יום המאבק באלימות נגד נשים: סרבנות גט היא אלימות לכל דבר

איילת נלחמת על חירותה, אורנה חזרה לבעלה המתעלל ובעליהן האלימים מסרבים לתת להן גט. אישה אחרת זכתה לגט רק אחרי מות בעלה שברח לפני שני עשורים לטורקיה. את התופעה הזו יש למגר • דעה

התעללות, גבר מתעלל, אילוסטרציה
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

איילת רק בת 25. היא נשואה כבר שלוש שנים ויש לה שני ילדים מתוקים, שאותם הביאה לעולם עם גבר שלא נתן לה אף לא יום מנוחה אחד בחייהם המשותפים. היא חיה תחת אלימות נפשית ורגשית קשה ביותר עם בעל כפייתי ששלט בלא רחם בכל דקה מזמנה, בכל צעד מצעדיה.

לא הייתה לה בחירה, לא הייתה לה ברירה. איילת לא העלתה על דעתה לפרק את המשפחה רק כי קשה לה כל כך כי כבר אמרו לה שכל ההתחלות קשות. כבר הורו לה לשפר דרכיה, כבר הציעו מיני יועצים שיצילו את חורבן ביתם. אבל יותר מכל דבר אחר בעולם, איילת רצתה להצליח לתקן, ומבחינתה - כל עוד הנר דולק, אפשר היה לתקן. איילת בחרה לעזוב רק כשהתחילה לראות סימנים אצל בנה הקטן, שמחקה את אביו באופן מטריד, שהיא מבקשת לא להציל את נפשה, אלא להציל את ילדיה.

אורנה בת 65. חמשת ילדיה כבר עזבו את הבית. היא הגיע אלינו שבורה ורצוצה, התיישבה והחלה לבכות. היא לא מצליחה להעלות על דל שפתיה את מסכת הייסורים שעברה לאורך שנים. לאט לאט הסיפור הקשה נחשף - שנים של אלימות קשה שבהן היכה בה ללא רחם, עלב ורדה בה, העניש אותה באופן משפיל ומחק את רצונותיה, היא הייתה כחפץ בידו.

היא לא העזה לפצות פה. חלפו כבר 45 שנות נישואים מרים, הילדים עזבו את הבית, אבל הוא נשאר, והוא אלים, ולה אין עוד כוח לסבול. היא רוצה לעזוב, אך חוששת. היא יודעת שלא ירפה ממנה ושמו הטוב הולך לפניו, שכן מי יאמין לה. איך תוכל לשרוד לבדה בעולם שמעולם לא הורשתה להתנהל בו כאישה חופשיה?

הן יושבות מולנו והלב שלנו שוב נשבר לאלף חתיכות קטנות כשהן מתארות חיי זוגיות קשים שנמשכו לאורך זמן. לעיתים לאחר שנים ארוכות ומאבק של הישרדות בתוך זוגיות בלתי נסבלת, הן אוזרות אומץ לפתוח בהליך גירושין וכל משאבי הנפש שלהן מרוכזים במטרה אחת - לצאת ממעגל האלימות.

בניין בית הדין הרבני
מחסום גם שם. בית הדין הרבני | צילום: החדשות 13

אך דווקא אז, בעוד שהן בטוחות שהצליחו להיחלץ מן התופת, הן נתקלות בחומה בצורה בבואן לבית הדין הרבני, ומגלות שידו הארוכה והאלימה של הבעל עדיין לופתת אותן בחוזקה. האיש שהתעלל והתעמר בהן לאורך שנות הנישואים האומללות, מסרב לשחרר אותן לחופשי. האלימות משנה פנים - הגט הופך לחוליה נוספת בשרשרת, לכלי מלחמה במסען אל החופש.

סרבנות גט היא צו מניעה שמוציא האיש לאשתו המונע ממנה להתחתן שנית, להביא ילדים לעולם, מונע ממנה את חירותה. אנחנו אמנם במאה ה-21, אך בקלות רבה כל כך, בעל יכול להוציא צו מניעה שעוצר את חייה של אשתו מלכת.

הדעת אינה יכולה לסבול מציאות כזו בעולם המודרני. במקרים חמורים במיוחד נמלטים חלק מהבעלים מן הארץ או מוכנים לשבת בכלא שנים ארוכות, ובלבד שבת זוגם לא תהיה חופשיה. כך לדוגמה, בחודש שעבר נפטר בבית כלא בארץ סרבן גט שסירב לשחרר את אשתו ב', על אף שאובחן כחולה סופני, תוך שהוא מעדיף למות בין כותלי הכלא ובלבד שזו לא תזכה בחירותה.

בשבוע שעבר התבשרנו על מותו של סרבן גט אחר, שנמלט לטורקיה לפני כ-20 שנה והותיר בארץ את ט' שמתחננת לקבל ממנו גט כריתות. דבר לא עזר ו-20 שנות עגינות הגיעו לסופן רק לאחר שהבעל נפטר מן העולם. 20 שנים שבהן הוא שלט בה מרחוק, על אפה ועל חמתה, כשבתעודת הזהות הישראלית הוא עדיין רשום כבעלה.

פנינה עומר
פנינה עומר | צילום: גדעון שרון

כאלף נשים שחררנו עד היום, במאבק שתכליתו להוציא לחירות נשים הכלואות בנישואים בניגוד לרצונן החופשי. לאורך השנים, בשלה ההבנה כי השימוש בגט כקלף מיקוח או ככלי להחזיק באישה כשבויה עד אין קץ, הופך את מרבית לקוחותינו למי שמתמודדות עם מאבק שהוא מופע אימים של אלימות במשפחה. לעיתים מדובר בהמשך ישיר לשנים של אלימות שהתרחשה בין כתלי ביתם, ולעיתים הגט משמש ככלי נשק לטיוב המו"מ וכאמצעי לסחיטה באיומים.

השבוע מציינים ברחבי העולם את יום המאבק באלימות כלפי נשים. בעולם היהודי התהווה לאורך השנים שימוש פסול בגט המאפשר לבעל להמשיך לשלוט באשתו ולכלוא אותה, גם כשהיא מבקשת להיחלץ ממנו. סרבנות גט היא אלימות ואסור לתת לה מקום בחברה מתוקנת. אנחנו חייבים וחייבות לצופף שורות ולהגיד לא לסרבנות גט.

פנינה עומר היא מנכ"לית ארגון "יד לאישה" מבית רשת אור תורה סטון המייצג עגונות ומסורבות גט

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com