של 'מקדש מעט' ולכן הם מפוארים הרבה יותר ואין זה נדיר שהם כוללים גם פסיפסים מהודרים. הממצאים שלנו הם מן הקדומים ביותר שנמצאו עד כה שמעידים שכבר במאה השלישית בבתי הכנסת מתחילים לעבור את השינוי התודעתי החשוב הזה", סיכם ד"ר אזבנד.