פצצות מתקתקות מסתובבות חופשי – והמערכת דוממת

איך אתם ישנים בלילה?

אני לא נרדם. אני חי בחלום בלהות. אני רק חושב מה היה קורה אם יום אחד הייתי מגלה שאדם מבוגר היה פוגע בילדים שלי. זה הפחד הגדול ביותר שלנו - "רק שלא יגעו לי בילדים". החוק צריך להגן על הילדים שלי. אז הנה הסיוט הגדול ביותר של כל הורה: החוק לא מגן על הילדים. הוא פרוץ, הוא לוקה בחסר, הוא מגן על פוגעים ולא על ילדים והכי גרוע: אף אחד ממערכת החוק לא מרים דגל שחור.

כבר כמעט שבועיים שאני מתעסק בפרשת הסוחט וצו איסור הפרסום. תזכורת: נגד עצור בשם אלעד בן נון מתנהל כבר שלוש שנים תיק בבית משפט באשמה של סחיטה נוראית. הוא התחזה לקטין או קטינה כבני 15, נכנס לאתרי הכרויות והחל לצ'וטט עם גברים. פעם הוא התחזה לקטין, פעם לקטינה, סיפר להם שהוא דיסקרטי ושהוא לוקח 500 שקלים תמורת יחסי מין ובכך משך אליו עשרות אנשים מבוגרים, שהיו בטוחים שהם מגיעים לממש את הפנטזיות שלהם.

אותם גברים הופתעו לגלות שבמקום קטינה בת 15 הופיע מולם עבריין עם טלפון, שצילם אותם ואמר שאם לא יעבירו לו מאות אלפי שקלים הוא יפרסם את התמונות ויסגיר אותם למשטרה. הם שילמו לו ים כסף. הוא קנה מכוניות פאר דירות, הכול מכספי הסחיטה, עד שלמשטרה הגיע מידע מודיעני והחגיגה נגמרה.

קרוב ל-90 גברים זומנו לעדות על ידי המשטרה. מול כמה מהם הוא הזדהה כבן 19 עד חמש דקות לפני המפגש ורק אז סיפר שהוא קטין ובכל זאת הוא הגיע. אבל מול רובם הוא הזדהה כקטין מתחילת השיח.

המשטרה הבינה שיש כאן פרשייה גדולה ופנתה לפרקליטות. כמה חשודים נחקרו באזהרה על עבירות מין בקטינים. למיטב ידיעתי, נוצר מצב שעשרות אנשים מספרים ומודים בפה מלא שהם הגיעו לפגישה עם קטין בן 15.

שיהיה ברור, הם ידעו והמשטרה ידעה והפרקליטות ראתה, אבל מסיבה שאינה ברורה לי הוחלט על ידי הפרקליטות שאין די ראיות להגיש כתב אישום נגד אף אחד מהם. להיפך, דווקא אותה הודאה שלהם הפכה לעובדה וראיה בכתב אישום נגד הסוחט.

העידו - וחזרו לעבוד בתחומי החינוך והרפואה

34 סעיפי אישום הוגשו נגד בן נון. ונגד האנשים שעמם נפגש? כלום ושום דבר. מאז אותם אנשים הגיעו להעיד בבית המשפט, עלו אחד אחד לדוכן וסיפרו את הסיפור תחת חיסיון על שמם. למה חיסיון? מכיוון שאם אתה קורבן סחיטה שפרטיותו נפגעת, מגיע לך חיסיון. אבל מה עם הילדים?

אותם עדים סיימו בבית המשפט וחזרו לשגרת חייהם. חלק לעבודתם במוסדות חינוך, חלק בתחום הרפואה ועוד תחומים שבנק השמות והניחושים זרקו לשם. מאז שנחשפה הפרשה, מערכת אכיפת החוק רק מצופפת שורות, עסוקה בלהגן על עצמה. המערכת לא תודה שהיא עשתה טעות. המערכת אומרת שאין ראיות ומעבר לכך אין להם מה לעשות.

מה לעשות שלאותו סיפור יש כמה צדדים ואחרי הטענות של הפרקליטות, מגיע גוף אחר של המדינה - הסנגוריה הציבורית שייצגה את אלעד בן נון במשפט.

בניגוד להודעת הפרקליטות שלא הובטח שום חיסיון תמורת העדות, הסנגוריה טוענת שדווקא כן ואפילו בכמה מקרים. בניגוד לאמירת הפרקליטות, שלא היו מספיק ראיות מצד אותם נסחטים לעבירות מין בקטינים או בכוונה, הסנגוריה דווקא טוענת שהיו הרבה ראיות, כולל האזנות סתר לשיחות, כולל התכתבויות ושהמשטרה והפרקליטות לא העמיקו את החקירה.

שני גופים טוענים טענות הפוכות לגמרי ואנחנו לא חשופים לכלום. לנו לא צריכים לתת דין וחשבון, אותנו לא סופרים, אנחנו לא צד להליך. זה הכי גרוע. מבחינתם אין ראיות וגם אם אין, אתם מערכת אכיפת החוק. אתם צריכים למצוא פתרון שיגן עלינו. אם לא, אז הממשלה, היועמ"ש, השרים. מישהו. רק תרימו דגל שחור ותכריזו "חברים, יש לנו כאן בעיה ואנחנו לא יכולים להתמודד איתה". בסוף אנחנו כן צד להליך, הילדים שלנו הם צד להליך. בשביל זה אתם שם - כדי להגן עליהם.

מה באמת כתוב בפרוטוקלים ומהן הסיבות? זה עדיין לא ברור. אולי עכשיו, אחרי שעו"ד דוד פורר הגיש בקשה להסרת הצו, נדע. אני יודע שישנן פצצות מתקתקות שמסתובבות חופשי בקרבנו במשך שלוש שנים, מבלי שלנו הציבור, ההורים, האחים, הסבים והסבתות אין שום יכולת להגן על הילדים שלנו. מערכת אכיפת החוק לא חשבה מחוץ לקופסה המשפטית שלה. היא לא דמיינה את הילדים שלהם עצמם. היא לא מדמיינת את מה שאני מדמיין מאז שחשפתי את הפרשה – מה היה אם היינו מגלים שאחד המעורבים שהם שיחררו כבר הספיק לפגוע בילד או ילדה של מישהו אחר.

רק תקראו את כתב האישום - ותשפטו בעצמכם. לכתב האישום המלא - לחצו כאן