"הרגשנו שהמדינה בגדה בנו": מפוני ההתנתקות - 15 שנה אחרי

ב-15 באוגוסט 2005, יצא לדרך פינוי גוש קטיף. ישראל נפרדה מרצועת עזה, המפונים מבתיהם, ובתווך נמצא הציבור הישראלי שתמך ברובו במהלך. "הייתי בהלם שאנשים היו בבתי קפה בסבבה שלהם"

זמן צפייה: 16:11

היום לפני 15 שנים יצאה לדרך ההתנתקות - כ-8,600 תושבים נאלצו לעזוב את הבתים שלהם בגוש קטיף וישראל נפרדה מרצועת עזה. כתבת חדשות 13 יצאה לבדוק מה השתנה או לא השתנה מאז "עד עצם היום הזה אנחנו לא מסוגלים לתלות דגל ישראל על הבית או באוטו", סיפר גבי יזרעאלי, אחד מהמפונים מהיישוב נווה דקלים. "חשבנו שהמדינה בגדה בנו - זה עוול בלתי יתואר, שתחת הדגל הם מוציאים אותך מהבית".

האבל מההתנקות שנערכה בשנת 2015 נצרב והוא שב ועולה בכל שנה בתשעה באב. פינוי גוש קטיף תמיד נצבע בצבעים פוליטיים עד שלא נשאר מקום לאבל הפרטי. "אנשים חושבים שזה היה גירוש ונגמר. אבל כל מה שעברנו מאז - זה היה הכול סביב זה", הסבירה טל יזרעאלי. תחביב ידוע בקרב מפוני גוש קטיף הוא השיטוט במפות של "גוגל", רבים מהם טסים לשם באופן וירטואלי לעתים קרובות ומחפשים עוד שריד מאז, מנסים לזהות ממעוף הציפור היכן גרו ולנחש את הדרכים המובילות לזיכרונות. גם בעת פינוי כפר אדום האפיל הכאב הפוליטי על האישי, ונבלע בהמולת האירועים שתפסו את תשומת הלב.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

הפרחת בלוני התבערה נמשכת גם היום: שתי שריפות ביער כיסופים

הלילה הרביעי ברציפות: צה"ל תקף ברצועת עזה

מועצת הביטחון של האו"ם דחתה את הארכת אמברגו הנשק על איראן

פינוי גוש קטיף. "פקודה המנוגת להלכה - אין לקיימה"
פינוי גוש קטיף. "פקודה המנוגת להלכה - אין לקיימה" | צילום: רויטרס

הדרמה שהתחוללה בגוש קטיף נקלטה היטב במצלמות, אבל לא זלגה החוצה לציבור הישראלי שראה בפינוי מהלך הכרחי ומוצדק. המפונים, שנתלשו מחייהם, נתקלו בקיר אדישות וניתוק. אור יזרעאלי סיפר כי "הלכתי להסתובב בירושלים והיו אנשים שם בבתי קפה, יושבים, שותים, והייתי בהלם. היינו שבורים, בטוחים שכל המדינה בכאוס - והם ישבו בסבבה שלהם". החולות של גוש קטיף כבר רחוקים ורק עכשיו אפשר לחדד את הרגש, לא רק את הכאב, גם את התמימות מאז והכעס.

יש שמדברים במובנים של התפכחות היום - איך עם ישראל של אחרי ההתנקות זז ימינה. משם גם החל המסע של הציונות הדתית ללב השיח התקשורתי, אולי בניסיון מתמיד להבקיע את המסך הפוליטי שמעוור גם היום את החמלה לשבר האישי.

תודה למוזיאון גוש קטיף בירושלים על שיתוף הפעולה בצילומי הכתבה.